קיץ שכולו כיף

העיקר שאולמרט ופרס בשלטון, ב"מדינה שכיף לחיות בה".

חן בן-אליהו , ה' באב תשס"ו

רק לפני כארבעה חודשים במערכת הבחירות לכנסת ה-17, הבטיח המועמד לראשות הממשלה מטעם "קדימה", מר אולמרט, כי ממשלה בראשותו תשנה את המציאות ותבסס כאן "מדינה שכיף לחיות בה". אולמרט נבחר ונהיה לראש ממשלה, אך עם זאת הגיע הזמן לסיכום ביניים ולבחינה עד כמה "כיף" לחיות במדינתנו, נכון לקיץ תשס"ו.


בדרום בשיא הקיץ, חום יולי-אוגוסט נמצא בעיצומו מבצע "גשמי קיץ", לאחר גירוש היהודים מחבל עזה והריסת הישובים עד היסוד.
בדרום בשיא הקיץ, חום יולי-אוגוסט נמצא בעיצומו מבצע "גשמי קיץ", לאחר גירוש היהודים מחבל עזה והריסת הישובים עד היסוד. עם ה"שיפור" המיוחל במצב הביטחוני, יורד גשם ממש באמצע הקיץ: גשם של "צינורות מעופפים", כהגדרתו של העפיפון וייסגלס. גשם של צינורות נפץ שיורד על שדרות, אשקלון וכל שאר יישובי "עוטף עזה". גשם של קסאמים לצינון החום הדרומי הכבד. קסאם שמסאם, המרענן הרשמי של הקיץ. פשוט "כיף חיים".

בצפון ממש באמצע הקיץ, התחיל אולמרט ליישם את תוכנית ה"התכנסות" כאשר מאות-אלפי אזרחים מתכנסים מדי יום ביומו במקלטים ואלפי דירות ובתים נהרסים בגשם של צינורות נפץ שהחל לפתע לרדת ולרענן את הקיץ. לא כיף?! תוכנית ההתכנסות במקלטים, קייטנת אולמרט בלי מזגן, בלי מקלחת, עם שירותים דולפים ומצחינים. קטיושה שמטיושה ממש באמצע הקיץ. פשוט "כיף חיים".

השאלה היא עד מתי ימשך הכיף הגדול והנפלא הזה של גשם בקיץ והתכנסות במקלטים?

ובכן, היעד המוצהר של "מדינה שכיף לחיות בה" היא שאיפה חסרת המעצורים לעונג מכל סוג, לפינוק ושקיעה בחומרנות גסה. כל הבליל הדביק הזה הוא תוצר של חברה מתנוונת, נהנתנית ודקדנטית אשר מרוב שאיפה לכיף ופינוק שכחה את מקורה ואת תכליתה, איבדה את דרכה ואין לה עוד רצון אמיתי ונכונות ממשית להקרבה.

זו חברה שבחרה ב"קדימה", ואולמרט הוא תמציתה.


כולנו אז נתכנס יחדיו במקלט אחד ענק, ברשת הביוב המסועפת של גטו מדינת תל-אביב וניוועד שם פנים-אל-פנים ב"כיף חיים" ובהמתנה ל"צינור המעופף" מאיראן
חוסר יכולת ההכרעה נגזרת מחוסר הנכונות להקרבה. האידיאולוגיה העלובה של "מדינה שכיף לחיות בה",  מבית היוצר של "קדימה" והאידיאולוגיה של התנתקות מהמציאות היא שמייצרת את חוסר היכולת להכריע את אויבינו והיא שהביאה עלינו את קיץ תשס"ו. קיץ פיצוץ שכולו "כיף חיים", כאשר מאות-אלפים מתרעננים בגשמי קיץ של "צינורות מעופפים" ומתכנסים במקלטים מעופשים.

אולם כל זה יתגמד לנוכח המנה העיקרית. במידה שהמנהיג הדגול, המצביא אולמרט, יצליח לבצע את זממו ואת המגה-פיגוע שלו. במידה שיגרש עשרות-אלפי יהודים מיהודה ושומרון ויהרוס את בתיהם, הרי אז אי-שם בקיץ תש"ע (2010) או בקיץ תשע"ב תהיה כאן מדינה שממש, אבל ממש-ממש "כיף" גדול לחיות בה. שהרי אז ירד גשם עז של "צינורות מעופפים" לא רק מדרום ומצפון, אלא גם ממזרח ועל כל הארץ כולה. כולנו אז נתכנס יחדיו במקלט אחד ענק, ברשת הביוב המסועפת של גטו מדינת תל-אביב וניוועד שם פנים-אל-פנים ב"כיף חיים" ובהמתנה ל"צינור המעופף" מאיראן. צינור של חסד, מלא גרעינים ופיסטוקים מארץ האייטולות.

אטום שמטום. העיקר שאולמרט ופרס בשלטון, ב"מדינה שכיף לחיות בה".