שופט זיכה את הזכאי

משפט שהתקיים בבית המשפט השלום בירושלים.

עו"ד ברוך בן יוסף , י' בטבת תשס"ז

ברוך בן יוסף
ברוך בן יוסף
ערוץ 7

בתאריך 24/11/06 התקיים משפט בבית המשפט השלום בירושלים בדלתיים סגורות. המשפט היה בפני כבוד השופט אלכסנדר רון בעניין משטרת ישראל המבקשת נגד המשיב פנחס בר-און.

הנוכחים במשפט הם: נציג המבקשת: רס"ר עמאד נחלה, עובד נוער והמשיב בעצמו, פנחס בר-און.

בא כוח המבקשת, חוזר על הבקשה ומוסיף: אתמול בשעה 13.00 בקרוב, נכנס המשיב עם עוד קבוצה להר הבית באופן מוסכם, מאחר שביקורים מאושרים ליהודים הם בשעות מסוימות. לקראת השעה 13.35, שוטר פנה לקבוצה לעזוב את שטח ההר עם תום הזמן, המשיב כפי שעולה מדו"ח השוטר היה מתפלל בכניסה של מסגד אל אקצה, וכאשר השוטר ביקש ממנו לעזוב, הוא דחף אותו ותקף אותו. החשוד עוכב לחקירה. קצין המשטרה ביקש להרחיקו מהר הבית, הוא התנגד לתנאים, ולכן שחררנו אותו בערבות צד ג' והתייצבות היום.

אנו מבקשים הרחקתו ל- 60 יום מהר הבית ערבות עצמית וערבות צד ג'.


אני רוצה להעיר הערה על דברי בא כוח המבקשת שהוא אמר משהו לא הגיוני: השוטר לא יכול לומר לקבוצה בהר הבית לצאת משטח ההר, מכיוון כשעולים להר הבית עושים מסלול קבוע, ואי אפשר לקצר אותו מסיבות דתיות
המשיב: אני רוצה להעיר הערה על דברי בא כוח המבקשת שהוא אמר משהו לא הגיוני: השוטר לא יכול לומר לקבוצה בהר הבית לצאת משטח ההר, מכיוון כשעולים להר הבית עושים מסלול קבוע, ואי אפשר לקצר אותו מסיבות דתיות. אני מבקש לשאול את בא כוח המבקשת:

שאלה: יש לכם מצלמות בשטח הר הבית?

תשובה: מצלמות שלא מכסות את כל השטח.

שאלה: האם בדקתם האם האירוע נקלט במצלמות?

תשובה: לא.

שאלה: בחקירה התלוננתי שהשוטר שעיכב אותי חנק אותי פעמיים ונתן לי מכות. ציינתי גם שם. העברתי את הטיפול הזה למח"ש.

תשובה: אני מגיש לבית המשפט מזכר ממח"ש.

שאלה (משיב): אתמול עוכבתי או נעצרתי?

תשובה: עוכבת 3 שעות.

שאלה: האם העיכוב הוארך על ידי קצין המשטרה?

תשובה: כן.

שאלה: האם תוכל להעביר לכבוד השופט אישור?

תשובה: כן. ב-16.00 העיכוב הסתיים, וב16.47 היית אצלי בחקירה, וזמן החקירה לא נכלל בזמן העיכוב.

שאלה (הנאשם): התלוננתי בחקירה שכתוצאה מהמכות של השוטר נקרעה לי הציצית, נשברה לי ציפורן והמשקפיים התעקמו. אמרת לשוטר שלא נקרעה לי הציצית, ולא נשברה לי הציפורן.

תשובה (המשטרה): זה מה שהתרשמתי.

בא כוח המבקשת חוזר על הבקשה.

המשיב: אני חוזר על מה שמסרתי בחקירה. עליתי להר הבית עשרות פעמים. אני עולה לפחות כל שבוע, ולעיתים אף מדי יום. בחיים לא היה לי מקרה שחשדו בי שהתפללתי או שהפרתי את הסדר הציבורי שם.

