כן, לחקירה

אני שותפה לקריאה של דליה איציק לחקור ולהפיק לקחים.

ד"ר עתליה בן-מאיר , י"ד בחשון תשס"ז

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אני מזדהה עם דבריה של יושבת-ראש הכנסת דליה איציק אשר אמרה בישיבת המליאה המיוחדת לציון רצח רבין את המילים הבאות:  "צריך לומר ביושר: היד שהחזיקה באקדח לא הייתה שם לבד. מאחורי היד הזו ניצבה קבוצה לא קטנה אשר פרנסה, הזינה והכשירה את מעשה הרצח". ואחר כך הוסיפה: "אינני יכולה להשתחרר מן התחושה שלגבי אותה קבוצה לא מיצינו את תהליך החקירה, את הבדיקה ואת הפקת הלקחים".
 
אני שותפה לקריאה של דליה איציק לחקור, למצות את תהליך החקירה ולהפיק לקחים.


רוצח יצחק רבין, יגאל עמיר, לא היה אלמוני שתכנן את הפשע במקום מסתור. הוא היה החבר הטוב ביותר של אבישי רביב, סוכן השב"כ שהושתל בקרב המתנחלים. יגאל עמיר היה שותף הפעיל של רביב בהתפרעויות נגד ערבים
רוצח יצחק רבין, יגאל עמיר, לא היה אלמוני שתכנן את הפשע במקום מסתור. הוא היה החבר הטוב ביותר של אבישי רביב, סוכן השב"כ שהושתל בקרב המתנחלים. יגאל עמיר היה שותף הפעיל של רביב בהתפרעויות נגד ערבים. אלימותם הייתה כה קיצונית עד כי המתנחלים פנו פעמים רבות למשטרה בתלונות ובקשות שיאסרו או לפחות ירסנו את עמיר ורביב, אבל ללא הועיל. המשטרה הוכיחה אוזלת יד והם המשיכו לבצע פרובוקציות נגד ערבים. כיצד זה קרה? מי הכשיל את החקירות?

יגאל עמיר היה שותפו הפעיל של אבישי רביב, סוכן השב"כ אשר לקח על עצמו את האחריות לרצח הערבים בחלחול, וכך חולל מחול שדים של שנאה כלפי המתנחלים. אנשי שב"כ שנוכחו בישיבת הממשלה לא טרחו להגיד את האמת לשרים, השתלחו בתושבי קרית ארבע ודרשו סילוקם. השנאה הייתה כה עזה עד כי לא שככה גם אחרי כשנחשף השקר הנתעב.

זה גם היה סוכן השב"כ, אבישי רביב, חברו הטוב של יגאל עמיר שפיברק עם שיתוף הפעולה של הטלוויזיה הממלכתית טכס ההשבעה לקבוצת "אייל", כביכול מחתרת הימין הקיצוני. מדוע לא חקרו את השב"כ ואת מנהלי הטלוויזיה לאור ההסתה והפקרת דמם של הימין? יש לדעת, אחד ממשתתפי הטכס עמד ליד רביב בערב רצח רבין והוא מעיד שרביב, ככשמע את היריות, זעק "זה יגאל עמיר". כיצד ידע?! מדוע לא נחקר?!
 
נשאלת גם השאלה כיצד הצליח כרמי גילון, ראש השב"כ, לשרטט פרופיל מדוייק של יגאל עמיר חודשים לפני הרצח באומרו לכתבים שהרוצח הפוטנציאלי של ראש הממשלה אינו חייב להיות מההתנחלויות. "הוא יכול להיות סטודנט תימני מהרצליה הלומד בבר-אילן".

ואכן, יגאל עמיר לא היה אלמוני מאיזו התנחלות עלומה. הוא עמד במרכז הבמה, לפני העיניים הבולשות של השב"כ ושל המשטרה. פעולותיו, שלו ושל רביב, היו חומר הבעירה של השנאה למתנחלים הבוערת עד היום. הימין והמתנחלים לא היו שותפים של עמיר, אלא היעד לדה-לגיטימציה. דבריה של יו"ר הכנסת הוכיחו שהרצח, במקום להיות אירוע מכונן לאיחוי הקרעים בעם, מהווה עוד נדבך בתהליך הפירוד והשסע.

כן, אני קוראת, בעקבותיה של יו"ר הכנסת, למצות את תהליך החקירה לגבי כל האירועים שהוליכו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין המנוח.