הבסיס לתבוסה בלבנון

צה"ל חייב לעבור מהפך מחשבתי מעמיק.

יוסי בלום-הלוי , ח' בכסלו תשס"ז

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי

צבא הגנה לישראל מצוי בפיגור עמוק במרוץ נגד הזמן, ומדינת ישראל חיה על זמן שאול הדוחק באזרחיה לעשות מעשה. להערכתי, רפורמה מעמיקה בצה"ל תאחר את המלחמה הקרובה, והיא תהיה חייבת להיעשות בתהליך מודרג שייתן את אותותיו בעשור הבא. כל אלה אינם פוטרים את הפיקוד הנוכחי לתקן כשלים קריטיים מיידיים כבר עתה, ולהכין את כוחות היבשה למלחמה הבאה כמשימה לאומית ראשונה במעלה (בין המבקרים של דן חלוץ גם האלוף במיל. עוזי דיין שאמר כי על צה"ל לאמן מיידית את הכוחות הלוחמים בשיטות שהוכיחו עצמן בעבר).


צה"ל חייב לבנות כוח צבאי שיתבסס על כושר הכרעה מוחשי המגובה בכישורים וביכולות מוכחים של צבא היבשה, ולא על בסיס כושר הרתעה מפוקפק שמזה שנים רבות ברור לכל מתכנן אסטרטגי אסלאמי וערבי ששוויו הוא כקליפת השום
בעדיפות ראשונה יש לחזור אל הסד"כ המינימאלי של אחת-עשרה אוגדות ולאמן אותן אינטנסיבית אפילו אם יחייב הדבר שינוי דרסטי בתוכנית העבודה הרב-שנתית לצה"ל, שממילא איננה שווה את המצגות הצבעוניות שלה ביחס לתוצאות המלחמה. דבריו של סגן מפקדת זרוע היבשה, שלא יחול שינוי בתר"ש של זרוע היבשה ב-2007 בעקבות המלחמה, היא בבחינת דגל אדום לקיומה וביטחונה של מדינת ישראל. בעקבות דברים שערורייתיים אלה צריכה הייתה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדרוש את הדחתו לאלתר  של הפיקוד הבכיר במפקדת זרוע היבשה.
 
אבל כמו המערכת הצבאית, גם הבקרה האזרחית של הכנסת מתפקדת מול הצבא בשיתוק מוחין ובחוסר אכפתיות משווע.
 
צה"ל חייב לעבור מהפך מחשבתי מעמיק, לשחוט פרות קדושות, לנתח באיזמל חד את מטרות היסוד שלו, לבחור אסטרטגיה חדשה של בניין הכוח, לזנוח את תפיסת הביטחון הטוטאלי הבלתי אפשרית ולהגדיר יעדים ברי השגה של מטרות המלחמה.

צה"ל חייב לבנות כוח צבאי שיתבסס על כושר הכרעה מוחשי המגובה בכישורים וביכולות מוכחים של צבא היבשה, ולא על בסיס כושר הרתעה מפוקפק שמזה שנים רבות ברור לכל מתכנן אסטרטגי אסלאמי וערבי ששוויו הוא כקליפת השום. "כושר ההרתעה" האגדי של צה"ל הוא אשליה שעבדה עד מלחמת לבנון השנייה על דעת הקהל הישראלית אך לא עוד, גם האשראי המועט הזה שוב איננו קיים, והצבא חייב לשנות את הדברים מהיסוד. מנהיגות אזרחית איננה פטורה מהאחריות לניהול המלחמה, והדרך הקלוקלת והאנטי מנהיגותית שבה תיפקדו אולמרט, פרץ ולבני במלחמה צריכה להדיר שינה מעיני כל אזרח בישראל.
 
שידוד המערכות נראה שפוסח גם על המועצה לביטחון לאומי שהפכה לעוד גוף ששומר על הסטאטוס קוו הקיים במערכות הביטחון והמודיעין הישראליות. באין פתרון נראה לעין אין לי אלא לפנות להשגחה העליונה שתגן עלינו מפני המנהיגות הנוכחית בעת המבחן העומדת בשערנו כשהחלטות גורליות על חיים ומוות, גרעין או נשק קונבנציונאלי יעמדו לפתחנו.
 
בנושא הגרעיני, דעתי  היא שהרוצה למנוע מלחמה גרעינית נגד איראן חייב לבסס עוצמה מכרעת בכוח הקונבנציונאלי, זאת משום שאיראן זקוקה לנשק גרעיני רק כדי לסכל במשוואה  האסטרטגית את הנשק הגרעיני הישראלי, במגמה להותיר את ההכרעה הסופית נגדה למימוש באמצעות כוחות קונבנציונאליים ולא בהרס גרעיני. במאזן רווח והפסד אסטרטגי כולל, ברור לאיראן כי לישראל יש יכולת למכה נגדית שנייה, ואף אם יושמדו מטרות ערך אזרחיות ומטרות כוח צבאיות שלה במכה איראנית ראשונה, לישראל על פי פלדמן ( שי פלדמן הרתעה גרעינית לישראל הקיבוץ המאוחד 1984 שם עמ' 63 נשק גרעיני וביטחון ישראל): אסימטריה גרעינית הפועלת לטובתה בהתחשב בגיאוגרפיה, האקלים המדברי, מיקום סכרים ומיקום של אוכלוסיית מפתח מדינית וצבאית בריכוזים העירוניים הצפופים של האזור. מהלומה נגדית ישראל במקרה אפוקליפטי שכזה משמעותו השמדה של אוכלוסיית המפתח של העולם הערבי מוסלמי והחזרת הגלגל אחורנית לחשכת ימי הביניים בקרב אוכלוסיות אלה.

ישראל חייבת לצאת בהנחת עבודה שנשק גרעיני איראני מול נשק גרעיני ישראלי שווה תיקו, הכרעה תהיה בנשק הטרור ובמלחמה כוללת. לכן זרוע יבשה חזקה היא תנאי יסוד לקיומה של מדינת ישראל.