מכתב גלוי לראש עיריית נתניה

המאבק למען ארץ ישראל אינו מאבק של תנועת הליכוד

אלעזר פרץ , כ"ט באב תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בצעד יוצא-דופן יצאה ראש עיריית נתניה, הגב' מרים פיירברג-איכר, ב"מכתב פתוח" נגד התנהגותה של שושי גרינפלד במהלך ההלוויה של אחיה, סמל יהודה גרינפלד הי"ד ("קול השרון" 16.8.2006).


המאבק למען ארץ ישראל אינו מאבק של תנועת הליכוד לו את שייכת או מאבק אישי נגד אולמרט
שושי שבכתה-כאבה את מות אחיה, קישרה בין מותו במהלך מלחמת ה"לא כלום" לבין הצהרתו האומללה של ראש-הממשלה כי סיומה של המלחמה יביא מנוף ל"תכנית ההתכנסות" אותה הוא רוצה לבצע.

ראש-העירייה גאה בכך שהייתה "ראש המטה המשותף" להצלת ארץ-ישראל בנתניה. ואכן, יכול הנני להעיד כי בתור נער עמדתי לצידה בצומת "קניון השרון" בעת ההפגנות שקיימה כאשת ציבור יחידה מידי יום שישי. היא עשתה זאת בלהט, בהתמדה ובאמונה, אך "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". והנה זכתה חברת המועצה מרים פיירברג-איכר והתמנתה לראש-העיר שלנו. תפקיד אותו היא מבצעת בהצלחה לטובת כלל תושבי העיר דתיים ושאינם דתיים, כאחד.

מרים, דווקא מתוך התפקיד הרם בו את נמצאת, כנראה אינך רואה את מה שאנו פשוטי העם, חשים. המאבק למען ארץ ישראל אינו מאבק של תנועת הליכוד, לו את שייכת, או מאבק אישי נגד אולמרט. המאבק על ארץ ישראל הוא בראש ובראשונה בזכות אותה הבטחה אלוקית כי: "לך אתן את הארץ הזאת".

שושי גרינפלד, אחותו של סמל יהודה גרינפלד הי"ד, רואה במלחמה בה נהרג אחיה מלחמת "לא כלום" שנחפתה כתוצאה, אולי לא ישירה, מ"תוכנית ההתנתקות" שהתקיימה לפני כשנה. אז, צבא העם שאמור להגן על עמו נטל חלק בריסוקו ובפירודו, ביוזמת ראשי-הממשלה וחבריה. לקחו חיילים תמימים והורו להם פקודות בלתי מוסריות בעליל. לא הועילו כל עמדות אנשי הביטחון האמיתיים שטענו בלהט כי התוכנית תיתן תנופה לראשי הטרור בעזה ומחוצה לה.


אך את הקרע והפילוג הגדול ביותר בעם גרמו ראשי הממשלה וחבריו בעת אישור "תוכנית ההתנתקות" וגירוש עשרת-אלפים יהודים מביתם
מרים, את הדברים הללו שלא הצלחנו למנוע לצערנו, אנו מנסים למנוע בעתיד. אם ראש ממשלה בישראל, בהתבטאות אומללה שאין-כמוה מצהיר כי יעוד המלחמה הוא לגרש את משפתו וחבריו של גרינפלד מביתם שבבנימין, הרי שכל כאב וכל צער ואפילו התבטאות שנראית לך כ"אסורה בתכלית" הינה נדרשת ומחייבת בגלל הדאגה האמיתית והכנה לשלום העם והארץ.

נכון את חוששת מקרע ופילוג בעם, ומי כמוך כאחת שמהלכת בין הטיפות ושומרת על ההרמוניה והאחדות השוררת בעירנו, מודעת לכך. אך את הקרע והפילוג הגדול ביותר בעם גרמו ראשי הממשלה וחבריו בעת אישור "תוכנית ההתנתקות" וגירוש עשרת-אלפים יהודים מביתם. בכך ניתן האות לפילוג וקיטוב שלא היה כמותו.

גם סיומה של המלחמה באופן כה מצמרר ובזוי, מוכיח עד-כמה צדקה הגב' גרינפלד בהתבטאויותיה ובהתנהגותה. אולי לפחות דברים מעין-אלו יגרמו למנהיגי העם להקשיב לקולו של העם ולשמור על שלמותה של ארצנו ובטחונה, למען ייטב לנו-כולנו.