צ'סלאב הגוץ מגיע באישון ליל כדי להוביל את יעקב "העבד" של בשביס זינגר אל הגרדום. ידיו של העבד נאסרות בשרשרת, הוא נקשר אל האוכף ותחת שמי הכוכבים של הרי הקרפטים הוא מובל אל עמוד התליה.



הפרשים רוכבים לאיטם ויעקב נגרר אחריהם. "אף על פי שידע שהוא מובל אל הגרדום נשם את האוויר הצונן... ברגע זה חלף במוחו שיעלה בידו לנתק את השרשרת

הפרשים רוכבים לאיטם ויעקב נגרר אחריהם. "אף על פי שידע שהוא מובל אל הגרדום נשם את האוויר הצונן... ברגע זה חלף במוחו שיעלה בידו לנתק את השרשרת. לא נאמר בשום מקום שעליו להשלים שיוליכוהו לשחיטה... כיוון שצץ הרעיון במוחו, חל בו שינוי. כעס ומין שחוק עברו בו. גבורה שטמונה הייתה מזמן באבריו שבה וניערוה בקרבו. כהרף עין תכנן תוכנית. במרפקו דחף הסוס שרכב עליו צ'סלאב הגוץ, הסוס פתח במרוצה". יעקב מנתק את השרשרת ובורח אל האפלה. חייו ניצלים.

האם יעלה גם במוחו של המחנה הכתום שיש בכוחו לנתק את השרשרת?

להפסיק את הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה? שיש באפשרותנו להפסיק את ההתנתקויות וההתכנסויות, הבריחות והנסיגות? להפסיק את מוסר הלחימה המעוות שמפקיר את חיי בנינו החפים מפשע, ושומר על חיי האויב? שיש בכוחו למנוע טיהור אתני של עפרה, עלי ושילה והפיכת חורבותיהם למחנות אימונים של חיזבאללה, אל קאעידא ושאר מטורפים?



האם יעלה בדעתנו שכדי להציל את המדינה שקופצת ממגדל אל מותה, לא צריך לתת לה יד ולקפוץ יחד איתה, אלא דווקא לסרב ולהתייצב באלפינו בכל מקום המיועד לגירוש וחורבן?!

צ'אסלב הגוץ וחברו הקוזאק לא שומרים על יעקב "העבד". בידיעה שהוא עבד תודעתי, שהוא חושב שאין לו ברירה אלא ללכת לעמוד התליה, ולכן לא יברח.



מכונת הגירוש בונה על היות המחנה הכתום "בית עבדים", על עיוורונו וזכרונו הקצר. בלוחמה פסיכולוגית משתמשים תועמלני הגירוש בחלק מרבניו והנהגתו לסירוס המאבק, והישארותם של הכתומים עבדים. כמו שנעשה בכפר מימון ובגוש קטיף. בלוחמה פסיכולוגית מתוחכמת מנסים תועמלני מכונת הגירוש להביא את ההתיישבות אל עמוד התליה ולהפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

השמאל נוהג לדקלם: "יש להלחם בטרור כאילו אין תהליך שלום, ולעשות שלום כאילו אין טרור".

כאן יש הסכמה רחבה בין הכתומים שהאמירה מגוחכת ואבסורדית ושאי אפשר לנתק בין השניים. אי אפשר לספק במסגרת ה"שלום" רובים לאויבים. וכשאותם רובים מופנים נגדנו אי אפשר להמשיך בהידברות כאילו לא אירע דבר.

אבל הרי באותו אופן מסבירים לנו חלק ממנהיגי הכתומים שיש "להלחם כעת כאילו אין ולא היה גירוש, ולהיאבק בגירוש אחר כך ובלי קשר לכך שבאותו הזמן ממש מתכננים את הגירוש הבא" (כאילו לא הבריחות הן שגרמו לקטסטרופה. וגם אז אסור לסרב).



זו אמירה מגוחכת ואבסורדית, לא פחות מהגיגי השמאל.



כבר עם פתיחת הקרבות שתוזמנו היטב, אמר עוזי דיין שמטרת מבצע "גשמי קיץ" היא כדי לאפשר את גירוש תושבי יהודה ושומרון. אבל הכתומים בשלהם: לובשים מדי זית וששים אלי קרב.



אריה אלדד כתב במעריב: "התכנית המתרקמת במוחו של עמיר פרץ ובמצוותו בחדרי אגף התכנון בצה"ל היא לנסות ולמכור את כל רמת הגולן במסגרת עסקת סיום המלחמה הזאת". שרת החוץ לבני מציעה נסיגה מכתף החרמון כחלק מהסכם הכניעה לנסראללה. "אם תתקבל תוכניתה", הוסיף אלדד, "תהיה זו הכניעה המחפירה ביותר של ישראל לטרור בכל תולדותיה".

הקרבות, כאמור, תוזמנו היטב. הרי עשרות קטיושות כבר נפלו על ישראל גם קודם לכן, וגם חיילים לצערנו נחטפו. מה ראו פתאום ראשי השלטון לנפח שרירים?!

ובכן, עיתון "הארץ" חשף: אולמרט רוצה להצטייר כ"מר בטחון" כדי לבצע את הגירוש הבא. הוא רוצה לשכנע אותנו שמקסימום אם אחרי שניסוג הטרור שוב יתפרע, אז שוב ננפח שרירים (הבטחות דומות שמענו אחרי אוסלו, עזה תחילה וכל שעת תוכניות העיוועים). בנוסף הוא לא יכול לגרש ביהודה ושומרון כאשר טילים מתעופפים מאזורי הבריחה הקודמים, הרי תהיה התקוממות המונית. לכן צריך אולמרט לייצר מעט מעט שקט בצפון ובדרום. וכדי שהאויב יסכים להפסקת אש, ולו זמנית, צריך לחבוט בו מעט, ואז הוא ירצה להשתקם ולחכות להזדמנות הנאותה להשמדתנו. (למרבה האירוניה המקום היחיד השקט יחסי ממנו לא יורים טילים, הוא דווקא יהודה ושומרון שמשם עוד לא ברחנו).

