לחפש את מרכבת המלך

יש כאן שקט שאחרי סערה, ושקט שלפני הבאה.

א. בן שושן , ד' בתשרי תשס"ז

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

הלוואי ויכולתי לומר לך שהתחלנו אחרת השנה.
אצלנו הכל הולך וסובב באותה מנגינה.
רדידות אינסופית בתקשורת. השקר מנווט המציאות.
אם אמת חפצת אחי, לך לחפשה ברצינות.

יש כאן שקט שאחרי סערה, ושקט שלפני הבאה.
אבל הכל ממשיך, כאילו, באותה השלווה.
אזכרות ה- 30 התקיימו בבתי הקברות השונים.
וארץ כולה שכחה והתחילה חיים חדשים.
 
באתרי הקרווילות השונים, הדשא מתחיל לצמוח
ורק הלב יודע, אם יש או אין עוד כוח.
לאן הולכת הרכבת? ברור שהיא לא נוסעת.
היכן הגאולה יהודים, מדוע היא מתמהמהת?!

אתה מנסה לחשוב, להמציא רעיון או תוכנית
שיוציא אותנו מכאן, מהבור ללא תחתית.
יתכן והתשובה נמצאת בקשר שבין הדברים
כשתבין שהבור ללא סוף-תצפה רק לאלוקים.

ארץ ישראל היא קדושה, פיסה מיוחדת על פני תבל.
ועם אחד בשבילה מיוחד, הרי הוא עם ישראל.
הוא החל תהליך של שיבה כבר לפני כ- 200 שנים
(למרות הטועים לחשוב כי מדובר רק בדורות אחרונים).

ראשית התהליך ביהודים צדיקים, חדורי יראת אלוקים.
באמת ובאמונה במסירות עצומה, עלו והחלו בונים.
אחר כך הגיע הגל שדחף יהודים נוספים.
לא יראת אלוקים הייתה שם, אלא יראת הגויים.

הם רצו לבנות את הארץ ומסירותם ללא גבולות,
בית לעם היהודי, מקלט מפני התקפות.
כזו הייתה בעיניהם הארץ וזה היה האידיאל.
כל מה שמעבר לזה, כאילו לא נגאל.
 
אבל עזרה משמיים הושטה ליהודים הבונים בעמל,
והארץ נתנה פרותיה, התקשטה מזה המפעל.
המוני יהודים אז עלו אל הארץ הקמה לתחייה.
ישובים הוקמו ופרחו והארץ כבר נתנה יבולה.

גאולה, גאולה, גאולה, אורותיה היו נוצצים.
עין בעין ראינו התגשמות דברי נביאים.
העומד מנגד ואינו מתפעם מגודל התשועה והפלא,
עליו אמר דוד: "יאמרו בגויים, הגדיל ה' לעשות עם אלה".

הרואים ועיניהם שמחות-יד הושיטו למדינה.
בעיניהם הייתה היא כסא ומושב לרגלי השכינה.
המרכבה הייתה חצויה, נוסעת אבל לא שלימה
העיקר היה חסר בה, הרוח ממקור אמונה.

מי שחיפש את המקלט, מצאו מזה זמן רב.
וכל כולו הלך ושקע בעולם של כסף וזהב.
נהנתנות, הנאות, מרדף, חיים של אכול ושתה
הפקרות בכל התחומים שלעם הם בסיס קיומו.
 
שיא השיאים של הרשע קרה בשנה שעברה,
המקלט הפך לפוגע רק לצורך גאווה ושררה.
כל המוסדות והגופים של מדינת ישראל הקדושה
 נרתמו למרכבת הכוח, האון, העוצמה, השליטה.
 
כל בורג במרכבה פעל כפי יכולתו
לפגוע במדינת ישראל, כי יהיה זה גם לטובתו.
בודדים היו שהרימו קול התנגדות וזעקה.
לברוח, לקום, לסגת, לא לנסוע בזאת המרכבה.

והיא בשלה המשיכה עם יתר עוצמה וזדון.
להילחם במדינת ישראל, כי לשלטון זה הנכון.
וכך זה המשיך גם עתה בשלהי שנת התשס"ו
מלחמה נוהלה ברישול ובפשע שלטון מסואב.

להכניס חיילים לאש תופת ללא מטרה יעילה ונכונה,
רק כדי שהשליט יצטייר היטב בתמונה.
להביא הפסקת אש, להשאיר הסכנה על כינה.
להותיר חיילנו אי-שם, שבויים ביד שטנה.
 
אכול ושתה כי מחר נמות. אכול בכל דרך אפשרית,
עשה הכל הכל למען תצא טוב מהתוכנית.
אין עוד מערכת שלא קרסה. השקר מציף את הכל:
הצבא, המשטרה, המשפט, הכנסת ונשיא השאול.

המרכבה עומדת לצלול, חלילה, למעמקי הפשע.
ועדיין הוא השולט, והמושכות בידי הרשע.
כאן בא הדכדוך, הייאוש מזאת הגאולה,
וכאן צומחת מאליה ציפייה חדשה וגדולה.

זהו הפירוש הפשוט לאמרה מפורסמת וידועה:
"אין בן-דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה".
רבש"ע, בלב שלם אנחנו מודים
רבש"ע, בלב שלם אנחנו על ליבנו דופקים.

הבנו שהמרכבה חייבת להיות מלאה בקדושה,
כדי שאכן תהייה היא כלי להשראת השכינה.
הבנו שהכלי מט להישבר אם אין בו תוכן אחר.
הבנו שעלינו לשאת את עיננו אליך יותר ויותר.

חשבנו שמרכבה בכל זאת נוסעת, ואט אט יחזרו בתשובה.
והנה נוכחנו לדעת שהמרכבה רק נותרה רקובה.
מתוך הכל אתה ממשיך את עמך למשוך אליך,
ומכל המשחק כאן משהו יצמח ויביא אותנו עדיך.

איננו יודעים איך זה יקרה. החושך מסמא את עיננו.
אבל התשובה הראשונה הרי כבר נמצאת בראשנו.
לכוון הכל אליך, להבין שהמרכבה רקובה.
לחשוב לפני כל מה שעושים, לחפש את הדרך הטובה.

לא להשלים עם הרוע, לא לתת יד לחיי המיתה.
להיות אמיצים בכל התחומים הדורשים שינוי בגישה.
לא לחלום על צבא גיבור הממשיך את בר כוכבא.
גם זה נפל ואיננו כשהיה לכפוי טובה.

המרכבה האמיתית חייבת להמשיך, היא חייבת להוסיף ולדהור.
כדאי מהר להיות בורג טוב ולא להישאר מאחור.
הקב"ה מרמז לנו באלף איתותים שרק בו נשים מבטחים.
ואנחנו, משום מה, בתוך הבלגאן עדיין רק מגששים.

ראש השנה שהיה הוא יום הדין וגם יום המלכת ה'.
הבה נחליט לעשות זאת חזק, ממש בלב שלם.
מה שהולך עם הקודש, אנחנו איתו. מכוונים את ליבנו למעלה.
ומה שלהיפך, בלי בושה, נפיל בכל חוזק למטה.

אם כך נעשה, נצא מנצחים. המלך יגלה מלכותו.
אז נבין ונראה עין בעין שהוא ואין בלתו.
וכל האדם, באשר הוא אדם, משול לחרס הנשבר.
אז נצליח להפנים בשכל ישר
שאתה הוא מלך אל חי וקיים.