חלוץ המאפיה השלטת

דן חלוץ הוא אדם אומלל ומושחת עד היסוד.

חן בן-אליהו , כ"ה באלול תשס"ו

ערב ראש השנה התשס"ז והמצב בישראל, איך נאמר, עגמומי משהו. מפת הפשע המאורגן היטב מלמדת כי בראש כל מערכות השלטון מחזיקים טיפוסים קלוקלים, מי יותר ומי פחות, המרמים את העם וכלל לא מורמים מעם.


בדברים שלהלן לא נעסוק בכל יושבי קרונות רכבת הרקב הישראלית האוחזים בכיסאותיהם כבקרנות המזבח, אלא נסתפק בשלושה המעידים על הכלל שזה מקרוב באו לתפקידיהם
יודגש לכתחילה כי כל הטיפוסים המפוקפקים הללו לקחו חלק והיו שותפים לפני כשנה למגה-פיגוע, למתקפת הטרור הסאדו-מזוכיסטית שחוללה מדינת ישראל נגד אזרחיה שומרי החוק, חלוצי חבל עזה וצפון השומרון. כך שבנוסף לתיק האישי יש לכל אחד מהם חלק נכבד גם בפשע הלאומי של גירוש אלפי יהודים מבתיהם, הרס עשרות ישובים ומסירתם לאויב, דהיינו שותפות בפשע שרק בעטיו כבר היו צריכים להישפט ולהיזרק לכלא או לכל הפחות לעוף הביתה.

בדברים שלהלן לא נעסוק בכל יושבי קרונות רכבת הרקב הישראלית האוחזים בכיסאותיהם כבקרנות המזבח, אלא נסתפק בשלושה המעידים על הכלל שזה מקרוב באו לתפקידיהם.

בקודקוד אילן היוחסין של הפשע המאורגן היטב נמצא היום ראש השועלים אולמרט, ראש ממשלת ישראל של מטה. את מספר הפרשיות הטומנות בחובן חשד לפלילים והנקשרות בשמו של אולמרט זה, כבר קשה לזכור ולספור. הבית בכרמיה והבית בכ"ט בנובמבר, הבית בנחלאות והבית בשינקין, העטים הנובעים והמינויים הפוליטיים ומי יודע מה עוד.

לנשיאת בית המשפט העליון בתחתונים התמנתה לפני כשבוע השופטת בייניש. גברת זו, מי שאמורה לייצג את הצדק, האמת וטוהר המידות כבר הפגינה בעבר הלא-רחוק את יכולתה המניפולטיבית בכיפוף אמות המידה המוסריות והחוקיות לשירות עמדותיה הפוליטיות.

נזכור ולא נשכח: בימי אוסלו האפלים, זמן שלטון רבין, כאשר 'אויבי השלום' נהיו לאויבי המדינה והשב"כ עבר תהליך מזורז של סקוריטאטיזציה ושל שטאזיזציה מואצת, בייניש זו הייתה שם כפרקליטת המדינה על-מנת להכשיר את השרץ ולתת גיבוי פסאודו-משפטי להפעלתו של סוכן השב"כ רביב כפרובוקאטור בחוגי הימין. זאת כדי להפיל בפח ה"חוק" עוד ועוד "אויבי שלום" ולהביא שלא בדין לשלילת חירותם, למעצרם ולכליאתם.

נמצא שבייניש זו היא פוליטרוקית זולה, שקופה ובינונית. לא הכישרון אלא הנסיבות הן שהביאוה לעמוד בראש כנופיית הגנגסטרים בגלימות השחורות. לא צדק, לא אמת, לא שלום בין אדם לחבירו ולא טוהר המידות הם שעומדים כנר לרגליה של אותה בייניש, אלא אך ורק סדר היום הפוליטי שלה ושל מיטיביה בתקשורת. 

חלוץ לפני מחנה המאפיה השלטת ניצב לו בדד, הרמטכ"ל האומלל חלוץ. קביעה זו באה לא משום עיסוקו בפק"מ שלו במקום בפק"ל שלו בשעותיה הראשונות של מלחמת לבנון השנייה וגם לאו דווקא משום העובדה שמינויו לתפקיד נעשה ע"י המשפחה המאפיונרית ועל-מנת שישרת אותה בהתאם לנורמות הסיציליאניות שלה, למרות שהדברים בהחלט קשורים זה בזה.

