למה לא לשמוע עיצה?

מטריד אותי שהוא לא קשוב למצוקות הקטנות שלי.

הסופר הרב יוסף אליהו , י' בחשון תשס"ז

תגובה למאמר "בעוד הפרי בשל" (המאמר הופיע באתר זה). 

אחת התגובות שקיבלנו היתה של אוֹרי, רווק מוכשר בן 32, וידיד קרוב:


"הניסיון מורה שמי שנפגש או נפגשה כבר עם עשרות ולא התחתן, סיכוייו להתחתן ללא סיוע ועיצה די נמוכים". חזרנו וכתבנו שם שלרווק הבוגר והמשכיל חסירה "הקלילות" המובילה לנישואין
"הורי קוראים קבוע את הפינה של הרב. השבוע כשהרב כתב בנושא הרווקים, פשוט החבאתי מהם את העלון כדי שלא יגרם להם צער... האמת היא שאני עצמי הייתי נבוך כשקראתי את הדברים: אם הבנתי נכון, הרב כתב שלרווק מבוגר אין סיכוי גדול להתחתן. מאידך, אני מכיר את הרב ויודע שזו אינה דעתו".
 
ובכן אוֹרי: צריך להבין שקשה להרחיב ולבאר היטב במסגרת מאמר שבועי שמספר המילים בו קצוב ומוגבל. אך כתבנו במפורש: "הניסיון מורה שמי שנפגש או נפגשה כבר עם עשרות ולא התחתן, סיכוייו להתחתן ללא סיוע ועיצה די נמוכים". חזרנו וכתבנו שם שלרווק הבוגר והמשכיל חסירה "הקלילות" המובילה לנישואין, וכעת עליו לקנות את הויטמינים של פרי הנעורים "אצל רוקח חכם", היינו: שיעזור לו לא לחקור יותר מדי... אלא שלבוגר קשה להבין שהוא צריך עיצה בעניין כל כך "פשוט" של החיים, ולכן אנו נמצאים במלכוד.

הנה למשל תגובה של מישהי שהבינה כראוי. הנה השתלשלות העניין:

"שמי אורה ואני בת 30, רווקה, משכילה עם תפקיד ניהולי ומסודר בתחום השיווק, אך יש לי בעיה בתחום הזוגי. אני חייבת להקדים שקשה להודות כשמגיעים למסקנה זו. אך לאחר שקראתי את הכתבה שלך "בעוד הפרי בשל" (שכדאי ללכת ל"רוקח חכם" וכו') הבנתי פתאום שאני צריכה יעוץ בנושא.

אני יוצאת עם גיא, רווק בן 37, "חזק" מבחינה דתית ובעל עסק עצמאי. הוא בחור סבלן ועקשן. נפגשנו לראשונה לפני ארבע שנים, ומאז נפרדנו וחזרנו שלוש פעמים. בכל פעם שנפרדנו, הרגשתי בתוכי שהוא לא מעניין או מושך, אך ב"שוק" אין הצעות "מי-יודע-מה", וגיא שב ומחדש את הקשר. ובנוסף, אני מתבגרת וחוששת להפסיד אותו. ב"מחזור השלישי" אנו נפגשים כבר שלושה חודשים, ואני עדיין מרגישה רע. יש בינינו פער רגשי ואינטלקטואלי. לא שהוא טיפש, הוא בעל תואר אקדמי ומבריק מבחינה ריאלית, אבל יש לנו בעיות של תקשורת והבנה. אני מרגישה שהקשר הוא על בסיס רדוד. בכל פעם שאני מנסה להעמיק את הקשר על ידי שיחה בנושא שדורש יותר מחשבה, הוא מתבלבל ונבהל וטוען שאינו מבין מה אני רוצה ממנו. מצב זה גורם לי תסכול וכעס. אני לא מחפשת גאון או פילוסוף, אבל קשה לי אִתו כשזה נוגע לנושא שדורש יותר רגישות, כמו למשל נושא הפגישות:

שנינו גרים בערים שונות ורחוקות ואין לנו רכב. הוא משתתף בשיעור-ערב בימים א', ג' וה', כך שנוח לו להיפגש בשני ורביעי. אלא שדווקא בימים אלה, יש לי אפשרות להישאר בעבודה ולעשות "שעות נוספות". הסברתי לו שאני זקוקה מאוד לכסף הנוסף הזה, ולכן כדאי שיוותר על אחד השיעורים שלו בשבוע, כדי שנוכל להעמיק את הקשר. בסך הכל מדובר על תקופה קצרה, עד שנחליט סופית, אבל הוא מתעקש ונראה כלא מבין.

