סוף סוף חולפת בכביש מונית. אני מרימה את ידי בתחינה נואשת. גם אם היא תעצור אני מאחרת, אבל לפחות לא איחור גדול. ברוך ה' היא עצרה. באנחת רווחה אני מתרווחת במושב האחורי. "לרחוב שמעון, בבקשה, ו...תפעיל מונה". "מונה?", שואל הנהג, "חבל זה יעלה לך פי שניים גברת". שוב אני מתחבטת. האם חובה לדרוש קבלה, כדי שנותן השירות ישלם מס? ובכלל, האם עלי לשלם מיסים למדינה שפעמים רבות מפנה את הכסף למטרות לא חיוביות?

הרב דב ליאור שליט"א, רבה של קריית ארבע וראש הישיבה עונה:



תשלום מיסים, בקשת קבלה, רכוש מופקע



יש לנו כלל בתלמוד "דינא דמלכותא דינא", כלומר חוק שקבעה המלכות חובה לקיימו (גיטין י' ועוד). הפוסקים הכריעו שדין זה נאמר בין במלכי הגויים ובין במלכי ישראל (רמב"ם גזילה ה', י"א ועוד), ואפילו במלכי ישראל בארץ ישראל (בית יוסף חושן ומשפט, סימן שס"ט). כמובן, כלל זה נאמר רק כאשר חוק המדינה לא נוגד את דיני התורה. וכן פסקו בבתי דין בישראל מאז קום המדינה (למשל - פסקי דין רבניים כרך א' עמוד 281) שחוק המדינה הוא דינא דמלכותא. ולכן אם המדינה מחייבת מיסים, למרות שהאדם סבור שזה אינו צודק, חייב הוא בתשלום המס. וכן כתב המהרי"ק (מובא ברמ"א ח"מ סימן קס"ג) שבענייני מיסים קשה למצוא את קו הצדק הנכון, לכן ודאי שאין לו לאדם להעלים מס.



אומנם לדעתי נראה שאין אדם חייב לדרוש קבלה מנותן השירות כדי להכריחו לשלם מיסים, שהרי המדינה אינה מטילה את האחריות לתשלום המס על מקבל השירות, אלא על נותן השירות. אם כן, זה עניינו של נותן השירות מול המדינה, וכמובן עליו להיות אדם ישר ולשלם. אומנם אם ידרוש מקבל השירות קבלה, יש בכך מידת חסידות אבל לא נראה לי שחייב.



דברים אלו אמורים למרות שהמדינה אינה נוהגת בהרבה תחומים לפי דיני תורה. אולם בנוגע לגביית מיסים ולהפקעת רכוש, בסמכותה של המדינה להפקיעו את רכושו של מי שלא משלם מיסים, ומותר אף לקנות מרכוש מופקע זה ואין בכך גזל. והלוואי ונזכה שהמדינה תתנהג לאור תורת ישראל בכל תחומי חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד.

מתוך העלון קוממיות [email protected]