יהודי מיוחד – לחודש אלול

אתם מבינים חברים, השאלה היא כמה איכפת וכואב לך.

הרב קרליבך זצ"ל , י"ב באלול תשס"ו

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

חברים יקרים, לפעמים אני רואה אנשים בחודש אלול שחושבים שהעניין עכשיו הוא להיות עצוב ושבור לב, לעשות קרעכצען' (להתאנח) מכל החטאים שלי. יכול להיות שזה יפה, אבל משהו בתוכי אומר לי שזוהי לא הדרך. אלא שהדרך האמיתית היא: "יגל ליבי בישועתך" – שאני ממש יודע שהקב"ה יעזור לי לתקן הכל. שיעזור לי להיות בן אדם חדש, להיות בן אדם טוב יותר.


אז אתם שומעים חברים, חודש אלול הוא זמן שבו אנחנו בודקים את ליבנו כמה כואב לנו כשעושים משהו לא טוב, וכמה שמחה יש לנו כשכן עושים משהו מכל הלב
עוד דבר מאוד חשוב: תארו לעצמכם שהעלבתי משהו, ואני בא אליו ואומר לו: "למדתי אתמול בלילה שאסור להעליב בן אדם, אנא, תסלח לי". איך זה נשמע? אולי במקרה הטוב אתה נשמע נחמד, אבל זה לא נוגע ללב. השאלה אינה אם אתה חושב שחטאת, אלא האם אכפת לך וכואב לך מזה שהעלבת אותו? אתם יודעים מה זה יהודי ששומר שבת; אם חס וחלילה אני שוכח ומדליק אור בשבת, העניין הוא לא עם עשיתי משהו אסור, אלא שזה כואב! פיסית, זה כואב לי. אם יכולתי לשכוח לרגע משבת קודש – זה ממש כואב לי.

ואני אגיד לכם משהו עמוק מאוד: ניקח לדוגמא יהודי שומר כשרות שנכנס למסעדה שהוא חושב שהיא כשרה, ומתברר לו שהוא אכל לא כשר (מה שהוא חשב שהיה נקניק היה באמת חזיר). אם הוא יגיד: "אוי טעיתי, אבל לא ידעתי שאסור. הקב"ה יסלח לי כי לא ידעתי", אז הוא יהודי נחמד. אבל אצל יהודי אמיתי, אם תנסה להכניס אוכל לא כשר לפה שלו, אפילו שלא אמרו לו שזה לא כשר, הוא יתחיל להקיא כי הוא לא יכול לסבול את זה.

אתם מבינים חברים, השאלה היא כמה אכפת וכואב לך. השופר של אלול לא בא להמליך את הקב"ה, אלא בא להגיד להקב"ה כמה זה כואב לי. כואב לי כל כך הרבה שלא עשיתי הכל מעומק ליבי. כואב לי ממש הרבה על כל  'עגל זהב' שעשיתי במשך השנה.

אז אתם שומעים חברים, חודש אלול הוא זמן שבו אנחנו בודקים את ליבנו כמה כואב לנו כשעושים משהו לא טוב, וכמה שמחה יש לנו כשכן עושים משהו מכל הלב.

חודש אלול הוא חודש מאוד עמוק שבו אתה מתכונן להיות בן אדם חדש.

מתוך עלון "קוממיות" alonkmm@gmail.com