צו 8 לכולנו

הסיסמה המתאימה היום יותר מכל היא: העם דורש ניצחון.

נדיה מטר , ט"ז באב תשס"ו

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

אנו נמצאים כבר חודש במלחמה. יותר ויותר מתבהרת התמונה המפחידה מכל: מדינת ישראל מנוהלת על ידי חבורה של "לא יוצלחים" שאינם יודעים לנהל מלחמה. לוויה אחר לוויה, ניחום אבלים אחר ניחום אבלים. אנו שומעים בתקשורת את הנאומים התקיפים ביותר מפי ראש הממשלה ושר הביטחון, כאילו שאלו סוף סוף מוכנים להילחם עד הסוף. אך פעם אחר פעם מתברר שאלו ספינים תקשורתיים כדי ליצור אשליה אצל הציבור. ומי שקורא בין השורות מבין שלראש הממשלה ושר הביטחון אין מושג מה לעשות.


לאור כל זאת החלטנו "נשים בירוק" שאי אפשר לשתוק יותר. לאחר דיונים רבים והתייעצויות עם אנשים יודעי דבר, הבנו שהסיסמה המתאימה היום יותר מכל היא: "העם דורש ניצחון"
בכתבה שהופיעה בשמיני לאוגוסט בעיתון "ג'רוזלם פוסט", כותבת קרוליין גליק: "אולמרט מקדיש את כל תשומת ליבו, לא לשאלה איך ישראל יכולה לנצח את המלחמה הזאת, אלא איך הוא יוכל לשכנע את הציבור בישראל שהוא אינו הכישלון". "והוא לא לבד" ממשיכה גליק. "בשבוע האחרון, הדחיפה העיקרית של  חברי ממשלת אולמרט, צמרת צה"ל ומוסדות השמאל בישראל הייתה להכין את הציבור לקבלת הגרסה שלהם לאירועים. לכל אחת משלושת הקבוצות הנ"ל יש אג'נדה משלה אך המשותף ביניהם הוא לשמר את כוחם ושלטונם, ולהימנע מלקחת אחריות על המנהיגות הכושלת".

לאור כל זאת החלטנו "נשים בירוק" שאי אפשר לשתוק יותר. לאחר דיונים רבים והתייעצויות עם אנשים יודעי דבר, הבנו שהסיסמה המתאימה היום יותר מכל היא: "העם דורש ניצחון". אך לא סתם "העם דורש ניצחון" כי הרי אולמרט מנסה לשכנע אותנו כל הזמן שמה שהוא עושה היום בצפון, מוגדר כבר כ"ניצחון". ולכן יש צורך להסביר את הדברים. הדפסנו דף הסבר לעוברים ושבים ויחד עם מדבקה חדשה יצאנו למשמרת של 24 שעות רצוף בכיכר פאריס, מול בית ראש הממשלה בירושלים. על דף ההסבר כתבנו:

אזרח יקר, שלום.

אנו אמהות ישראל שבנינו, נכדינו, בעלינו משרתים בצבא ורבים מהם היום נלחמים בצפון, עוצרות יחד עם חברים ומשפחה את שגרת החיים ל-24 שעות כדי לעמוד במשמרת מול בית ראש הממשלה ולהגיד לו:

לראש הממשלה, מר אהוד אולמרט:

יותר מדי פעמים בעבר עם ישראל נלחם, ובניו נתנו את חייהם לשווא. "הפתרון המדיני" הפך את ניצחונם לתבוסה.

לאור "הסכם הפסקת האש" המתגבש בימים אלו, הסכם המכיל בתוכו סעיפים המהווים תבוסה וכניעה טוטאלית של ישראל לחיזבאללה, אנו פונות אליך בקריאה: לא, להפסקת אש. לא, לשחרור מחבלים. לא, לנסיגה מהר דב שפירושה הפקרת הגולן ועוד נסיגה מארץ ישראל בכלל. כי כל נסיגה היא חולשה וכניעה לאויב. לא, להשארת החיזבלאי האחרון בדרום לבנון. העם מאוחד בדרישתו לניצחון אמיתי.

החיילים שלנו מלאי עוז וגבורה. כל מה שהם צריכים לקבל זה פקודות נכונות למיגור האויב הערבי. פקודות שהממשלה שנראה כאילו שהיא דואגת יותר לשלומם של אזרחי האויב הערבי מאשר לשלומם של אזרחי וחיילי ישראל, עדיין אינה נותנת.

