ניצחון הטנק והביטחון הלאומי

טנק המרכבה ימשיך להיות נכס אסטרטגי למדינת ישראל.

אל"מ (מיל') שאול נגר , ו' בחשון תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

יש הטוענים כי עבר זמנן של המלחמות בהן שועטים הטנקים במדבריות ומשאירים מאחוריהם שרידים מפויחים של כלי רכב וגוויות חרוכות של האויב. נכון, מלחמות מסוג זה מתמעטות, אך הטנקים ממשיכים להוות גורם מרכזי של הלחימה ביבשה בכל צבא מתקדם.


לוחמת היבשה תמשיך להישען על שילוב של טנקים במארג רב-חיילי ורב-זרועי. הטנק הוא הכלי היבשתי היחיד היכול לנהל מלחמה רציפה בעלת אורך נשימה של ימים ולא של שעות
הטנק מעצם מהותו הוא אמצעי שנועד לתקוף, לערער כל קיפאון בלחימה ביבשה ולהביא להכרעה. לשם כך מכיל הטנק שילוב של עוצמת אש גבוהה, יכולת ניידות ותמרון ומיגון ברמה הגבוהה מכל כלי יבשתי אחר. שילוב זה מאפשר לו לשמש גם נשק הגנה יעיל מאוד, וכשהוא בנוי בתבונה, כדוגמת טנקי המרכבה, הוא שימושי ויעיל בכל מתאר לחימה: לחימה בשטח בנוי, לסיוע בלחימה בטרור, לנייד ולסייע לחי"ר בכל סוג לחימה, וכפי שראינו גם בלחימה האחרונה בלבנון, הוא גם חילץ והסיע נפגעים והוביל אספקה מגוונת.
 
לוחמת היבשה תמשיך להישען על שילוב של טנקים במארג רב-חיילי ורב-זרועי. הטנק הוא הכלי היבשתי היחיד היכול לנהל מלחמה רציפה בעלת אורך נשימה של ימים ולא של שעות.

במבצע "שינוי כיוון" הצילו טנקי המרכבה את חייהם של חיילים רבים, גם של צוותי הטנקים וגם של חיילים רגליים וגם כאשר הופעלו שלא לפי תורת הלחימה. כל חייל רגלי, גם במלחמה האחרונה בלבנון וגם בביטחון השוטף בשטחים, תמיד חיפש את הטנק שיהיה לידו, כדי לחוש ביטחון או להצילו. נכון, לטנק כיום קשה יותר בכל סוגי הלחימה ביבשה בגלל הריבוי והמגוון של אמצעי הנגד ואיכותם המשתפרת. כתוצאה מכך אין הוא נלחם לבדו והוא נזקק לשיתוף פעולה הדוק ומתואם עם שאר הכוחות ביבשה. ועם כל זאת לטנק אין תחליף ואין צופים לו תחליף.

גם אם היה כשל ארגוני או לוגיסטי בהפעלת השריון בלחימה בלבנון, טנקי המרכבה פעלו היטב בכל הלחימה, הרגו מחבלים והשמידו מטרות ביעילות מבצעית גבוהה ובאמינות רבה. נכון, נפגעו לנו טנקים והיו לנו בהם הרוגים, ועם זאת, יש להדגיש כי בזכות המיגון המשובח ניצלו חייהם של לוחמים רבים וראוי לציין כי מיגון השריון של טנק המרכבה סימן 4 הוא הטוב בעולם.

ראוי לציין כי ללחימה בלבנון הוכנסו רק כלי רק"ם בעלי שריון ברמה גבוהה, כלומר טנקי מרכבה לצורכי תקיפה והשמדת מטרות באש התותחים וכן פומה ואכזרית. לא נכנסו נגמ"שי M-113 וכמובן שלא משאיות להובלת אספקה. היו אלה טנקי המרכבה שבנסיבות הקשות הובילו גם אספקה. גם בלחימה ברצועת עזה לפני הפינוי ולאחריו השתמשו בטנקים הדרושים לתקיפה ולחיפוי על כוחות רגליים ועל תנועת כלי רק"ם אחרים הממוגנים היטב.
 
גם המלחמה האחרונה בלבנון, "שינוי כיוון", כמו רבות לפניה בארץ ובעולם, הוכיחה כי לצורך כניסה לשטח עוין, השמדת הגרעין הקשה של הכוחות המחזיקים בו והחזקת השטח, חיוני להשתמש בכוחות קרקע הסורקים ביסודיות את השטח ומטפלים בכל מה שנקרה בדרכם, אף כי מבחינה טקטית אפשר להשאיר כיסי התנגדות אם אינם מפריעים להשגת היעד האופרטיבי-מערכתי.