אתמול הגענו בשעה 12.20 עשר דקות לפני פתיחת ההר למבקרים יהודים. אולם, רק בשעה 13.00 נתנו לנו אישור לעלות, בעוד שלצידנו עברו עשרות תיירים שנכנסו לשטח ההר. עשינו סיבוב רגיל. בסביבות השעה 13.40 השוטר שעיכב אותי התחיל להיות עצבני, מכיוון שלטענתו אנחנו מעכבים אותו לצאת הביתה. בשעה 13.47 הוא אמר לבן-אדם בשם
שמעון חן: "השעה 13.47. לך מהר, אל תלך כמו XXXX". אדם ששמע את הדיבור הנ"ל ביקש מהשוטר לא לנבל את פיו במקום הקדוש, אך השוטר שהיה עצבני אמר לו שהוא יגיד מה שהוא רוצה, וחזר על המשפט שנית.

בערך דקה אחרי כן הרגשתי נגיעה בכתף, כשהסתובבתי ראיתי שזה השוטר. הוא אמר לי לא להתפלל בשטח הר הבית. עניתי לא שאני לא מתפלל, בתגובה הוא אמר לי להפסיק לשיר. אמרתי לו שאני לא שר, ואם הייתי רוצה זאת, זכותי לזמזם שיר לא דתי ושאין לו שום קשר לדת. השוטר דבר אלי לא יפה, ואמר לי לא להגיד לו מה לומר. בקשתי ממנו את פרטיו, ובתגובה הוא חנק אותי ואמר לי שהפרטים שלו זה לא ענייני, ולמה אני חושב שהוא ייתן לי אותם. אמרתי לו שאני רואה עצמי זכאי לתבוע אותו בבית משפט על היחס והחניקה שהוא נתן לי, בתגובה הוא אמר לי: "אתה מעוכב", והחל לגרור אותי לשער השלשלת באלימות, תוך כדי שאני לא מתנגד. כשביקשתי ממנו להירגע מכיוון שאני יכול  ללכת בכוחות עצמי, הוא חנק אותי שנית ואמר שהוא יראה לי מה זה לאיים עליו.

אציין שלאירוע היה עד, ושמו דוד הלל. הוא לקח אותי לשער השלשלת, תוך כדי שהוא מודיע בקשר למי שהוא שייפגש איתו שם.

כשהגענו לשם חיכה לנו הקצין חיים מלכה ועוד שני שוטרים. הם התלבטו אם לשחרר אותי שם, ולבסוף הוחלט לקחת אותי לנקודת הכותל. בדרך לשם
דברתי עם הקצין חיים, והסברתי לו שהשוטר שלו תקף אותי ושלא עברתי על החוק. לפתע, ללא שום התגרות מצידי תקף אותי השוטר שנית, והקצין ושני השוטרים נאלצו להרחיקו ממני. במקום שהוא תקף אותי אני יודע שיש מצלמה.

באירוע זה נקרע לי הציצית, המשקפיים התעקמו ונשברה לי הציפורן. החשוד מראה לבית המשפט את הציצית ומצביע על מקום הקרע.

הגענו לתחנה הוא העלה אותי לחדר סגר את הדלת אחרינו, הוא הוריד את האפוד שלו, את המעיל, את החולצה, ונשאר עם גופיה, והוא צועק עלי: "אני אראה לך מה זה. אני על אזרחי". לשמע הצעקות נכנסו שני שוטרים לחדר, והרחיקו אותו ממני שנית, תוך כדי שהוא מנסה לזרוק עלי כסא.

בקשר למשיב שבפנינו: הגעתי לתחנה ולא מדובר על אירוע של רצח, מחכה לי איש שב"כ שביקש שאתחייב לא להתקרב להר הבית, הוא רוצה לגבות את עצמו. הייתי מעוכב. אני לא מבין מה זה הדבר הזה?

החלטת השופט:

החלטה בבקשה שנועדה להרחקת המשיב, קטין, מתחום הר הבית למשך 60 יום.

במוקד נימוקי הבקשה טענת המבקשת לפיה התחיל המשיב להתפלל במסגד אל אקצה, ובזמן שהתבקש להפסיק תקף את השוטר. זאת סמוך למועד סיום זמן הביקורים במקום, כלשון הבקשה.

