הריגת אוכלוסיה אזרחית במלחמה

עשרות יהודים טהורים מתו בגלל מוסר מזויף במלחמה.

הרב משה צוריאל , כ"ב באב תשס"ו

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי
דורי דורות תמהו "גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים [כך אמר אדריינוס לר' יהושע. וענה לו] גדול הוא הרועה שמצילן ושוברן לפניהם" (מדרש אסתר רבה י, יא). אילו היה מצב של שבעים כבשים מול זאב אחד, גם לא היה להם סיכוי להתגונן מול טלפיו ושיניו. כל שכן כאשר הכבש הוא אחד מול שבעים זאבים! כך מצב ישראל בזמננו אשר כל עמי עולם מחלישים את ידינו ומגבילים פעולותינו להגנה עצמית. העולם נוהג צביעות של קנה מדה כפול. כאשר בריטניה נלחמה באיי פוקלנד, לא הבחינו בין צבא לאזרחים. כאשר ארה"ב הפציצה את רוטרדם (הולנד) במלחמת העולם השניה, לא הבחינו בין לוחם לאזרח. אבל אלינו באים בתביעות מוסריות!
 

כאשר בריטניה נלחמה באיי פוקלנד, לא הבחינו בין צבא לאזרחים. כאשר ארה"ב הפציצה את רוטרדם (הולנד) במלחמת העולם השניה, לא הבחינו בין לוחם לאזרח. אבל אלינו באים בתביעות מוסריות!
במלחמתנו בלבנון שזה עכשיו הסכמנו ל"שביתת נשק", נחלש מעמדנו הבטחוני עד מאוד. האויב הרס לנו את כל הגליל. מליון אנשים ברחו והוגלו או נכלאו במקלטים. התעשיה והמסחר קבלו מכה אנושה. ובני הגליל הם בני ערובה לקראת התקפת רוקטות העתידות עוד לנחות עלינו, ללא התראה מוקדמת. כוח ההרתעה של צה"ל נשבת. ומה הלאה? בנוסף לסיבוב הבא של לוחמי גרילה החיזבאללה (אשר אחת היא מטרתם, לגרש כל היהודים מארץ ישראל), הכריז נשיא סוריה אתמול שבתכניתו לתפוש מידינו באלימות את רמת הגולן.
 
השיטה שתועיל לו פשוטה מאד. לא צבא מדינת סוריה יירה עלינו רוקטות (כי אז היתה לנו עילה להשיב מלחמה שערה) אלא מיליציות שיעיות, חיל חלוץ של האירנים, יעשו את המלאכה מתוך שטח סוריה. ח"ו יזרעו הרס ואימה ברמת הגולן, בטבריה ובית שאן. לא נוכל להתקיף מדינה ריבונית כמו סוריה, כי יתנצלו שקבוצות פרטיות הן היורות עלינו.
 
כלום נוכל להרוג "חפים מפשע"? וכמו ששרון בחולשתו לא הגיב נמרצות נגד טרור הבא מעזה נגד המתנחלים, מפני "מוסר" מוטעה זה, כך ראשי הממשלה הבאים אחריו ישתמשו בטענה זו. כלום הגיע הסוף ח"ו של מדינת ישראל העצמאית? והרי ודאי זהו היעד המוצהר והמתוכנן של אויבינו.
 
אבל יהודים המאמינים בה' ובתורתו מוצאים בתורה פתרון ומענה לכל בעיה ושאלה. כך אמרו חז"ל (ירושלמי, פאה פ"א ה"א) "כי לא דבר ריק הוא. ואם ריק, הוא מפני שאין אתם יגעים בתורה". כך כתב הרב י"מ חרל"פ (בהקדמתו ל"בית זבול" על מסכת ברכות) כי בתורה יש תשובה לכל שאלה מוסרית, בין בעולם הפרט ובין בעולם הכלל. מה מלמדת אותנו התורה בענין הריגת אוכלוסיה אזרחית, שלפי סגנון עתוני זמננו נקראו "חפים מפשע".
 
כאשר אנשי העיר שכם חיפו על נבלה שביצע הנשיא שלהם, הרגו בני יעקב את כל אנשי העיר. האיש אחד יחטא וכולם צריכים למות? ענה על כך מהר"ל ("גור אריה", בראשית לה, יג) "ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה וכו'. אע"ג דלא עשה [רע] רק אחד מהם, כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו בהם תחילה, מותרים ליקח נקמתם מהם" עכ"ל. וחזר על כך מהר"ל (במילים אחרת( במלחמת ישראל בימי מרדכי ואסתר, שם הרגו גברים נשים וגם טף ("אור חדש", עמ' רא). ובאמת גם ר"י אברבנאל וגם "אור החיים" ("אדרבה יסתכנו בין האומות" אם לא יגיבו) וגם המלבי"ם ("אם נחריש, יעשו בנו כרצונם. וצריך להראות להם כי יש לאל ידינו להנקם מן הנוגע בנו לרעה") מבארים שעשו בני יעקב כדת וכדין בהריגה זו.
 
ואמנם יש מהמפרשים המבארים כי פעולת בני יעקב היתה שלילית, והרי יעקב אבינו כעס עליהם! אבל באמת, אם נדייק, יעקב לא כעס כלל מפני טעם חוסר מוסריותם, אלא מפני שסיכנו את חייו וחיי משפחתו (בראשית לה, ל). ובימינו הוא להיפך -- אם לא נגיב בכל העוצמה, הרי אנו בסכנה נוראה. ולפי זה גם לפי המפרשים ההם, יעקב היה מסכים לפעולת מלחמה כוללת. ולפי "מוסר" משובש זה אסור להשתמש כלל בתותחים, כי אי אפשר לכוון שלא יגיע לאיזה אזרח עובר.
 