גם חיל רגליים, החיוני כמעט בכל סוג של לחימה ביבשה, צריך להתנייד ברכב משוריין שיגן עליו בדרכו עד הגעתו ליעדים שהוקצו לו. רק"ם זה הנחוץ לחיל הרגליים, לבד מהצורך להיות בעל כושר מעבר קרקע כמו של טנקים, נדרש להיות בעל רמת הגנה ושרידות כמו של טנק, כי גם הוא מהווה מטרה לכל אמצעי נגד-טנקי (נ"ט), בדיוק כמו הטנקים.

כיום יש לשדה הקרב המודרני עומק המשתרע על פני עשרות קילומטרים ולמעלה מזה. אש קטלנית ומדויקת של ארטילריה ארוכת טווח, של טילים לסוגיהם ושל כלי טייס שונים, מכה גם בכוחות צבאיים המרוחקים מהקו הקדמי. המשמעות היא צורך בהרחבת רמת המיגון של כל הכוחות המשתתפים בלחימה ואף של דרגים לוגיסטיים המובילים אספקה, צוותים טכניים לצורך תיקונים ואחזקה בתנאי שדה ונפגעים. ההגנה צריכה לאפשר גם פעילות בשטחים מזוהמים בנשק בלתי קונבנציונאלי, ואומנם המרכבה מוגנת גם נגד אמצעים כאלה.

יש בעולם ובישראל אמצעים מגוונים להשמדת טנקים ומטרות משוריינות אחרות, והטנק הוא רק אחד מהם. חלקם הם בבחינת נשק מנגד המשמיד מטרות מטווחים רחוקים ובסיכון מזערי לתוקף, אך תמיד יתגלה הצורך לעשות זאת גם עם טנקים, כאשר האמצעים האחרים לא השלימו את המלאכה או שלא עשו בהם שימוש, או שהם כשלו מסיבה כלשהי (לדוגמא: בגלל תנאי מזג אוויר או מחמת היתקלות באמצעי נגד יעילים אלקטרוניים ואחרים).

רענון צי הטנקים

במדינת ישראל יש צי טנקים ברמות מיגון שונות. המיושנים שבהם כבר אינם מתאימים להתמודד כראוי מול סל האיומים ואין אפשרות טכנית או כדאיות כלכלית לשדרג אותם. גם הטנקים המתקדמים של היום יהפכו עם הזמן למיושנים ויצריכו שדרוג באיכותם עד לשלב שבו לא יוכלו עוד לשמש לייעודם, וזאת נוכח ההתפתחות של אמצעי הנגד. המשמעות היא צורך בהמשך פיתוח טכנולוגיית טנקים שתתבסס על ההישגים המדעיים, הניסיון המבצעי והמשך ייצור קבוע של טנקים מתקדמים (מרכבה סימן 4 והבאים אחריו) ובמקביל הוצאה מדורגת מהשירות של טנקים מיושנים.

אם נניח כי יש לישראל 2,000 טנקים וכי קצב הייצור הוא 50 טנקים בשנה, הרי אורך השירות הצפוי לטנק על כל גלגוליו הוא 40 שנה(!), בתנאי שאכן מממשים את הייצור ואת שדרוג הביניים. אם לא עושים זאת, לא יהיה צי הטנקים מתאים ללחימה מודרנית וביטחון המדינה יעמוד בסכנה מוחשית.

מבט קצר על ציי הטנקים של הצבאות המתקדמים והצבאות במזרח התיכון מציג את הנתונים הבאים:

 

 

המדינה

כמות הטנקים וסוגיהם

1.    

ארה"ב

7,900 אברמס M1 לסוגיו

2.    

גרמניה

1,000 ליאופרד 2 לסוגיו

3.    

רוסיה

3,500 מסוג T-80, 9,000 T-72, מעל 100 T-90 ועוד אלפי T-64, 62, 55, 54

4.    

סין

10,000 מסוג T-69/62/55/54

5.    

טורקיה

923 M60A3/1, 394 ליאופרד 1, 1980 M48

6.    

מצרים

890 אברמס M1 לסוגיו, 1,000 M60A3, 680 M60A1

7.    

