ועדה לא תפיל אותם

ועדת חקירה קום תקום במוקדם או במאוחר.

אורי אליצור , י"ט באלול תשס"ו

דעות אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

לא צריך שום ועדת חקירה כדי לדעת שהקודקוד המדיני-צבאי צריך ללכת הביתה. ואם בשביל זה מקימים ועדת חקירה, חבל על הכסף והזמן. זה גם לא נחוץ וגם לא יעזור. מי שרוצה ועדת חקירה כדי לראות את אולמרט ועמיר פרץ הולכים, עתיד להתאכזב. ועדות חקירה לא נוטות להוריד ראש ממשלה מכיסאו, ובצדק. בדמוקרטיה העם הוא הריבון ולא השופטים. בדמוקרטיה בשביל להחליף שלטון יש כנסת ויש בחירות. וכמו שלא טוב יהיה לדמוקרטיה אם ראש הממשלה יוכל לפטר שופט, כך לא רצוי לה ששופט יוכל לפטר ראש ממשלה. גם בלי זה יש לשופטים יותר מדי כוח.


בשנת 82' שום שופט, איש רוח או גנרל לא היה יכול להרשות לעצמו להוציא את שרון זכאי בלי לסכן בזה את הקריירה שלו ולאבד את היוקרה המקצועית שלו
גם שר ביטחון בדרך כלל לא יישלח הביתה על ידי ועדת חקירה. ועדת כהאן של סברה ושתילה הייתה מקרה יוצא מן הכלל שלא מלמד על הכלל. שם היה מדובר באריק שרון, האיש שבימי מלחמת לבנון השנאה אליו בחוגי העשירון הנאור הייתה בלתי מדתית ובלתי הגיונית, כמעט כמו האהבה אליו והשמירה עליו בימי ההתנתקות. בשנת 82' שום שופט, איש רוח או גנרל לא היה יכול להרשות לעצמו להוציא את שרון זכאי בלי לסכן בזה את הקריירה שלו ולאבד את היוקרה המקצועית שלו. זה בהחלט לא המצב לגבי עמיר פרץ. לטוב ולרע הוא לא שרון. בעידן הספינים והקמפיינים אפילו הקודקוד השלישי, דן חלוץ, עשוי להיחלץ מוועדת חקירה ממלכתית בנזיפה וללא פיטורין. וכבר ניכרים סימני אצבעותיו של איזשהו יועץ תקשורת מוכשר מאוד שמנהל קמפיין ציבורי למען הרמטכ"ל.

לשאול מה, ולא מי

בכלל, אין דבר מזיק יותר להפקת לקחים ולתיקון ליקויים מאשר התמקדות של ועדת חקירה בשאלת מי זכאי ומי אשם, וקרבות ההתשה שמתנהלים בין הוועדה ובין פרקליטי הצמרת שנשכרים על ידי מוזהרי הצמרת. לא צריך ועדת חקירה כדי לדעת שהשלישייה שלנו צריכה ללכת הביתה. כל ילד מבין את זה. פה לא צריך שופטים ולא פרקליטים. לשלושת הקודקודים יש בתים די נאים, במיוחד לאולמרט. כך שללכת הביתה זה לא עונש. ללכת הביתה זו תוצאה טבעית של כישלון בסדר גודל כזה. והם ילכו. ממשלת אולמרט מפרפרת בין המחאות ברחוב, משברי התקציב, התפוררות המשמעת הקואליציונית וכתבי האישום הפוטנציאליים המרחפים באוויר בין היועץ מזוז והמבקר לינדנשטראוס. עם ועדה או בלי ועדה הממשלה לא תשרוד מול לחץ השבירה של כל הכוחות האלה.

לכן השאלות הגדולות והחשובות שיעמדו בפני הוועדה שתקום הן שאלות המה ולא שאלות המי. מה היו השגיאות? מה היו הכשלים, ומה היו הפערים בין המשימות שהוטלו ובין המשימות שבוצעו? מה היה שיעור המשימות שלא בוצעו או שונו בלחץ הקרב? איך דואגים לכך שמחסני החירום לא יתרוקנו ולא יחלידו בתקופות הרגיעה הארוכות? איך מבטיחים שהצבא והממשלה יקבלו הערכות מודיעין יותר מבוססות ומכמה מקורות שונים? איך מבטיחים שראש הממשלה ושר הביטחון יבינו נכון את תפקידם ולא ינסו להתנהל כאילו היו חברי פורום המטכ"ל או מפקדי האוגדות בשטח?

ועדת חקירה קום תקום במוקדם או במאוחר. ואת כל השאלות האלה היא תחקור. רק שאת שני הכשלים הגדולים והיסודיים של המלחמה הזו איש לא יחקור, כי הם כאילו לא שייכים ישירות אליה: כשל היציאה החפוזה מלבנון בשנת 2000 שיצר את איום הקטיושות על חיפה והוליד למעשה את המלחמה הזו, וכשל גדר ההפרדה שהולך ליצור את איום הקטיושות על תל אביב ולהוליד את המלחמה הבאה.

הגולם מפראג

אהוד ברק, מנהיג הבריחה מלבנון והאב המייסד של ארץ החיזבאללה על רבבות טיליה וקטיושותיה כבר משמיע קולות של חזרה לזירה הפוליטית, ואף אחד לא מרים גבה. כאילו ממציא הפל-קל מתמודד על משרת מהנדס הבטיחות הראשי, לאחר שהמשרה התפנתה בעקבות התמוטטות התקרה שהוא המציא. ואת הגדר ממשיכים לבנות כמו הגולם מפראג ששואב מים מהבאר ושופך אותם שוב ושוב ללא הפסקה. אף אחד לא יודע איך פוקדים עליו להפסיק. לפרויקט המגלומני של החומה הסינית הקרויה גדר ההפרדה שאין לה שום ערך בעידן הקטיושות, עדיין זורמים מיליארדים של שקלים. קבלנים מתעשרים ממנה, נופים מתכערים ונשחתים ממנה ואזרחים יהודים וערבים סובלים ממנה.

למרות שהכל כבר יודעים שהיא אמצעי הגנה שמתכונן לקראת המלחמה הקודמת. שהמלחמה הבאה היא של קטיושות וטילים, ואלה יעופו בקלילות מעל הגדר באזור כפר סבא ויתפוצצו מצחוק ברחובות תל אביב. אם אי אפשר להודות בטעות ולפרק את הגדר המיותרת והמכוערת הזו, אפשר לפחות להפסיק להזרים לשם את המיליארדים. כל שקל שהולך לגדר ההפרדה הוא על חשבון העניים, החד הוריות, הזקנים, התרופות והסטודנטים.