הפסיקו להתעלל בילדים שלנו

סיפורה של נערה בת 15 הנמקה בכלא למרות שלא הורשעה.

נדיה מטר , כ"א באלול תשס"ו

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

הרבה ברכות קיבלתי על כך שזוכיתי במשפט שהתנהל נגדי בו הואשמתי ב"העלבת עובד ציבור", יונתן בשיא. כמובן שזה ניצחון זמני, והפרקליטות עדיין יכולה לערער. אבל עצם העובדה שנמצא סוף סוף שופט הגון המוכן למחוק כתב אישום ולהודות, אפילו בעקיפין, שלפרקליטות יש לעיתים שיקולים זרים ופסולים בהחלטתם להעמיד אדם לדין או לא, זו כבר עובדה משמחת. אך אל נחשוב, בגלל הזיכוי שדבר השתנה במערכת המשפט. הרדיפה המשפטית נגד המחנה הנאמן לארץ ישראל שרירה וקיימת אפילו, ובמיוחד, נגד הילדים שלנו.


אפילו התובעת קפצה ואמרה: "רגע, מדובר פה בילדה בת 15 שיושבת במעצר, אנו חייבים לזרז לה את ההליכים". השופט בן דור ענה: " לא מעניין אותי"
מעטים מעודכנים במקרה של תרצה שריאל, נערה בת 15 מהשומרון הנמצאת כבר חודשיים וחצי במעצר. ברצוני לפרט את המקרה שלה כדי שיחד נפעל מיידית להוצאת תרצה מ"נווה תרצה".

לפני כעשרה חודשים היה חיכוך בין כמה בנות יהודיות לבין מסיקי זיתים ערבים. הערבים טענו שהנערות, רחמנא לצלן, שפכו על הרצפה דלי מלא זיתים. המשטרה כמובן האמינה לערבים ורצתה לעצור בת אחת. שאר הבנות, וביניהם תרצה שריאל, מחו על ניסיון המעצר ואמרו למשטרה: "עצרו גם אותנו". כך נעצרו שש בנות. לאחר כמה ימים הן שוחררו כשנגד כולן נפתח תיק עם האשמות מכאן עד להודעה חדשה. תרצה הודיעה שהיא לא תופיע לדיונים כי כל עוד מערכת המשפט אינה פועלת ע"פ חוקי התורה, היא איננה מכירה בסמכות בית המשפט.

לקראת תחילת המשפט, לפני חודשיים וחצי, באו לעצור את תרצה. החליטו שמכיוון שהיא איננה משתפת פעולה עם המערכת ולא תתייצב לדיונים מרצונה החופשי, עליה להישאר במעצר עד תום ההליכים. על פי חוק כשמתנהל משפט והנאשם נמצא במעצר, השופט חייב לזרז את ההליכים ולמנוע מהנאשם להישאר זמן רב בכלא לפני משפט.

אבל השופט אורי בן דור לא פעל ע"פ חוק זה והחליט שהדיון הבא במשפטה של תרצה יהיה ארבעה חודשים מאוחר יותר. כלומר, השופט אורי בן דור גזר על נערה בת 15 להישאר לארבעה חודשים בכלא רק כדי לחכות עד הדיון הבא במשפט. אפילו התובעת קפצה ואמרה: "רגע, מדובר פה בילדה בת 15 שיושבת במעצר, אנו חייבים לזרז לה את ההליכים". השופט בן דור ענה: " לא מעניין אותי". בן דור גם ידע לבטא מה שהוא חושב על ציבור נאמני ארץ ישראל כשאמר: "אתם [המתנחלים] ציבור שיודע כל הזמן לקחת, אבל אינו יודע לתת".

עם התבטאות פוליטית וגזענית כזאת, אין פלא שהוא מתנכל לנערה הגרה בישוב בשומרון.

עברו כבר חודשיים וחצי שתרצה בילתה במעצר במגרש הרוסים בירושלים. כמי שאישית שהתה במעצר במגרש הרוסים בימי ההפגנות נגד שלטון רבין-פרס, לכמה שעות ולפעמים ללילה אחד יחד עם נרקומניות, זונות והמון ערבים, אין צורך לפרט עד כמה קשה להיות נערה יהודיה בת 15 במעצר, לבד. די אם נגיד שכל ביקור של אימא שלה נעשה כשחלון מזכוכית עבה מפריד ביניהם ותרצה מדברת עם אימה דרך שפופרת, ממש כמו בסרטים, דבר שלא מקובל גם אצל גדולי הפושעים, אלא אם יש חשד להעברת חומרים מסוכנים ביניהם.

אבל תרצה ברוך ה' חזקה ואינה נשברת. עמדתה הנחושה מדאיגה ומלחיצה את כל המערכת שאינה יודעת מה לעשות עם ילדה שמעיזה לא להכיר בהם. שלוחי המערכת מוכנים לעשות את הכל כדי לנסות לשבור אותה, רק שהיא תיתן איזה אות של הכרה בהם.

