בין כך ובין כך קרויים בנים

לקט ציטוטים המדברים בזכותם של ישראל, כל ישראל.

המערכת כאן , כ"ז באלול תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

לקראת ראש השנה מגישה המערכת לקט ציטוטים המדברים בזכותם של ישראל, כל ישראל.

עלינו ללמוד מדרכיו של הקב"ה. עלינו לראות כיצד מתייחס הקב"ה אל בניו הסוררים, וכיצד הוא מכנה אותם "בין כך ובין כך קרויים בנים".

לקראת הימים הנוראים על כולנו: המערכת, הגולשים והמגיבים (הטוקבקים) להרבות בסנגוריה על עם ישראל, על הרחוקים ועל הקרובים.

 וכבר אמרו ז"ל על פסוק (דניאל י'): "ואני באתי בדבריך", שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד, אלא כשלימד סנגוריה על ישראל (מסילת ישרים פרק י"ט).

 וגדעון נאמר לו (שופטים ו'), "לך בכחך זה" , לפי שלימד סנגוריה על ישראל, כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל. וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו (מסילת ישרים פרק י"ט).

 ואלה הם הרועים האמיתיים של ישראל שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם לבטל הגזרות הקשות, ולפתוח עליהם שערי הברכה. הא למה זה דומה? לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת, והוא דבר שהטבע יעיד עליו.
(מסילת ישרים פרק י"ט)

• הגר"א בפירושו על תיקוני זוהר דף נ"ז: ד"ה בגינייהו בשביל זה את עשו שנאתי דהשם יתברך שונא המקטרג על בניו אף הקדושים (כלומר אף אם המקטרגים הם קדושים) כמו שכתוב: "ובידו רצפה...".

 אמר ר' יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל, שנאמר: "ויקן את ההר שמרון מאת שמר... ויקרא את שם העיר אשר בנה שומרון" (סנהדרין ק"ב.).

תנא דבי אליהו: פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני חכמים, אמרתי להם: רבותי, מה נשתנה עמרי שר צבא ישראל שכל שהיו לפניו לא הושיבו מלך בן מלך, עד שבא עמרי וישבו לו שלשה מלכים על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמתי להם: רבותי, על שהותיר עיר גדולה בישראל, וכך הייתה בדעתו. אמר: כשם שירושלים למלכי יהודה כך שומרון למלכי ישראל (תדא"ר).

 שנו רבותינו: דורו של אחאב כלם עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהם דילטורין (מלשינים) יוצאים למלחמה ונוצחים, שכן אליהו מכריז בהר הכרמל: "אני נותרתי נביא לה' לבדי" – וכל העם יודעין ואין מודיעין למלך (ילקוט שמעוני מלכים א' י"ח, תנ"ח).

 שנינו: "בנים אתם לה' אלהיכם" – בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים- אין אתם קרויים בנים, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר: "בנים סכלים המה" , ואומר: "בנים לא אמן בם", ואומר: "זרע מרעים בנים משחיתים" (קי"ד ל"ו.)

 "שחת לו לא בניו מומם" – אף על פי שהם מלאים מומים קרויים בנים, דברי ר' מאיר. וכן היה ר' מאיר אומר: אם כשהם מלאים מומים קרויים בנים, כשאין בהם מומים על אחת כמה וכמה, כיוצא בו אתה אומר: "זרע מרעים בנים משחיתים"- אם כשמשחיתים קרויים בנים, אילו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה (ספרי האזינו).

• "כפלח הרמון רקתך" – אמר ר' שמעון בן לקיש: אל תקרי "רקתך" אלא "ריקתך" שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון (עירובין י"ט.).

 אמר לו מין אחד לר' חנינא: עכשיו ודאי טמאים אתם, שנאמר: "טמאתה בשוליה". אמר לו: בא וראה מה כתוב בהם: "השכן אתם בתוך טומאתם" – אפילו בזמן שהם טמאים שכינה שרויה ביניהם (יומא נ"ו, נ"ז).