בקשתיהו- ולא מצאתיהו

התכוונתי רק לעורר את הלבבות לתיקון המצב הקשה.

הסופר הרב יוסף אליהו , כ"ז בכסלו תשס"ז

מכתב ארוך שניכרת בו התרגשות הכותבת, התקבל מ"בת ישראל המצפה לישועות":

לכבוד הרב - שלום וברכה!

התלבטתי מאוד אם להגיב על הכתבה "בעוד הפרי הבשל", שמא יש בדברי פגיעה בכבוד חכמים. אני מבקשת סליחה מראש, כי אין בכוונתי לפגוע בכבוד הרבנים חלילה וחס. כל כוונתי הוא לזעוק, ולהצביע על הטעון תיקון.


ברצוני לשאול ולהציע בפני הרבנים: כשתלמיד בא לשאול בעניין בת שהוא נפגש איתה, אולי כדאי שהרב יפגש עם שניהם לפני שהוא מייעץ לו להפסיק את הקשר?
א)
 ראשית: כמה נכון מה שהרב כתב על הרווקות המבוגרות ש"מכמה קשרים הן יצאו עם לב פצוע". אני מרשה לעצמי להניח שלמרות שהרב מודע לכאבן של הבנות, אין זה אלא מעט מזעיר מהכאב האמיתי והגדול שאנו חשות... לכן, לדעתי, כשכותבים שמצב הרווקים הוא "בעייתי" וכדו', הדבר רק מוסיף ומדכא אותן, ופוגע עד עמקי הנשמה.

ב)  ברצוני לשאול ולהציע בפני הרבנים: כשתלמיד בא לשאול בעניין בת שהוא נפגש איתה, אולי כדאי שהרב יפגש עם שניהם לפני שהוא מייעץ לו להפסיק את הקשר? האם אין זו לפחות כמו שאלה בהלכה שכדי להכריע צריך לבדוק את העניין מכל צדדיו?! האם אותו רב לא חושש להרס של בתים בישראל מחוסר בדיקה ראויה?

ג)  הבעיה מתחילה הרבה קודם: לא מעט בנות יכולות לספר שכמעט ואין להן הצעות, וכשהן מגיעות הן לרוב לא מתאימות. ואני לא מדברת על גיל 30, אלא גם בגילאי העשרים. "אין מושיע, ואין מרחם". אני יכולה לספר על עצמי:

בגיל 23 אחרי שהפנמתי שכדי להגיע להצעות מתאימות חובה לפעול בכל החזיתות, הציע לי אחי להיפגש עם הרב שלו, אולי הוא יעזור. נפגשנו, והוא שאל מה אני מחפשת ואלו הצעות אני מקבלת. עניתי: מחפשת בחור טוב, תורני לאומי, וההצעות שמגיעות בדרך כלל זה בחור שלמד לכל היותר בישיבה תיכונית או חרדים. אמר לי הרב: "חבל שאת נפגשת עם הצעות לא מתאימות. את סתם תתעייפי מרוב פגישות, ולא יצא מזה כלום". לא כל-כך קיבלתי את דבריו:

1. משום שלצערי, הוא-עצמו לא הציע לי הצעה כלשהי... אפילו לא אחת (אולי הוא ניסה לחפש, אינני יודעת).

2.  הייתי אז צעירה עם כוח ותקווה, ובסתר-ליבי קיוויתי שגם אם ההצעה לא נראית מתאימה כלל, מסתתר מאחוריה בחור בעל מידות שיִשבה את ליבי. אבל התאכזבתי, ובאמת התעייפתי. למדתי בדרך הקשה שנפגשים רק אם ההצעה מתאימה, ואפילו תהיה אחת כזו בשנה. (אולי עכשיו יובן, מהיכן צמחה "הבררנות" שבה מאשימים אותנו. אלא שכבר ניסינו את הדרך השניה, ואין לנו אינסוף של כוחות נפש. אנו בסך הכל בנות-אדם, ולא ברזל).

אבי היקר ראה את המצב, וליבו נחמץ בקרבו. מתוך דאגה לבנותיו, הוא החל להסתובב מישיבה לישיבה, לדבר עם הרבנים ולבקש את עזרתם למצוא חתן לבנותיו. אפשר לומר שהסיכום הוא שאמנם הקשיבו לו, אך הם עשו מעט. הם השיבו לו: "איננו עוסקים בשידוכים", וכן: "אין לנו בחורים להציע לכבודו". אבי הבין ברוב תמימותו שבאמת אין בחורים בגיל נישואין באותה ישיבה. אך לא אחת קרה שלאחר זמן קצר הגיעה הצעה ממקור אחר, לפגוש בחור מאותה ישיבה...

ואני זועקת: איזו הרגשה נוראה! אף אחד לא ראה אותך, לא דיבר איתך, והוא מחליט שאין לו בחורים להציע, כשיש באמת בחורים פוטנציאלים בישיבתו. אם זימן להם הבורא אדם שמבקש עזרה, כיצד יתכן להיפטר בלא כלום? היכן האיכפתיות לכאבו של השני, והיכן "הנושא בעול עם חבירו"? לכן, לפני שמבקשים לתת עיצה לבנות (שיש להתפשר ולהיפגש עם גרוש וכדו') צריך קודם לעזור להן מעט.
אכן, אין זה פשוט. הרב כתב שהוא דיבר עם רווקים בוגרים רבים. לדעתי, בנקודה זו טמון הפיתרון, כי אף אחד לא מדבר איתם. איש אינו מנסה לבדוק מה בדיוק מפריע לבחורים, ובכך לעזור לנו, הבנות.


ולנו הרווקים אין מי שיקדיש לנו זמן כאהרֹן הכהן בשעתו שהיה מכתת רגליו להשכין שלום בין הצדדים... וכי לעשות "שלום-בית" הוא רק בין נשואים?! הרי אם יהיה מי שישים שלום בין הבחור והבחורה שנפגשים, הם בעזרת ה' יהיו נשואים
ד)
 מה שכבוד הרב כתב ש"במצב ההיצע הנוכחי, גם גרוש (37) עם ילדים יכול ל'השיג' רווקה בת 28" - יש בו לדעתי, טעם לפגם.

1. רווקים שיקראו זאת ימשיכו להתבצר בעמדתם, ולסרב להיפגש עם בנות-גילם.

2. זה יעודד גבר שחושב להתגרש, ויחשוב שיש הרבה בנות שיקפצו עליו.

ה)  ונקודה אחרונה: נפגשתי בשנים האחרונות עם מספר בחורים שאכן "הייתי רצה איתם לחופה", למרות שאין באמתחתם את כל מה שחיפשתי. אך הבעיה הגדולה אצלנו היא שפעם הבחור מאוד רוצה והבחורה לא, ופעם להיפך. ולנו הרווקים אין מי שיקדיש לנו זמן כאהרֹן הכהן בשעתו שהיה מכתת רגליו להשכין שלום בין הצדדים... וכי לעשות "שלום-בית" הוא רק בין נשואים?! הרי אם יהיה מי שישים שלום בין הבחור והבחורה שנפגשים, הם בעזרת ה' יהיו נשואים.

סליחה על האריכות, ושוב מחילה עם פגעתי בדברַי ברב או ברבנים אחרים. התכוונתי רק לעורר את הלבבות לתיקון המצב הקשה שאני ועוד עשרות בנות מצויות בו.

מבת ישראל המצפה לישועות.