אבל הכתומים לא נותנים למציאות לקלקל להם. בדיוק כמו שהשמאל לא נותן לדם, האש ותמרות העשן לקלקל לו את הזיות השלום. יש קרב? הכתומים רצים. בתמימותם, עיוורונם וטיפשותם הם מתעלמים מהקולות שאומרים שמטרת המבצע היא ה"התכנסות". הם מבכים את הנופלים וחושבים: "אומנם מרים הקרבות, אבל עכשיו סוף סוף ירד להם האסימון, הקץ להתכנסויות, הפעם הם יתפקחו מהעיוורון".



והנה גילה גם אולמרט עצמו בראיון לסוכנות הידיעות AP את מטרת המבצע: "הלחימה בצפון תהיה מנוף לביצוע התוכנית המדינית הכוללת נסיגה מרוב יישובי יהודה ושומרון".

מטרת הלחימה היא בין היתר לטשטש את פשעי הגירוש שהתבצעו, והעתידיים להתבצע כאשר הכתומים המוכים מתבלבלים שוב: האם הצבא מגרש או לוחם? האם אולמרט הוא שולחם של מפצחי הגולגולות מעמונה או מר בטחון? להשתתף או לסרב? מכונת הגירוש זקוקה לטשטוש כי כאשר הפשע נחשף, צפויה התקוממות נגדו.



מכונת הגירוש ותעמולניה מפוקחים וצלולים, הולכים צעד אחר צעד בתוכנית מחושבת היטב להפיכת מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה, תוך שימוש בלוחמה פסיכולוגית, בקלגסים שחורי מדים וב"מבצעים" למיניהם כמו חומת מגן, שהתרחש לפני חורבן גוש קטיף.



הם "לא התפקחו" גם כשנפלו עשרות קאסמים על תושבי גוש קטיף האומללים. וכשצעקו להם "אוסלו מתפוצץ לנו בפנים", הם גיחכו. הם רצו שזה יתפוצץ כדי להצדיק את הגירוש והבריחה. כי אם יש שקט, למה לגרש? הם חימשו את המרצחים, ורק אידיוט יאמין למיתמם: "נתתי נשק לרוצח אבל לא ידעתי שהוא ירה".



הפעם בעקבות דברי אולמרט מספר לוחמים כתומים התפקחו, ופשטו את המדים. אבל אחרים טענו: "אולמרט מטורף, הוא מחליש את ידי החיילים ומפרק את הלכידות" והוסיפו "זה לא הזמן לומר כאלה דברים". ובתרגום חופשי: "אנא אל תגלה לנו שמטרת המבצע היא החרבת בתינו, אנחנו רוצים להישאר עיוורים".

אחד ממנהיגי הכתומים מיהר להבהיר שאולמרט יידע אותו שבעצם: "ההתכנסות תחכה" (עד מתי תחכה הוא לא גילה. כנראה עד תום הקרבות...).



אבל למרות סמי העיוורון וההרגעה שמזריקים לעצמם חלק מהכתומים, ניתן גם ללמוד מהעובדה שאולמרט חזר בו עוד באותו ערב (כנראה בעקבות עצומת סרבני המילואים ועוד סרבני שטח), על עוצמת הכוח שיש לכתומים לעצור את האסון, אם רק יגידו: לא!

תארו לכם שלא רק נבקש שההתכנסות "תחכה" אלא ממש "תבוטל", אחרת אנחנו לא משחקים? באותו אופן ניתן היה ללמוד על עוצמת הכוח של ההמונים מכך ששרון עצר את האוטובוסים שנהרו לנתיבות, לפני שסורסו בידי הנהגתם שלהם, ואז כבר לא היה צורך לעצור את האוטובוסים.





ה"לחימה" הנוכחית תסתיים קרוב לוודאי תוך זמן קצר. חיזבאללה יבטיח להתחבא מאחורי שיח, איראן תשקם אותו במהירות ותשלח לוחמים רעננים מארצה

סרבנות היא לא רק הוראה מעשית לחייל איך לנהוג. היא יצירת תודעה שמעשה מסוים הוא פשע, ולכן אסור לקחת בו חלק. ולכן דווקא הסרבנות עשויה להפוך את הקערה על פיה. כאשר נחשף הפשע, יש סיכוי להתעוררות ולשינוי. המשך ה"עבדות" והציות העיוור לא ישנה את כללי המשחק, אלא יאפשר לאי מוסריות להמשיך, ולמתאבד לקפוץ מהגג כי הרי אני נותן לו יד וקופץ יחד איתו.



ה"לחימה" הנוכחית תסתיים קרוב לוודאי תוך זמן קצר. חיזבאללה יבטיח להתחבא מאחורי שיח, איראן תשקם אותו במהירות ותשלח לוחמים רעננים מארצה. תהיה הפסקת אש, ואת ההפוגה יינצלו כוחות הגירוש לטיהורם האתני של יהודי יהודה שומרון ואולי אף רמת הגולן, בדרך לכינון מדינת כל אזרחיה.



מי שמשתתף כיום "בלחימה", משרת את הקמת בסיסי "אל קאעידא", חמאס ושאר מרצחין בישין, על חורבות עפרה, שילה עלי ובית אל.



האם צ'סלאב הגוץ ימשיך להוביל אותנו אל החורבן או שנאמר די?