עזרו לנו להפעיל לחץ על הממשלה כדי שהיא לא תיכנע לתכתיבי השמאל הקיצוני מבית ולתכתיבי שונאי ישראל מחוץ. הפציצו את המשרדים הרשומים למטה בפקסים ובטלפונים עם קריאה ברורה: העם דורש ניצחון. לא עוד כניעה. לא עוד נסיגה.

משרד ראש הממשלה מר אהוד אולמרט: 02-6705510.  פקס: 02-5664838.
משרד שר הביטחון עמיר פרץ: טל 03-6975436.  פקס: 03-6976218.
לשכת הרמטכ"ל דן חלוץ: 03-5691111. פקס: 03-5698299.


בבוקר הגיעה ניידת של פקחי העירייה. פקד בכיר תלש לנו את הכרזות, קרע חלק מהם ואמר שאסור לתלות שלטים במקום
אנו שולחים מכאן תפילה להקב"ה שישמור על חיילי צה"ל, וייתן להם כוח להילחם באויב הערבי עד חורמה. יהי רצון שחיילינו יחזרו למשפחותיהם בריאים ושלמים יחד עם כל השבויים והנעדרים.

בנוסף למכתב הדפסנו כאמור גם מדבקה עליה כתוב בגדול: "העם דורש ניצחון" ומסביב "לא עוד כניעה, לא עוד נסיגה, לא עוד שחרור מחבלים. כן להכנעת האויב הערבי, כן לניצחון, כן לארץ ישראל".

אני מרגישה צורך לשתף אתכם במקצת תגובות האנשים לחלוקת החומר. הדבר היה פשוט מדהים. המדבקות והמכתב נחטפו מידינו בצמא בלתי יאומן של אזרחים שאמרו: סוף סוף יצאתם לרחוב. סוף סוף שומעים מסר ברור וחד-משמעי. חוץ מכמה בודדים, אנשי שמאל קיצוני, שאמרו לנו: "אני לא רוצה ניצחון, אני רוצה שלום". בלי להבין שיהיה פה שלום רק כשננצח ונכניע את האויב הערבי, וניתן לו להבין שזו ארצנו ולעולם לא נוותר עליה. האלפים שעברו שם: דתיים ולא דתיים, צעירים וזקנים, באוטו או ברגל, הזכירו לנו עד כמה יש לנו עם נפלא וחכם שפשוט משתגע וכואב בשקט את חוסר המנהיגות של השלטון.

בין כל אלו שפגשנו במשך ה-24 שעות בלטו במיוחד מאות תושבי הצפון, פליטים בירושלים. "אנחנו מהצפון, כן אנחנו רוצים ניצחון אמיתי", היה המשפט הכי שכיח ששמענו. סבתא אחת עצרה לידינו וסיפרה שיש לה 7 אחיינים בלבנון. היא עברה את כל מלחמות ישראל ולעולם לא ראתה מלחמה המנוהלת בכזו חוסר יעילות ושלומיאליות קרימינאלית. "המחדל של מלחמת יום הכיפורים הוא כאין וכאפס לעומת המחדל היום", אמרה הסבתא וסיימה בתקווה שכשתקום ועדת חקירה למלחמה הנוכחית, הממשלה תיפול יחד עם כל קונספציית השמאל .

בערב הגיעה משפחה עם שקי שינה כדי לעבור איתנו את הלילה. הם היו יהודים הגרים בארה"ב, אך לאור המלחמה באו לארץ כדי להיות עם עם ישראל בעת מלחמה. הם שכרו דירה בירושלים והחליטו להצטרף למשמרת שלנו. בשעה אחד בלילה עבר בחור עם גיטרה. הוא סיפר שהוא חייל בודד מארה"ב שהתנדב לצבא. הוא היה בצפון, קיבל רסיסים בידיים ולכן חזר לשלושה ימים של מנוחה עד שיחזור לצפון. הוא הודה לנו על קיום המשמרת, אמר שהמסר הזה מחזק מאד את החיילים ולקח חבילה גדולה של מדבקות ומכתבים כדי לחלק אותם לחבר'ה בצפון.