חלוץ הלך לפני מחנה המאפיה השלטת, הלך ונשחת עד היסוד. הוא עצמו מבלי שישים לבו לכך, נתן להבין את מצבו הערכי-מוסרי הירוד באחת ההופעות העלובות שלו בתקשורת, בין מינויו לתפקיד לבין גירוש היהודים והרס הישובים, פשע הפשעים עליו פיקד בשליחות המאפיה השלטת.

ובכן, באחד הראיונות הללו נשאל חלוץ מה דעתו על הגירוש וההרס? חלוץ לא התבלבל ולא הסגיר את דעתו, אם בכלל יש כזו, אלא ענה כאילו ביושר וכמו בפשטות: "אני לא עוסק ב'מה' אלא רק ב'איך'"!

היש לך עדות נחרצת מזו באשר לשחיתותו המוסרית-ערכית של זה האדם? ראש המטה הכללי של הצבא הישראלי לא מתעסק במהות הגירוש וההרס אלא רק באיך לבצעם, רק בדרך הוצאתה לפועל של הפקודה הנפשעת שניתנה לו ואשר למען ביצועה מונה לתפקיד. חלוץ אינו חייל פשוט במחלקה 1, פלוגה ג', בגדוד של גולני. כרמטכ"ל, היה חייב לעסוק קודם כל ובראש וראשונה ב"מה", במהות. במידה והיה עושה זאת היה גם מבין שמדובר בפשע חמור, ואם רק היה מסוגל להתייצב נגד המאפיה השלטת שמינתה אותו לתפקידו, לא רק שהיה מציל את חלוצי חבל עזה וצפון השומרון מהחורבן, אלא גם היה מציל את ישראל ואת עצמו משלטון הרוע והשחיתות היסודית המעמידים יותר מכל בסכנה את קיומנו בארצנו.

אם לא כן, מה לנו כי נלין על אותם קצינים ופקידי ממשל מושחתים שהתאספו ב-20 לינואר 1942 בווילת ואנזה בברלין, למה שכונה לימים "ועידת ואנזה" בה דנו בדרכים וסוכמו הפרטים אודות הוצאתו לפועל של "הפתרון הסופי"? הרי הללו רק קיבלו פקודה להשמיד את העם היהודי ולהגנת 'מצפונם' טענו כי אינם עוסקים ב"מה" אלא רק ב"איך".

גם חלוץ לא שאל לפני פשע הפשעים של גירוש היהודים והרס הישובים, למה? אלא ניגש בנחישות ובדייקנות הישר לתכנון ולביצוע. וכן, כמובן, לא נשכח ולא נסלח, המדים, המדים המחויטים השחורים...


גם חלוץ לא שאל לפני פשע הפשעים של גירוש היהודים והרס הישובים, למה? אלא ניגש בנחישות ובדייקנות הישר לתכנון ולביצוע
ובכן, דן חלוץ הוא אדם אומלל ומושחת עד היסוד, פושע מלחמה ופושע 'שלום', פושע נגד העם היהודי והאנושות: בפיקודו פשע הצבא הישראלי את פשע הפשעים של גירוש אלפי יהודים מאדמתם, הרס בתיהם וישוביהם ומסירתם לידי האויב. על פשעיו אלה, ולא על בזיון מלחמת לבנון השנייה, הוא צריך להישפט ולהיזרק לכלא או לפחות להתעופף, יחד עם "כנפיו", במהרה הביתה.

ואולם דן חלוץ אינו אלא משל, חלוץ המאפיה השלטת. אם חפצי חיים אנו, איתו ביחד חייבת להיעלם מחיינו הציבוריים כל אותה המאפיה, שכבת הסחי והמיאוס שהשתלטה באמצעות כיפוף ה'חוק' לצרכיה, הון מולבן ושוד הקופה הציבורית, על מערכות השלטון במדינת ישראל, פשעה וממשיכה לפשוע נגד העם היהודי בארץ ישראל ונגד מדינת ישראל. 

יושלך נא חלוץ המאפיה לכלא, הביתה או לעזאזל, וייקח עמו שמה את האולמרטים והביינישים כולם, את הרמונים והברקים, את ההנגבים והקצבים, את הפרסים, הפרצים, הליבנים, הבר-אונים והדיכטרים, וגם את האברמוביצ'ים, "שומרי האתרוגים".

עתה, כי בא מועד.