קטורת הנישואין

ברית המילה ושמירת הקשר שבין איש ואשתו הריהן כקטורת

הסופר הרב יוסף אליהו , י"ח בתשרי תשס"ז

על סגולת הקטורת לעצור את המלאך המשחית למדנו בפרשת קורח. כאשר החל הנגף בעם אמר משה אל אהרן: "קח את המחתה ותן עליה קטֹרת והולך מהרה אל העדה - ותעצר המגפה" (במדבר י"ז, י"א-י"ג). כיוון שעדת קורח הביאה פירוד בעם, יכול היה המשחית לפגוע בו. לכן היה צורך שתבוא הקטורת (קִטְרָא בארמית: קשר) ותקשור בעזרת י"א סממניה השונים בין כל חלקי העם.


הקשר הרעיוני שבין האחדות שפועלת הקטורת לבין האיחוד שבנישואין מצוי ביסוד מה ששאלו חז"ל באותה פרשה: וכי מניין ידע משה שהקטורת עוצרת מגיפה?
א)
   הקשר הרעיוני שבין האחדות שפועלת הקטורת לבין האיחוד שבנישואין מצוי ביסוד מה ששאלו חז"ל באותה פרשה: וכי מניין ידע משה שהקטורת עוצרת מגיפה? אלא "בשעה שעלה משה למרום, כל אחד מהמלאכים נעשה לו אוהב ומסר לו דבר. ואף מלאך המוות מסר לו דבר והוא: שהקטורת עוצרת מגפה" (שבת פ"ט.). אך אנו, נשוב ונשאל: מה קרה לו למלאך המוות שהחל לפתע לחלק מתנות לאורחים? אלא שלמשחית יש כוח רק כשהבריאה נפרדת מאלוקיה. ואילו כשעלה משה למרום והבריאה שבה אל ה' באמירת "נעשה ונשמע" וכשמשה עולה להביא תורה לקראת קידושי האומה הישראלית ל"דודה" בסיני הרי שתש כוחו של מלאך המוות. המשחית חש שסופו קרב והוא נאלץ למסור את סודו (מעין מה שאירע לשרו של עשיו שנוצח ע"י יעקב. רש"י לבראשית ל"ב, כ"ט).


ב)  על הקשר שבין ברית הנישואין והקטורת מצינו במדרש (שיר השירים רבא ד', ו'): "בשעה שמל אברהם אבינו את עצמו ובניו ובני-ביתו עשה [נעשה מ]ערלותיהן גבעה וזרחה עליהן חמה, והִתליעו. ועלה ריחן לפני הקב"ה כריח קטורת הסמים". הנה לנו שמצוות המילה שהיא הכנה לשמירת הברית שבין איש ואישתו, משולה דווקא לקטורת. ועוד:


ג)   כתב הרמ"א (יו"ד רס"ה, י"א), שאין להיות סנדק פעמיים אצל אותו אב, כי המכניס לברית הוא כמקטיר קטורת שהעושה אותה היה כהן שלא הקטיר מימיו (יומא ב', ד').


ד)  משה מברך את שבט לוי בפרשתנו בשני תפקידים רוחניים: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"- לימוד תורה בישראל, "ישימו קְטוֹרָה באפֶּך"- הקטרת הקטורת. (דברים ל"ג, י'). והנה מבין כ-70 מקומות בתנ"ך בהם מוזכרת הקטורת זוהי הפעם היחידה שהקטורת נזכרת כ"קטורה". מובן ששינוי זה אומר: דרשני. ויש לומר כך: רש"י מביא שני טעמים לשם החדש שניתן להגר: "קטורה" (בראשית כ"ה, א'):

שנאים מעשיה כקטורת (שעזבה עבודה זרה של בית אביה - בראשית רבא ס"א, ד').

ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". היינו, הגר קיבלה את השם "קטורה" משתי סיבות: לרמוז לנישואין העליונים (עזיבת העבודה זרה, שהיא "הבעל" הזר), וכן לנישואין הארציים שבין אישה לבעלה (שלא נזדווגה לאיש אחר). שמירה על ברית נישואין כפולה זו הריהי כקטורת. לשני אלה רמז משה בברכתו ללוי כשהפך את המילה קטורת ל"קטורה". שכן הפסוק שלפני ברכה זו ללוי (שבניו יהיו מורי הוראה ומקטירי קטורת) מונה את שני המעשים שבזכותם זכה לוי לכך:

א)  "האֹמר לאביו ולאִמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר"- רש"י: שהרג את עובדי העבודה זרה בחטא העגל. "...כי שמרו אמרתך" - רש"י: "לא יהיה לך אלהים אחרים".

ב) "ובריתך ינצֹרו" - רש"י: ברית מילה. שבט לוי הצטיין בשני המעשים שבהם השתבחה הגר:

הנישואין העליונים - בני לוי לא עבדו עבודה זרה ולכן זכו ל"יורו משפטיך ליעקב". חיבור האומה ל"דודה" באמצעות הוראת דיני התורה.


הנישואין הארציים - לוי שמר את ברית הקדושה בכך שמל את בניו במצרים ובמדבר, למרות הסכנה שהייתה בהיעדר רוח צפונית (ספורנו לדברים ל"ג, ט'). ואין ספק ששתי הסגולות הועילו זו לזו: העובדה שמלו את ילדיהם סייעה לכך שאיש מהם לא עבד עבודה זרה, וכן להיפך. נמצא שלוי זוכה להקטיר "קטוֹרה" בגלל אותן שתי סיבות שמנו חז"ל בשבחה של "קטורה", אשת אברהם, ולכך רמזה התורה בשנותה את המילה "קטורת" בברכת לוי ל"קטורה".

ברית המילה ושמירת הקשר שבין איש ואשתו הריהן כקטורת.

במאמר שולבו רעיונות מספרו של הגאון ר' לייב היימן "חקרי לב" - גילויים מופלאים בספר בראשית. לרכישה: 02-6447630, 0528-693238.