מטריד אותי שהוא לא קשוב למצוקות הקטנות שלי. האם אני מגזימה? האמת היא שכבר מזמן אין לי מושג על מה לשים דגש בקשר, מה חשוב ומה טפל. מי יכול לייעץ לי בנושא זה כדי למצוא קצה-של-חוט בכל הבלגן?".

תוצאות פנייה זו: אורה הופנתה ליועצת מנוסה ותורנית, שנפגשה איתה ועם גיא במשך שלוש שעות. אורה העלתה דוגמאות נוספות של חוסר התחשבות מצד גיא, ותוך כדי כך זיהתה היועצת בעיה אצלה: עודף ביקורתיות.. אורה הודתה בכך ואמרה שזוהי תוצאה של הבית הביקורתי בו חיה עד לפני שנתיים. היועצת הגיעה איתה יחד להבנה שתכונה זו היא הסיבה לכך שקיבלה בעבודה תפקיד ניהולי. מעסיקיה ראו בה טיפוס אחראי הדורש מעצמו שלמות של 100%, וגם מאחרים. אלא שבחיי המשפחה, יש לתכונה זו אפקט שלילי ביותר. אנשים לא אוהבים שיעירו להם, גם כשזו אמת לאמיתה, ותכונה זו אמורה להפריע לה בכל קשר זוגי עתידי.

אורה קיבלה שמות של ספרים ותרגילים שיעזרו לה למתן תכונה זו (למשל: את נכנסת לעזרת-נשים בבית הכנסת, וכרגיל, הסידורים, המפות וכדו' מונחים בחוסר סדר מופגן. הדחף הראשון שלך הוא לסדר מיד את הכל, ולארגן הכל. התאפקי, וקחי רק סידור עבורך. הניחי מעט אחריות לאחרים. להתנדב זוהי תכונה מצויינת, אך בשלב זה עלייך להתרחק לקצה השני כדי להתאזן. בעמקי הרצון לעזור חבויה אצלך נקודת הביקורת אותה עלייך להרגיע ולאזן. שימי לב שלכל מקום שאליו את נכנסת, את מזהה מיד עניין שיש "לשפר" אותו).

מאידך התברר, שגם לפי אמת-מידה סבירה אורה צודקת בכך שגיא אינו רגיש דיו לצרכיה של אישה. למשל: כשסיפרה לו "כבדרך אגב" שיש לה יום-הולדת, גיא לא הבין שעליו להביא לה דבר-מה לכבוד האירוע המרגש.


מטריד אותי שהוא לא קשוב למצוקות הקטנות שלי. האם אני מגזימה? האמת היא שכבר מזמן אין לי מושג על מה לשים דגש בקשר, מה חשוב ומה טפל. מי יכול לייעץ לי בנושא זה כדי למצוא קצה-של-חוט בכל הבלגן?"
האבחון: גיא הוא גבר די רגיל שאם לא ילמד, לא ידע לעולם מהו עולמה של אישה. על רוב טענותיה של אורה, הוא חוזר וטוען שאינו מבין מה היא רוצה מנפשו. אם נוסיף את גילו המתבגר ואת העובדה שחי ב"עולם של גברים" כמחצית מחייו היפים, הרי שהסיכוי שישתנה מאוד הוא קטן. בנוסף, לאורה יש רגישות רבה ואולי מוגזמת. היא מתקשה להשלים עם כך שעליה להתפשר בנושא זה, ולא לְצפות מגבר בוגר שכבר נפגש עם מעל 150 בנות שייחזר סביבה כבחור מתלהב בגיל 20. עליה להבין שיש לומר לו מפורשות שהיא מצפה למתנה (כסיפור המשעשע המופיע ב"סוד הנישואין", עמ' קי"ב). כשהיא רוצה ללכת לתיאטרון, אסור לה להסתפק ב"יש לך הצעה לאן ללכת?" ולצפות שיקלע לרצונה. אחרת, תמשיך לערוג להפתעות וחייה יהיו רצופי אכזבות.

ידוע שלא קל לאישה לוותר בנושא פנימי כה רגיש. 
    
סיכום הטיפול: כיוון שאורה התעקשה שהרגישות של גיא כלפיה היא בעיניה "קריטית", הוסכם שהיא וגיא ילמדו יחד במכון תורני לזוגיות, כך יש סיכוי שעמדות הצדדים תתקרבנה זו לזו: גיא יגלה יותר רגישות, ואורה תצפה לפחות רגישות. אם כעבור חודשיים לא יחול שיפור בתחושות של שניהם, עדיף שיפרדו סופית ויחפשו את אושרם במקום אחר.

לא לכל סיפור יש סיום משמח, אך גם אין זמן (ובמיוחד בגיל זה) לְקשר חסר תכלית, ולכן "אין שמחה כהתרת הספקות".