במוצאי השבת האחרונה השתתפתי עם רבבות אנשי המילואים שהפגינו בכיכר רבין "בעד ועדת חקירה ממלכתית", כינוס יקר מאוד שעלה בוודאי למעלה ממיליון שקל למארגניו, ראשי העמותה לאיכות השלטון (גוף ממסדי למחצה) בראשות העו"ד אליעד שרגא. לא בכדי קבעו המארגנים שהסיסמה תהיה "ועדת חקירה" ולא התפטרותם של ראשי ממשלת האסון: אולמרט, פרץ, לבני וחלוץ. מי שהיה בכיכר לא יכול היה להתעלם מהקריאות המסיביות והקצובות של הקהל: "אולמרט הביתה", אולמרט התפטר לא רוצים אותך יותר" וכו'.



ובכן המתים המהלכים הללו, הולכים וקוברים את הכלים השבורים של חזון מדינת ישראל, את שארית בטחונה הלאומי, שרידותה וכבודה

והנה לקראת סיום האירוע עלה מי שאיננו מהמיליה שלי, וחיזק את הדברים שאמרתי במאמר "יום היסטורי" מפברואר 2005: אם אני כתבתי שהמשטר במדינת ישראל מת בשל הבגידה שבגד במגילת העצמאות וברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יוסי שריד היה יותר קיצוני ממני. הוא קרא לאולמרט וחברי ממשלתו "נוכחים-נפקדים", "מתים מהלכים", אבל המתים המהלכים הללו הורגים לנו את בנינו בהבל פיהם ובאווילות נפשם, ואנו מניחים להם להשתולל. האם מי מהם בכה על נפילתם של חללי ואדי סלוקי, אותם חיילים ששלחו למוות חסר תכלית?

ובכן המתים המהלכים הללו, הולכים וקוברים את הכלים השבורים של חזון מדינת ישראל, את שארית בטחונה הלאומי, שרידותה וכבודה. המשטר הזה שהתפורר לרסיסים הותיר אחריו צבא המנהל בתוך המפקדות הראשיות שלו קרבות הישרדות של גנרלים וקולונלים האוחזים איש בצוואר רעהו במקום להתחיל ולשקם את ההריסות שהותירו אחריהם, תחת הנהגתם הכושלת  של אולמרט, פרץ, חלוץ ולבני.

זהו משטר רקוב על לשד עצמותיו, משטר שבו מערכת המשפט חושפת את עצמה ללעג ושנינה בפארסה סיציליאנית מזילת דמעות שבה משתתפת משפחת הבג"ץ  המעבירה בטכס נלעג  את סכין המשפט מה"גרנדה קפו" (ראש המשפחה באיטלקית) לגרנדה מאמה", הסנדקית הגדולה, אם המשפחה החדשה של מערכת המשפט המסואבת של מדינה מושחתת. הוי, כמה פתטי היה המעמד הזה, כמה דמעות זלגו על הלחיים של תינוקות ומבוגרים, ראשי ממשלה ושרים, ממלאת מקום הנשיא וראש-הפרלמנט, ומי לא!?

דומה היה שעל ספינת ישראל הטובעת מנהלת האצולה המטורפת הזו מחזה ביזארי של "הכל יפה, תקין ומסודר, והכל שפיט". אפילו כבודו של מוסד הנשיא הוא מטרה לספין משפטי אכזרי וסיציליאני שבו נעיצת סכין בגבו של אזרח מספר אחד הנושא משרה של כבוד האומה היא מטרה המקדשת את כל האמצעים. כבודו של הנשיא, שאיננו זכאי לחפות כל עוד לא הוכחה אשמתו, הוא כאין וכאפס מול יוקרתה המזויפת של מערכת משפטית חסרת מוסר, נפוטיסטית וגילדאית. זו מערכת סגורה, מסואבת ורקובה המזרימה במערכת סגורה דם רע מפרקליטות חסרת מוסר לבית משפט עליון שהפך לדיקטטורה משפטית עוקפת פרלמנט ורומסת זכויות לאומיות של עם שלם.

כולם קילסו ורוממו את "המשנה לאלוהים" עלי אדמות ראש המאפיה המשפטית, דיקטטורה משפטית קוראים לזה בלשון המשפטנים. האיש שהלך והותיר אחריו אדמה לאומית חרוכה, משטר ממוטט ועם מוכה הלם המתחיל להבין לאיזו שואה חדשה הובילו אותו השחצנים, חסרי הדעת, המתלהמים מכנופיית חוות השקמים של שרון "החי המת" ושל תלמידו השרלטן עלוב הנפש, אהוד אולמרט ה"מת החי", כלשונו של יוסי שריד.



אנו העם זועקים: אולמרט, ידיך מגואלות בדם ילדינו, התפטר! שלחת את בנינו אל ואדי סלוקי כדי לחפות על ניהולך הכושל של המלחמה וכדי לאפשר את הישרדותך האישית

ובינתיים חודש חלף מהספין של אולמרט בוואדי סלוקי, מהלך שמתאים לעצות מבית מדרשם של ה"ערדים", ה"אדלרים" וה"טורבוביצים" כדי לחפות על קבלת תכתיב הכניעה במועצת הביטחון. במהלך הזה נהרגו 33 חיילים ומאות נפצעו. מספר לנו מופז בגיליון סוף השבוע של 'ידיעות אחרונות' (15 לספטמבר 2006) שהוא אישית הזהיר את אולמרט שלא לעשות מהלך כזה שכן אילוץ זמן של 60 שעות לא יספיק להשלימו. לדברו, הוא שאל את אולמרט: "מה תגיד למשפחות השכולות אם ייכשל המהלך בסלוקי"? ולדבריו אולמרט ענה לו: "שאלה טובה שאין לי עליה עדיין תשובה".

אך לנו העם יש תשובה. אתה אולמרט שלחת את בנינו למוות מיותר.

אנו העם זועקים: אולמרט, ידיך מגואלות בדם ילדינו, התפטר! שלחת את בנינו אל ואדי סלוקי כדי לחפות על ניהולך הכושל של המלחמה וכדי לאפשר את הישרדותך האישית.

ולציפי לבני נזעק: מדוע שתקת כאשר שלח האיש הזה את בנינו למוות?! והיכן הייתם חלוץ ופרץ?

ידי כולכם מגואלות בדם ילדינו. רוצחים, התפטרו!