התנגדותי לאבחנה בין איסלמיזם טרוריסטי קנאי, שניתן לייחס לו את כל הרוע האנושי, לבין האיסלם המסורתי המתון והסובלני אינה נובעת מתוך דאגה לאינטרס המוסלמי אלא מתוך כוונה לחזק את כושרנו הקיומי להתמודד עם המציאות הנפתלת שבתוכה אנחנו מתחבטים. תנאי ראשון להצלחת התמודדותנו הוא הבנת המציאות הקיומית שלנו. טעות היא ליצור זיקה בין איסלמיזם, כהגדרתם של הוגי דעות מסויימים, ובין תפישת העולם הנאצית, גם אם הקיצוניים שבדוברים המוסלמים נשמעים כמו נאצים. יהיה קל יותר להיאבק באותו איסלמיזם אם לא נייחס לו את המאפיינים הבלתי רלוונטיים של נאציזם.





הנאציזם דוגל בתורת הגזע ובטוהר הגזע הארי כשליט העמים. הוא צמח על רקע טירוף מערכות של דייסה אידיאולוגית אירופאית שבה בחשו היהודים ביד רמה

הנאציזם דוגל בתורת הגזע ובטוהר הגזע הארי כשליט העמים. הוא צמח על רקע טירוף מערכות של דייסה אידיאולוגית אירופאית שבה בחשו היהודים ביד רמה. במהותו היה הנאציזם מרד נגד המונותיאיזם מחד גיסא, ומאידך גיסא נגד האנרכיה הסוציאליסטית-בולשביקית שאיימה על זהותם הלאומית של הגרמנים ושל שאר עמי אירופה. רצוי לזכור שבראש הזרמים הסוציאליסטיים-קוסמופוליטיים עמדו יהודים. שלא לדבר על רפובליקת ויימאר, שאת עקרונותיה ניסח, כמובן, יהודי, ואשר מתוך התפוררותה צמח הנגע הנאצי. הפוליטיקאים המובילים ברפובליקת ויימאר היו יהודים. חוסר יכולתם של היהודים באותה תקופה לאבחן את התופעה הנאצית, אשר לא בטובתם הם היו הקטליזטורים העיקריים שלה, הוא זה שהפך אותם לקורבנה האולטימטיבי.



מכאן שעלינו להבין את חשיבות איבחונם של תופעות, מצבים ותהליכים, בראש ובראשונה למען עצמנו. אכן יש בעולם המוסלמי גילויים נאציים בעלי מאפיינים פאגאניים של טוהר הגזע, הצגת היהודים כרוע המוחלט ושלילת קיומם, אך גילויים כאלה קיימים באותה מידה בעולם הנוצרי. ככלל, אלה הן פתולוגיות פאגאניות שמאפיינות את המשבר המתחולל בעולם המונותיאיסטי. לא בכדי אחמדינג'אד הוא זה שמתפתה יותר מכל מנהיגי האיסלם לחרוג מתחומי הקנאות הדתית אל אזור הדמדומים של הנאציזם. שכן, עלינו לזכור כי בניגוד לערבים, האיראנים מייחסים את מוצאם לגזע הארי. כך, שתופעת אחמדינג'אד יותר ממה שהיא תופעה מוסלמית הוא גילוי של פתולוגיה ארית. 



האבחנה בין איסלמיזם לאיסלם לא תתקבל על דעתם של המוסלמים, כשם שאנחנו לא היינו רוצים אבחנות בין יהודיזם לבין יהדות, ורק תעמיק את האנטגוניזם בין הדתות. חתירתו של האיסלם להגמוניה רוחנית נובעת מאופיו המונותיאיסטי. גם היהדות והנצרות, כל אחת בדרכה, שואפות להגמוניה רוחנית על העולם. החשבון ההיסטורי מלמד שלמרות הטרור המתבצע כיום בשם האיסלם, המוסלמים עדיין אינם מגיעים לרמת הרצחנות הנוצרית בשם ערכים דתיים. הן הנצרות והן האיסלם מיצו כיום את תפקידם כמפיצי בשורת המונותיאיזם, ונקלעו למשבר אידיאולוגי בלתי נמנע. התרבות הנוצרית הולכת ומתפוררת ואילו האיסלם מפתח פתולוגיה של ייאוש המתבטאת בין השאר בטרור ובהקצנה דתית המוגבלת בינתיים לשוליים.



צמיחת הנאציזם מתוך חורבותיה של רפובליקת ויימאר מלמדת על עוצמתו הרוחנית של העם היהודי ועל האחריות והזהירות המתחייבות ממנה. השימוש הגורף במושג איסלמו-נאציזם חוטא לאמת, אינו משרת מטרה חיובית, אינו מסייע להדברת תופעת "האיסלמיזם" ואינו מעיד על כך שהעם היהודי הפיק לקח מתוך אסונות העבר.



מדינת ישראל הולכת ומתפוררת כתוצאה ישירה מהטמעת דפוסי הלשון והמחשבה של השמאל בציבור היהודי

ההתייחסות לטרור המתבצע בשם האיסלם כאל תופעה נאצית רק יחזור אלינו כבומרנג. אחמדינג'אד ודומיו אינם מייצגים איסלמיזם או איסלם כלשהו, אלא נטיות נאציות מובהקות המצויות, כאמור, גם בעולם הנוצרי. אם כי במתכונת יותר חמקנית ומסוכנת. 



דפוסי לשון עלולים לטשטש תפישת עולם עד כדי סיכון עצמי, במיוחד עבור היהודים, כפי שמלמד הניסיון ההיסטורי. מדינת ישראל הולכת ומתפוררת כתוצאה ישירה מהטמעת דפוסי הלשון והמחשבה של השמאל בציבור היהודי. אלא שהרדידות המחשבתית אינה מוגבלת לשמאל, למרות שהשמאל מעודד אותה בדבקות ומעלה על נס את נפלאות הבינוניות הנורמלית. תפקידו של העם היהודי הוא להמשיך את ההנהגה המונותיאיסטית מהמקום שבו נעצרו הנצרות והאיסלם. גישה יהודית הכורכת את האיסלם והנאציזם בשעטנז של "איסלמו-נאציזם" רק תקשה על העם היהודי להגשים את יעדיו.