נראה שהתמיכה הגדולה במשמרת שלנו מצד עוברים ושבים הפריעה מאוד לראש הממשלה. מדי שעה עבר אצלנו אחד משומריו הרבים וכנראה דיווח לממונים עליו על המתקיים ועל השלטים הרבים התלויים מסביב לכיכר ועליהם כתוב: "תנו לצה"ל לנצח-העם דורש ניצחון". שלטים שגרמו לרבים מהמכוניות לצפור צפירת הזדהות. בבוקר הגיעה ניידת של פקחי העירייה. פקד בכיר תלש לנו את הכרזות, קרע חלק מהם ואמר שאסור לתלות שלטים במקום. אני כנראה אפגש איתו בעוד חודשיים בבית משפט, מכיוון שהוא נתן לי דו"ח והזמנה למשפט על "הפשע של תליית שלטים". את המשמרת המשכנו כשהחזקנו שלטים ביד והמשכנו לחלק את החומר עד סוף היום.

בשעות הבוקר קיבלתי טלפון מאישה באשדוד ששמעה על המשמרת וביקשה שאשלח לה חומר. היא מרגישה שהיא כבר לא יכולה להישאר בבית. היא לעולם לא יצאה להפגנות, אבל הגיעו מים עד נפש. היא רוצה לארגן את האנשים באשדוד שיצאו לרחובות בדרישה שהממשלה תפסיק לרחם על האכזרים, תפציץ כבר את האויב עד היסוד מהאוויר לפני שחס וחלילה חיילינו יהיו בסכנה. "מה קרה לנו?", היא שאלה. בתורה כבר כתוב שהדרך היחידה לפעול נגד אויב רצחני היא על פי העיקרון: "הקם להרגך, השכם להורגו!".


לאור מה שראינו במשמרת שלנו מול בית ראש הממשלה, העם בשל לכך וזו צו השעה. הלוואי שמנהיגי ורבני הציבור ירימו את האתגר ויתחילו לפעול ולהוציא את הציבור לרחובות בגדול
ובאמת, המסר של האישה מאשדוד הוא עכשיו המסר הנכון. אי אפשר עוד להישאר בבית ולבכות בשקט על כל חייל ואזרח שנפגע ונהרג. לאור העובדה שהשמאל הקיצוני והבוגדני שוב מרים את הראש ומחליש את רוח העם. לאור העובדה שהממשלה בעצמה היא ממשלת שמאל עם אג'נדה משלה, ולכן אי אפשר לסמוך עליה שהיא תפעל בידיים נקיות למען האינטרס הלאומי של עם ישראל בארצו. על הציבור היהודי-הציוני לצאת לרחובות עוד היום בדרישה הכל כך בסיסית ונחוצה: תנו לצה"ל לנצח באמת! העם דורש ניצחון!

ניצחון אמיתי שהתוצאה שלו תהיה שמנהיגינו לעולם לא יעזו עוד לדבר על נסיגות, כניעות ו"התכנסויות".

לאור מה שראינו במשמרת שלנו מול בית ראש הממשלה, העם בשל לכך וזו צו השעה. הלוואי שמנהיגי ורבני הציבור ירימו את האתגר ויתחילו לפעול ולהוציא את הציבור לרחובות בגדול. אסור להם להפיל את המשימה הזאת שוב על האזרח הקטן. אבל מכיוון שהם עוד לא התארגנו והם עדיין שרויים ב"שיתוק ממלכתי" הרגיל שלהם, אסור לנו  לחכות. יש להתחיל במינון קטן. כל אחד באזור מגוריו, בתקווה שלמשמרות הקטנות והרבות יהיה אפקט של כדור שלג שיעורר את המנהיגות כולה ברוח של עוז וגבורה. קנו פוליגלים וטושים, כתבו עליהם סיסמאות פטריוטיות כגון: "תנו לצה"ל לנצח!", "העם דורש ניצחון אמיתי", "לא לכניעה", "לא לנסיגה", כן להכנעת האויב הערבי", "ארץ ישראל לעם ישראל" וצאו לצומת הקרובה ביותר יחד עם חברים ומשפחה.
 
זהו צו 8. לא רק לחיילים אלא לכולנו, ללא יוצא מן הכלל.

יהי רצון שהקב"ה ישמע את זעקתנו וייתן לעם ישראל את הכוח, העוז והגבורה לנצח בכל החזיתות, את אלו שקמו עלינו לכלותינו.