להתרשמותי נכלל בבקשה סוג של בלבול בין שני נושאים. האחד, האם אכן על בית המשפט להורות על הרחקת המשיב מהר הבית לתקופה קצובה בשל חשש ממשי להפרת שלום הציבור במקום? והאם על בית המשפט לקחת בחשבון, ואם כן כיצד, את טענת המבקשת שתקף הנאשם שוטר בעת מילוי תפקידו?

למיטב הערכת בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים, הגורם העיקרי להגשת הבקשה אינו סיכון ממשי כלשהו לשלום הציבור, אלא טענת השוטר שהותקף. כהערה מקדימה אציין שאפילו אם אהיה סבור שיש ראיות לכאורה שהשוטר הותקף, וגם דבר זה אינו נקי מספקות, הדבר מצדיק טיפול במתכונת המקובלת לפרשה בה מיוחסת לאדם עבירה כאמור, ולא הרחקתו מהזירה.

וכי אם סבור שוטר, אולי אף בצדק, שפגע בו מאן דהוא במרכז ירושלים, יש מקום כי יורחק התוקף ממרכז ירושלים!? לשון אחר: אם סבורה המשטרה שהמשיב תקף את השוטר שביקש לעכבו, תגיש נא כתב אישום נגדו, אך אין זה נושא להרחקה. בנסיבות העניין, אני מניח שהדבר לא יישקל, אלא קודם שתסתיים חקירה נגדית של מח"ש בפרשה.


וכי אם סבור שוטר, אולי אף בצדק, שפגע בו מאן דהוא במרכז ירושלים, יש מקום כי יורחק התוקף ממרכז ירושלים!? לשון אחר: אם סבורה המשטרה שהמשיב תקף את השוטר שביקש לעכבו, תגיש נא כתב אישום נגדו, אך אין זה נושא להרחקה
ומכאן להיבט שעניינו בסיכון הנטען לשלום הציבור. נושא שהוא, והוא בלבד, יכול להוות הצדקה לצו המרחיק את המשיב מהזירה הרלוונטית. ברם, ספק בעייני, אם הפרשה כפי שתוארה בפני, מהווה, אפילו לשיטת המבקשת, איום לשלום הציבור ומצדיקה את הרחקת המשיב מהר הבית.

תחילה אציין שאלימות כלשהי, למשל, כלפי ערבים, לא פורטה בפני כלל.

שנית, אוסיף שאפילו התבטאויות קולניות, צעקות שיש בהם משום פרובוקציה, המשיב, גם לשיטת המבקשת, לא עשה.

שלישית, אוסיף כי אין על הפרק משיב שהגיע למקום שלא בשעות הביקור, ולכל היותר נקלע לוויכוח מסוים עם השוטר סמוך לסיום שעת הביקור. ולבסוף אוסיף שאפילו "התחיל החשוד להתפלל" מול מסגד אל אקצה בסמוך לסיום שעת הביקור, ועשה זאת באופן שאין בו פרובוקציה יתירה (לא פורטה בפני כל פרובוקציה מיוחדת בזמן התפילה), ואפילו אם אכן התפלל, מה רע בכך?

כללו של דבר, על הפרק פרשה בה על בית המשפט להבחין היטב בין שני רכיבים. סוגיית האלימות הנטענת כלפי השוטר, זו תחקר בנפרד, ככל הנראה על ידי משטרת ירושלים מכאן, ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים מכאן. ואם יוגש כתב אישום, זה יעלה לדיון כמו כל כתב אישום אחר. הסוגיה האחרת הינה הסוגיה הקשורה בשאלה: האם הופר שלום הציבור באופן המחייב את הרחקת המשיב, ודומני שאפילו לשיטת המבקשת, ספק אם כך הדבר, דומני שלא הייתה מוגשת בקשה זו, אלא אם כן נקלעה המבקשת לדבר שגגה, אגב ערבוב שני הרכיבים ובלבול ביניהם.

עד כאן החלטת בית המשפט.

אכן, נס חנוכה היה פה. הסברים נוספים יהיו מיותרים.