דו"ח ועדת-בייקר שהוגש השבוע לבוש אינו צריך להפתיע איש במסקנותיו ובהמלצותיו. הדו"ח נגוע מלכתחילה בהנחות אנטישמיות ולכן אין להשתומם ממסקנותיו האנטישמיות בהתאם, ובראש וראשונה ההנחה שמדינת ישראל היא מקור הצרות בעולם ואשר-על-כן המסקנה המתבקשת שיש לפעול או לפחות לאפשר את חיסולה.

בייקר חולה קשות בשנאת יהודים עמוקה ושורשית. למזלו הוא חי בתקופה בה יש ליהודים ריבונות. עובדה זו מאפשרת לו לנתב את שנאתו התהומית כלפי המדינה, כלומר כלפי הקיום היהודי הריבוני, ולא כלפי היהודים כפרטים. כך חומק אותו הנכלול בייקר מהגדרתו המובהקת והמדויקת כנאצי חדש וכגזען.

אולם האמת הפשוטה היא שאכן בייקר ודומיו מהווים ומגלמים את המשכן הישיר של מגמות הרייך השלישי. כל הנימוקים המלומדים והניסוחים האקדמיים המפותלים לא יוכלו לטשטש ולהסתיר עובדה ברורה זו: בייקר שואף לחיסול ישראל.

כבר ב-91 בימי טרום ועידת-מדריד אפשר היה להבחין על-נקלה באנטישמיות השורשית של אותו גזען בייקר. יחסו המבזה ליצחק שמיר בפרט ולמדינת ישראל בכלל, היה ניכר הן בהתבטאויותיו והן במהלכיו שכל תכליתם הייתה להתחיל לשבש ולהרוס את המשך מפעלו של העם היהודי בארצו. למרות ניסיונותיו הכנים של שמיר להתחמק מן המלכודת, ועידת-מדריד התכנסה בסופו של דבר, ממשלת שמיר נפלה, רבין ופרס עלו לשלטון והשאר היסטוריה.

והנה היום הוא חוזר לזירה המדינית, ובגדול, בהניחו על שולחנו של בוש את המפתח לבריחה מעיראק. כיצד עושים זאת? מקשקשים בזנב הלשון: ניצחנו! ממשיכים עוד קצת לכשכש בזנב, מקפלים אותו בין הרגליים ופותחים במנוסה. אבל כיצד יובטח השקט ותובטח היציבות באזור בשנה-שנתיים הקרובות, כדי שלפחות כלפי חוץ יראה כאילו האמריקאים ניצחו? נו טוב, לזה יש מרשם בדוק אצל שונאי ישראל בכל הזמנים: היהודים ישלמו! ישראל תשלם על-כך בביטחון, בכלכלה ובהריסתה מבחינה חברתית.

מוחו החולני של אדולף בייקר עובד בשיטה מכאנית מאוד פשוטה, ממש כפי שעבד מוחו החולני של אביו הרוחני, ג'ים היטלר: יש סופת מונסון בהודו? ישראל צריכה לסגת מחופי הכנרת! המוסלמים משתוללים ברחבי אירופה? יש להעניק אוטונומיה לערביי הגליל, המשולש והנגב!



אמריקה המובסת מבקשת לנוס מעיראק? ישראל צריכה לסגת מהגולן, מיהודה ומהשומרון, כדי שהסורים והערביים הנקראים "פלשתינים" ישבו בשקט ולא יפריעו למהלך הבריחה. וכמובן, איך לא, על-מנת שהמנוסה תצלח, יש לגייס לשקט האזורי המדומה את איראן ולהוריד ממנה לחץ בנושא פיתוח הנשק הגרעיני שבסופו של דבר תכליתו האחת המרכזית ברורה וידועה לכל: חיסול מדינת ישראל והעם היהודי היושב בה, עניין שמן הסתם לא טורד את מנוחתם של הנאצים החדשים ובראש מסדרם אדולף בייקר. להיפך, מבחינתם היהודים הם מקור הצרות בעולם וכאשר יש להם קיום ריבוני הרי מדינתם היא מקור זה. לכן, לשיטתם, יש לפעול לחיסול ישראל או לפחות לאפשר חיסול זה באמצעות השליח בעל הבשורה, אחמדינג'אד.

במצב עניינים חמור זה אליו התדרדרנו, נותרו לנו מעט מאוד אפשרויות פעולה על-מנת לשרוד כעם ריבוני בארצו. ראשית, ממשלתנו הכושלת חייבת לפחות לנסות ולפעול בכדי שמסקנותיו והמלצותיו של אדולף בייקר לא יהפכו למדיניות של ממשלת ארה"ב, לא בזמנו של בוש ולא אצל נשיאים וממשלות שיבואו אחריו. שנית, יש לקרוא את מאמרי הקודם "אטום עכשיו" שהופיע גם באתר זה, ולפעול בהתאם. ובשלישית, לטווח יותר ארוך ולאחר שנשרוד בעזרת השם את תקופתנו זו, לאט-לאט במהלך של שנים ויתכן עשרות שנים, חובה על ישראל להתחיל להתנתק מן המכוונות (אוריינטאציה) על ארצות הברית של אמריקה, כאשר ברור לעין כל כי מדובר על אימפריה דקדנטית רקובה הנמצאת בדמדומים, משענת קנה רצוץ, ועם זאת להתחבר יותר ויותר לאימפריה הסינית הצומחת ועולה, הן מבחינה כלכלית, הן ביטחונית והן תרבותית.