סוריה

1,400 T-72, 1,000  T-62, 200 T-55 משופר, 2,000 T-55/54

8.    

ירדן

288 אלחוסיין (צ'לנג'ר 1), 350 חאליד, 268 M60A3/1

9.    

סעודיה

315 M1A2, 406 M60A3, 300 AMX-30

 

חשוב לציין כי צבא ארה"ב, במקביל לתוכניתו הענקית בשם FCS (בהיקף של כ-35 מיליארד דולר) לבנות משפחה של רק"ם קל, שינה את דעתו לגבי טנקי האברמס M1 הכבדים והממוגנים, המוכיחים עצמם בעיראק גם כיום, והחליט לשַמֵּר טנקים אלה בשירות עוד עשרות שנים. החלטה זו נשענת גם על הניסיון שלהם בלחימה באפגניסטן. טנקי אברמס M1 אלה משודרגים כיום בקדחתנות כדי להקנות להם יכולת משופרת ללחימה בטרור וללחימה בשטחים בנויים, בעוד שטנקי המרכבה שלנו נבנו מראש גם לאפשרות זו ואף המשיכו להשתכלל לפי הניסיון בלחימה.


פרויקט המרכבה ותרומתו לביטחון ישראל

יתרון מבצעי וטכנולוגי: בטנק המרכבה (פרויקט שהחל בשנת 1970) נצברו עם השנים הישגים מבצעיים וטכנולוגיים שאינם בנמצא בטנקים אחרים בעולם ויתרונם הוכח בלחימה. חלקם של הישגים אלה יישארו סמויים מן העין וחלקם ידועים, כמו הדלת האחורית והמבנה הבסיסי של מנוע מלפנים. מבנה זה אִיפשר מצד אחד להסיע ליעדם לוחמים ומצד שני לחלץ ולהוביל פצועים תחת אש.

הפיתוחים השונים שנעשו במסגרת פרויקט המרכבה תרמו באופן ישיר גם לשאר סוגי הטנקים והרק"ם האחר בצה"ל ואפילו לרכיב קריטי לחיל האוויר. פיתוחים אלה הם המבטיחים שמירה על הפער האיכותי בין צה"ל והצבאות האחרים שבזירה ומול האיומים המתחדשים. חלק מהמערכות שפותחו ויושמו בטנקי המרכבה ובצי הרק"ם בלתי אפשרי להשגה ממקור חיצוני, לדוגמא: מערכות שליטה ובקרה, מערכות בקרת אש וראיית לילה ותחמושות מתקדמות.


אסור גם לשכוח כי היו תקופות של אמברגו מצד מדינות שונות על מערכות ומרכיבים חיוניים שונים, ואסור לאפשר שמצב כזה ישתק אותנו מבחינה מבצעית וביטחונית
פרויקט המרכבה משמש קטר טכנולוגי המאפשר לצה"ל גישה לטכנולוגיות מתקדמות המבטיחות את קיום הפער האיכותי בינו ובין צבאות ערב.

לאורך כל שנות קיומה של המדינה לא ניתנה לצה"ל גישה לרכש מערכות מתקדמות מחו"ל, אלא אם התעשייה המקומית הוכיחה יכולת, וגם אז מתן הגישה נעשה בניסיון לחסום הופעה של מתחרה בדמות התעשייה הישראלית. אסור גם לשכוח כי היו תקופות של אמברגו מצד מדינות שונות על מערכות ומרכיבים חיוניים שונים, ואסור לאפשר שמצב כזה ישתק אותנו מבחינה מבצעית וביטחונית. קיומה והתפתחותה של טכנולוגיית רק"ם בארץ הם המאפשרים לנו לשמור על פער איכותי שלא היה מושג בדרך אחרת.

תחליף יבוא: מחירו של טנק מרכבה סימן 4 פחות ממחצית ממחירו של טנק מתקדם מקביל לו, כדוגמת אברמס M1 האמריקני. רכש טנקים אמריקניים ינגוס מתקציב הביטחון למעלה מפי שניים ובנוסף יגרום נזק מוחשי קצר טווח וארוך טווח לפיתוח הטכנולוגי והישגיו בתחום הרק"ם בישראל, שלא לדבר על פגיעה ביצוא של מערכות הנשענות על טכנולוגיה שפותחה בארץ במשך שנים רבות. אי אפשר לייבא מחו"ל את הידע בפיתוח שריון. אם לא יעסקו בו ברציפות, ייעלם במהירות וחידושו יחייב מאמץ של שנים.