מי באמת אשם?

מי גורם מספר אחד בכל הבלאגן הזה בחברון?

דוד וילדר , כ"ה בטבת תשס"ז

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בימים האחרונים התקשורת הישראלית ובלוגים סביב העולם לעסו, הקיאו, ולעסו שוב סרט וידאו קצר שצולם בחברון לפני כמה חודשים. בסרט נראית תושבת חברון, יפעת אלקובי, כאשר היא צועקת ומקללת משפחה ערבית, שכניה מעבר לכביש, משפחת אבו-עיסה.
 
כמובן, עבור התקשורת ישראלית סרט כזה מהווה מטעמים שמנים במיוחד. תמונות חיות של "מפלצות חברון" – מפלצות יהודיות, כמובן. כנראה שכל אלו שרוקדים משמחה בעקבות "סרט יפעת" שכחו, אף-פעם לא ידעו או החליטו להתעלם ממספר עובדות חשובות:
 
1.     שכונת תל רומידה (מוכר גם כ-אדמות ישי או תל חברון) נמצאת מעל גבעה גבוהה, מול גבעת חארת א- שיח. לפני כ- 10 שנים, כחלק מ"הסכם חברון" הזכור לשמצה, גבעת חארת א-שייח הופקרה ע"י מדינת ישראל לידי מחבלי עראפת. כל כוחות הביטחון הישראליים שהיו במקום עזבו.

עם תחילת מלחמת אוסלו, בערב ראש השנה בשנת 2000, הותקפה תל רומידה בירי מסיבי מחארת א-שייח. מחבלים ירו על השכונה שנתיים. כל בתי השכונה נפגעו מירי הערבים, וכדורים רבים נכנסו לבתי היהודים פנימה. הבתים, בעצם קרוונים, עשויים מדבק ונייר עבה, וכולם מחוררים. יום שישי אחד כשהבת הבכורה של משפחת אלקובי שיחקה בחוץ, מחבל בגבעת חארת א-שייח כיוון את נשקו אליה וירה. הכדור פספס את ראשה של ציפורה אלקובי בסנטימטרים ספורים.

2.     לפני כשמונה שנים מחבל ערבי הסתנן לתוך שכונת תל רומידה בסביבות השעה 23:00 . הוא הצליח להיכנס לבית משפחת רענן דרך חלון אחורי, ודקר למוות את הרב שלמה רענן. הרב היה בן 63, לבוש בפיג'מה. המחבל לא היה יכול לבצע פיגוע כזה ללא מידע מוקדם. המידע נאסף מתושבי השכונה הערבים, כמובן.

3.     לפני כשנה וחצי, לאחר גירושם של כ-10,000 יהודים מבתיהם בגוש קטיף וצפון השומרון, התארגנו קבוצות של קיצונים ערביים שבראשם ISM – ארגון ערבי-פלשתינאי שממומן על ידי האיחוד האירופי ובהשתתפות ארגונים אחרים כמו 'אנארכיסטים נגד החומה CPT – (Christian Peacekeeping Team) המקביל הבריטי של אותו ארגון - Ecumenical Escorters, ובתמיכה עקיפה של TIPH – .(Temporary International Presence in Hebron. כל אלו בעצה אחת החליטו להתמקד על שכונת תל רומידה בחברון, במטרה לגרום לכמה שיותר בלאגן ולהאשים את "היהודים המפלצתיים".
 
מובן מאליו שהמטרה מקדשת את האמצעים: משתתפי הקבוצות הורו לפעול באופן פיסי נגד כוחות הביטחון הישראליים: "הפרויקט יהיה פעיל, לא כמו ארגונים אחרים שרק מעידים או נמצאים במקום... נפעל בתוקף למען פלשתינאים מתל רומידה, ונתערב פיסית כאשר חיילים או מתנחלים תוקפים פלשתינאים".
 
"The project will be activist-oriented.  Unlike other organizations, the project work will not be witness” or “presence” oriented… Assertively advocate for Palestinians of Tel Rumeida-Physically intervene when soldiers or settlers attack Palestinians." )
 
הפעילים האלו, כולם זרים, מסיתים בגלוי נגד כוחות הביטחון הישראליים ואזרחים. פעולותיהם אינן אלא פרובוקציות מכוונות בניסיון למשוך מבוגרים, נוער וילדים לתוך מצבים אלימים כשהם מסריטים באופן מאוד סלקטיבי לשימוש בתקשורת ואינטרנט. כמובן, סרטים אלו עוברים עיבוד ועריכה מקצועית, כדי להוציא מהם קטעים לא רצויים מבחינתם.