וכך הוא גם במלחמת ארץ ישראל, בה התורה ציותה "לא תחיה כל נשמה". וספר יהושע מלא תיאורי מלחמות כאלו. ומי לנו גדול בלימוד המוסר מאשר הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מול בעיה אתית של מלחמה נגד אוכלוסיות שלימות של גברים, נשים וטף, הוא מבאר: "אתה יקירי שואל: למה התייחסנו אליהן [שבע האומות] באכזריות? לא נוכל לצייר כמה חשוך ושפל היה העולם מבלעדי האכזריות הזאת שלנו" ("מאמרי הראי"ה", עמ' 508). וחזר לבאר טעם אחר: "וענין המלחמות [בכיבוש א"י] אי אפשר היה כלל בשעה שהשכנים כולם היו זאבי ערב ממש, שרק ישראל לא ילחם? שאז היו מתקבצים ומכלים ח"ו את שארית ישראל. ואדרבה, היה מוכרח מאוד גם להפיל פחד על הפראים גם ע"י הנהגות אכזריות" ("אגרות הראי"ה", ח"א עמ' ק'; ומקורו ברלב"ג, שופטים א, ו). כלומר אי אפשר לתבוע מאתנו שהאויב יירה על אוכלוסיות ערינו ויישבונו, וימותו מאזרחינו, ורק אנחנו נתאפק ולא נמדוד לו כמדתו, מפני "מוסר" שלא מוזכר כלל בתורה?!
 

טענה "מוסרית" זו לא להשתמש בהפצצות מהאויר ובתותחים רבי עוצמה, אלא לשלוח חיילינו לעבור מבית לבית, קפחה עשרות נפשות טהורות ישראליות
טענה "מוסרית" זו לא להשתמש בהפצצות מהאויר ובתותחים רבי עוצמה, אלא לשלוח חיילינו לעבור מבית לבית, קפחה עשרות נפשות טהורות ישראליות. תמוה מוסר זה, כמו שתמוהה הטענה שאין לשחוט תרנגולת כדי לאכול מבשרה, כי זו קניבליות. כי קנה מדה יחיד לבחון מה מותר ומה אסור הוא רק ע"פ התורה. ואין תחום "מוסר" נפרד. וגם הטוענים "חילול השם" (בעיני הגויים) צריכים להתמודד מול שאלה חמורה יותר מזה, פקוח נפש של רבבות אלפי ישראל במלחמה הנפערת לפתחינו! ואין לך דבר שעומד לפני פקוח נפש.
 
כל סוחר וחנווני, אם הוא מתנהג כראוי, עורך תמיד מאזנים וחשבונות של רווח והפסד. אם הוא ממשיך בעיסוקיו בלי בדיקה, הוא מיועד לכשלון חרוץ. מה ששר הבטחון מינה אנשי צבא "לבדוק את עצמם", אינו שוה הנייר שנכתב עליו. אין ספק שיחפו על עצמם, ולא יהיו שינויים מהותיים. הדרך היחידה לבחון את האמת היא לקחת קנה מדה תורנית. הרי חז"ל חינכו "כל מי שנעשה רחמן [על אויבינו] במקום אכזרי, סוף שנעשה אכזרי [על ישראל] במקום רחמן" (מדרש קהלת רבה ז, לו). הרי רש"י (על דברים כ, א) כתב: "כי תצא למלחמה על אויביך, יהיו בעיניך כאויבים. אל תרחם עליהם, כי לא ירחמו עליך". הנסיון להשתמש בפינצטה ("סיכולים ממוקדים") לא נתן תוצאות מוצלחות.
 
שר אחד דתי יש בממשלתנו הנוכחית, והוא השר אלי ישי. הוא הציע בישיבת הממשלה שלא נשלח גדודי צה"ל אל המארבים של החיזבאללה. אלא מכל כפר שיירו עלינו רוקטה, נשלח מטוסים להרוס את כל בתי הכפר ההוא (על תושביהם). נעשה זאת ג' וד' פעמים, והטרור תיפסק ע"י לחץ האזרחים עצמם. (שמא ייעץ זאת אחרי ששאל את מורו הגאון ר' עובדיה יוסף?). הממשלה שחששה "מה יאמרו הבריות" או "מה יכתבו בעתונים" נמנעה מלקיים עצתו (לא היה אף שר אחר שהסכים לו), וגרמה לנו בכיה לדורות. כעת קשה לחזור לחיות בגליל, כי הם בני ערובה. כשיחפצו הטרוריסטים לירות רוקטה או שתים, יעשו זאת. ולא נפעל בהתקפה מאסיבית מפני רוקטות בודדות! והאיום הסורי התעורר, וגם הם עשויים לפתוח בטרור נגדנו דוגמת השיטה "המוצלחת" של החיזבאללה.
 
אין שום זמן בעולם להסתמך על "סיסמאות יפות" של הפוליטיקאים, או "מוסר" מזוייף שהוא בניגוד לנאמר בתורה (במלחמת ז' עממין) ובספר יהושע, ובדברי ר"י אברבנאל, אור החיים, מהר"ל, מלבי"ם שהובאו דבריהם לעיל. ובמיוחד בנדוננו שקשה למצוא באוכלוסייה הכללית "חפים מפשע" באמת, כי הם נותנים עידוד ותמיכה דתית ולאומית למעשיהם הנפשעים של המחבלים.
 
"אם בקשת ליטול עצה? מן התורה הוי נוטלה!" (תנחומא (באבר), יתרו, ז).