שוב, כמו בזמן המלחמה, יש רושם שצה"ל ממהר למלט את חייליו מדרום לבנון לפני הזמן ולפני שהמשימה הושלמה. לפני הזמן פירושו לפני שיש סימנים ברורים לכך שיש כבר מישהו אחראי בצד השני שמסוגל לקבל את השטח לידיו ולשמור בו על חוק וסדר. לפני הזמן פירושו לפני שחלה איזושהי תזוזה בנוגע לחיילים החטופים. ולפני הזמן פירושו גם, לפני שצה"ל השלים את משימותיו במובן הכי פשוט, של חיל הנדסה. כל יום מתגלים עוד בונקרים ומוצבים ועמדות של חיזבאללה שצריך להרוס, והם נמצאים סמוך מאוד לקו הגדר, כמה עשרות מטרים מישובים ישראלים. יש עוד הרבה עבודה שם, אבל הרושם הוא שצה"ל יושב שם על המזוודות ומחכה לרגע שאפשר יהיה להימלט. לא צריך להישאר שוב בדרום לבנון 18 שנה, אבל גם לא צריך לברוח משם כאילו עדת נחשים רודפת אחרינו.



הפחד של צה"ל ממיתוס הבוץ הלבנוני היה הכשל המרכזי של המלחמה. לא להכניס הרבה כוחות קרקע, לא לתת להם לחדור לעומק, ותמיד למהר ולצאת

הפחד של צה"ל ממיתוס הבוץ הלבנוני היה הכשל המרכזי של המלחמה. לא להכניס הרבה כוחות קרקע, לא לתת להם לחדור לעומק, ותמיד למהר ולצאת. לא חשוב כמה משימות בוצעו בהצלחה וכמה מטרות עדיין לא הושגו. לצאת לצאת, רק לא לשקוע בבוץ הלבנוני. ואין לך דבר רע יותר או מסוכן יותר מצבא שפועל משיקולים לא רציונאליים ומכוח מיתוסים. אז בואו נשבור את המיתוס: הבוץ הלבנוני לא היה במציאות. הוא היה כותרת פוליטית. בלבנון הייתה מלחמה נגד מחבלים ובתל אביב היה קרב פוליטי נגד בגין ושרון, ואחר כך שמיר ונתניהו. הבוץ הלבנוני שייך לקרב השני. הוא לא היה אפילו המצאה של קופירייטר מוכשר. העתיקו אותו מהוויכוח באמריקה על מלחמת ויאטנם.

מהמוצדקות ומהמוצלחות

עכשיו, אחרי כל מה שעבר על שרון והשמאל, ואחרי הקטיושות על חיפה, מותר כבר לגלות את הסודות הישנים: מלחמת לבנון הראשונה הייתה באמת מהמוצדקות, ובעיקר מהמוצלחות במלחמות ישראל. תוך ימים ספורים, ובאבידות מועטות יחסית, צה"ל כבש את כל דרום לבנון והגיע עד פרברי ביירות. ארגון המחבלים ששלט אז על כל דרום לבנון והקים שם מין מדינה בתוך מדינה, היה אש"ף של יאסר ערפאת. פרשנים חכמנים אמרו גם אז שאין שום אפשרות לנצח אותו, כי אי אפשר לנצח ארגון טרור. אבל מלחמת לבנון הראשונה הביאה אותו תוך שלושה שבועות לכניעה גמורה. ערפאת יחד עם עשרות אלפי חייליו, עזב את לבנון וגלה לתוניס, אלפי קילומטרים מגבול ישראל.

ואנחנו נשארנו ברצועת הביטחון ולא שקענו שם בבוץ. שמרנו על רצועת ביטחון נחוצה שלא אפשרה למחבלי חיזבאללה לחדור ולעשות פיגועים בתוך ישראל, שמנעה פריסת משגרים שיכולים להפגיז את חיפה, ושילמנו על זה מחיר כואב של כ- 25 חיילים הרוגים בשנה. זה נורא עצוב, אבל היום אנחנו כבר יודעים שזה מחיר החיים באזור הזה, וכשברחנו מלבנון לא שילמנו פחות. אפשר כמובן לנהל את הוויכוח העצוב על השאלה באיזו חלופה מחיר הדמים יהיה נמוך יותר, וגם התמיכה הבינלאומית היא שיקול חשוב, אבל מספיק עם המיתוסים. דרום לבנון הוא לא דרום ויאטנם ולא שקענו שם בשום בוץ. יכול להיות שעדיף היה לצאת משם עשר שנים יותר מוקדם, ויכול להיות שדווקא עדיף היה להישאר שם עד היום. שתי החלופות סבירות ורציונאליות. כנראה שגם בעתיד נצטרך מפעם לפעם להיות שם, לצאת משם ולחזור לשם. כדאי לעשות את זה בשיקול דעת רציונאלי ולא בהפחדות ובמיתוסים. די ילדים. בגין מת, שרון ישן, אין שדים ורוחות, ואין בוץ בלבנון.

אנחנו הצד החלש



זה נכון. הוואקום תמיד מתמלא, אבל החורף לא בא בגלל שאנחנו לובשים מעילים. הוא יבוא גם אם לא נעשה כלום. אנחנו לא הגורם החזק באזור

ובהזדמנות זו בואו נזרוק לפח את שבריו של עוד מיתוס אחד. לא נכון שאנחנו בטיפשותנו בראנו את החיזבאללה, ובאטימותנו יצרנו את החמאס, ולא נכון שאנחנו הגורם הכי חזק והכי טיפש באזור. אנחנו לא זה ולא זה. בחלם התווכחו אם החורף בא בגלל שאנשים מתחילים לסגור חלונות ואז החום נשאר בבית והעולם מתקרר, או בגלל שאנשים מתחילים ללבוש מעילים ואז חום הגוף שלהם נשאר בתוך המעיל וזה מה שמקרר את  העולם. נכון, גירשנו את אש"ף מלבנון ובא חיזבאללה, נלחמנו בערפאת ביו"ש ובא חמאס. ואם נסלק את חמאס יבוא הג'יהאד, ואם נחסל את חיזבאללה יבואו גדודי חללי אבו ג'ילדה.

זה נכון. הוואקום תמיד מתמלא, אבל החורף לא בא בגלל שאנחנו לובשים מעילים. הוא יבוא גם אם לא נעשה כלום. אנחנו לא הגורם החזק באזור. אנחנו חמישה וחצי מיליון יהודים מוקפים במאתיים ושמונים מיליון ערבים. פה ושם יש זירות שבהן אנחנו יותר חזקים, אבל בראייה גלובלית אנחנו הגורם הכי חלש באזור, והכי מאוים. לכן אנחנו צריכים לעמוד על המשמר ללא הפסק. לפעמים אפשר יהיה לשמור בצד הזה של הגבול, לפעמים נהיה חייבים לעמוד על המשמר בצד ההוא של הגבול. באזור הזה נלחמים ביתושים כל החיים. לפעמים ברשתות, לפעמים בספריי, לפעמים בכל מיני שיטות אחרות. הם תמיד יבואו שוב. ואת הביצה אי אפשר לייבש כי היא בנויה ממאות מיליוני אנשים מאמינים.