כך היה גם עם "וידאו אלקובי. רק אפשר לדמיין מה הביא את יפעת אלקובי לצעוק.
 
4.  סיפור קצר ואמיתי בקשר לחמולת אבו-עיסה, המשפחה בסרט. (אגב, משפחה זו נהפכה ע"י ISM למשפחת התקשורת של השכונה): לפני מספר שנים היה לאחת מהמשפחות היהודיות בשכונה כסא שבור. השכן מעבר לכביש, מר אבו-עיסה, הינו נגר ובאופן טבעי ביותר, הם הביאו את הכסא אליו לתיקון. לאחר גמר העבודה, כאשר הם ביקשו לדעת מה עלות התיקון הוא אמר להם שהוא אינו לוקח כסף משכנים. התחילה תקופה שנראתה כימות המשיח: ילדים משתי המשפחות, יהודים וערבים, החלו לשחק ביחד.

יום אחד, כפי שקורה לילדים בכל מקום, הילדים רבו. זה הלך הביתה בוכה, וזה דומע.  זמן קצר אחר כך מישהו דפק בדלת של המשפחה היהודית: עמד בכניסה אחד מחמולת אבו-עיסה וצעק דקות ארוכות (ראית את זה באינטרנט?). לאחר שהוא עזב, חייל במקום שאל את בעלת הבית האם היא רוצה להגיש תלונה נגד האיש הצועק. היא הגיבה שהיא אינה מבינה ערבית, ואין לה מושג מה הוא אמר. החייל אמר שהוא כן מבין ערבית: האיש אמר שהוא מתכוון לחזור עם סכין ןלהרוג את כולם. מובן שהילדים הפסיקו לשחק ביחד.
 
5.   לקראת סיום, חשוב להשתדל לשמור על פרופורציות. למשל, לפני מספר ימים קראתי בחדשות האינטרנט הישראליות על אדם שרצח אדם אחר בגלל ויכוח סביב שני כלבים. כלב אחד הפריע לכלב אחר בבית קפה בחיפה וכתוצאה, גבר נדקר בליבו ונהרג. הרוצח הורשע ונדון ל-18 שנות מאסר, אבל בגלל חומרת העונש הוא ערער. בית דין הגבוה ל"צדק" קיבל את העירעור והוריד את העונש ל-15 שנים בכלא. אני מהמר שהוא ייצא לאחר עשר שנים.

האם ידעת על סיפור זה? כמה זמן הוא הופיע בכותרות? איזה אירוע יותר חשוב ומשמעותי: אישה יהודיה צועקת על ערביה או רוצח שהרג בגלל כלב וקיבל הפחתת עונש?
 
6.   ולבסוף, מה באמת קרה? מה רואים בסרט? אישה צועקת על אישה אחרת. עכשיו, אני שואל אותך: מתי בפעם אחרונה צעקת על מישהו? חבר לעבודה, ילד, בן או בת הזוג? עם יד על הלב, האם פעם רבת עם שכן ואיבדת שליטה? האם זה עשה כותרות בין-לאומיות? האם זה הגיע לחדשות קול ישראל? בשבוע שעבר הכותרת בחדשות קול ישראל הייתה: "אם יפעת אלקובי לא תופיע במשטרת חברון לחקירה, יוצא נגדה צו מעצר". האם זה חומר לכותרת בחדשות או לתגובת ראש הממשלה בכבודו ובעצמו? רק משום שמדובר ביהודיה וערביה בחברון. הרי יפעת לא נכנסה לתוך הבית עם נשק וירתה במישהו. היא לא נכנסה והפכה את הבית. היא צעקה על אישה ערבייה. יתכן ולשונה לא הייתה כל כך עדינה, אבל אני שמעתי סגנון גרוע יותר בחיי. וידוי עצמי: גם אני לפעמים יצאתי מכלי וצעקתי מילים לא יפות. אני אכן מכיר כמה צדיקים שאף-פעם לא השתמשו בכאלה מילים, אבל לא הרבה.
 
שוב, ההבדל הוא יהודים וערבים בחברון, הסתה, פרובוקציות, ומצלמת וידאו בזווית נכונה. וכמובן: מטרה להראות את יהודי חברון כמפלצתיים, תת-אנושיים.  
 
בסופו של דבר, זה כל הסיפור. אז מי באמת אשם? מי גורם מספר אחד בכל הבלאגן הזה בחברון?