שלשום, במפתיע, יזמה המדינה שוב דיון בנושא מעצרה עם שופטת אחרת. הדיון היה מוזר מבחינה משפטית. גם החלטת השופטת הייתה מוזרה: מצד אחד היא פטרה את תרצה מלהגיע לדיונים והודיע לה שהדיונים יתקיימו בהעדרה, אך מצד שני היא לא שחררה את תרצה כל עוד לא יבוא מישהו מרחבי הארץ מעל גיל 18 שיגיש לתחנת משטרה הקרובה, ויחתום על סכום ערבות של 1500 ₪ שיבטיח את התייצבותה לדיונים. אם ישאל השואל מדוע יש צורך בחתימה כאשר השופטת פטרה אותה להגיע לדיונים, על כך אין לי תשובה. רק סיבה אחת יש: החתימה עצמה תהיה הכרה בסמכות בית המשפט. חשוב לציין שתרצה מבקשת שאיש לא יעשה זאת ולא ייגש לחתום.

במקום לרדת מהעץ הגבוה עליו תפסו, ובמקום לתת לה לחזור הביתה בלי חתימה כלל ולהמשיך את המשפט בלעדיה... זרקו את תרצה ממגרש הרוסים לכלא "נווה תרצה" המיועד לפושעות גדולות. ולא רק זה, אלא גם בתוך כותלי הכלא שוללים ממנה זכויות רבות, דבר שלא עושים לפושעים הכי גדולים בכלא. שללו ממנה כלי כתיבה ונייר שהיו לה שם כדי להעסיק את עצמה. שללו ממנה את פנקס מספרי הטלפון ומי יודע מה עוד ימציאו. כל זה כנקמה על התעקשותה ועמידתה על העקרונות, דבר המוציא את המערכת מהכלים.

הסיפור הזה חייב לקומם כל יהודי באשר הוא. גם מי שאינו מסכים עם גישתה השוללת הכרה במערכת המשפט, מודה שלא יעלה על הדעת לשלול ממנה זכויות אדם בסיסיות. זכויות שכל אסיר מקבל אפילו אם הוא רוצח או טרוריסט עם דם על הידיים.


הסיפור הזה חייב לקומם כל יהודי באשר הוא. גם מי שאינו מסכים עם גישתה השוללת הכרה במערכת המשפט, מודה שלא יעלה על הדעת לשלול ממנה זכויות אדם בסיסיות
דבריי נכתבים ביום שהשופט אהרון ברק פרש מתפקידו ובמקומו נכנסה דורית בייניש. כל התשקורת הממלכתית מדגישה עד כמה אהרון ברק הכניס את ערך "זכויות האדם וחירותו" למרכז מערכת המשפט בישראל, אבל אף אחד לא טרח לציין שהדבר אולי היה נכון אצלו כשהיה מדובר בשונאי ישראל העומדים לדין. אך כשמדובר בנאמני ארץ ישראל ובמיוחד בילדיהם... אז ברוב המקרים נעלמו כל זכויות היסוד. ועל זה אסור לנו לעבור בשתיקה. הציבור שלנו, בין אם הוא מסכים עם עמדתה של תרצה בין אם לאו, חייב להתקומם נוכח ההתעללות בה.

תכל'ס- מה אפשר לעשות?

1)  להתלונן, בכתב, נגד השופט אורי בן דור  במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים רחוב נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול, ירושלים 95484.

טלפון: 02-6595511  פקס: 02-6595516

עלינו להתלונן על כך שהשופט אינו פעל ע"פ חוק בכך שאינו זירז את הדיונים. איך הוא נותן לנערה בת 15 להירקב בכלא 4 חודשים רק כדי לחכות לדיון הבא. הדבר בלתי נסלח ובלתי נסבל.

2)  לחזק את תרצה ע"י שליחת מכתבים אליה בכלא גם אם המכתבים לא יגיעו אליה, כי לא יעבירו אותם. עצם העובדה שהנהלת הכלא תראה תמיכה גדולה, מאות מכתבים לתרצה לכבוד ראש השנה... זה יעביר להם מסר ברור שאנו, סוף סוף, ערים למקרה של תרצה ולא נמשיך לתת להם להתעלל בה בלי לזעוק על כך בארץ ובתפוצות. הזדרזו וכתבו לתרצה ברכות וחיזוק לקראת ראש השנה.

הכתובת: תרצה שריאל, ת.ד.229 , נוה תרצה, רמלה.

3)  על כל אחד להעביר את הסיפור הזה הלאה לחברים, למשפחה ולחברי כנסת עם השאלה הפשוטה: מה עשית היום למען שחרורה של תרצה שריאל בת ה-15 מ"נווה תרצה"?