קח את זה בפרופורציה

קח את זה בפרופורציה. גם אנחנו לקחנו את זה כך.

דתיה יצחקי , ו' בשבט תשס"ז

דתיה יצחקי
דתיה יצחקי
צילום: עצמי

כמגורשים מגוש קטיף סבלנו ממסע מובנה ומתוכנן בזדון וברשעות של השלטונות. זה היה מסע של דה לגיטימציה, שנאה ושמחה לאיד שהתנוססה בראש כל חוצות. ראש הממשלה שבחרנו בו, והיה בן בית אצלנו בגוש שנים רבות, גזר עלינו את המכה הקשה ביותר. הציבור היה נבוך ומבולבל ללא הנהגה, ללא דרך. אנשים חלוצים, מלח הארץ, שהגיעו אל דיונות ריקות, בנו ישובים לתפארת ופיתחו חקלאות עתירת ידע למרות התנאים הקשים ולמרות המרצחים הערבים, עמדו המומים ובוכים, קרועים לגזרים מול השנאה מבית. וכשאנחנו ממאנים להאמין, תועים ונבוכים, הגעת אתה כבוד הנשיא לדבר עם הציבור במתנ"ס היפה שלנו בנווה דקלים. והאנשים נאספו למרות יום העבודה, לכבודו של נשיא המדינה.
 
לאחר שהממשלה הכזיבה והכנסת שיתפה פעולה, המשטרה ובתי המשפט יצאו באלימות נגד כל מי שניסה בצורה דמוקרטית להכניס קצת שפיות למהלך המטורף של שרון. קיווינו שאולי ממוסד הנשיאות המכובד והאובייקטיבי הממונה על טובת אזרחי המדינה באשר הם, משם תבוא הישועה.


ראש הממשלה שבחרנו בו, והיה בן בית אצלנו בגוש שנים רבות, גזר עלינו את המכה הקשה ביותר. הציבור היה נבוך ומבולבל ללא הנהגה, ללא דרך
ואכן אתה הגעת בשיירה מרשימה לנווה דקלים, וצעדת בזקיפות קומה ובגאון כדי לשאת נאום בפני המתיישבים, ואנחנו הקשבנו. משה קצב איש הליכוד, בן טיפוחיו של בגין ושמיר, השכן מקריית מלאכי שילדינו לומדים באותם ישיבות ואולפנות. חיפשנו נחמה, כבוד הנשיא, רצינו לשמוע שיש תקווה לעצור את המפלצת הדורסנית שמאיימת להרוס את חיינו.
 
אבל אתה, משה קצב, אתה אמרת לנו: "אני מצפה מציבור שכזה שיתנהג בצורה מכובדת". "חלילה", אמרת לנו, "שתלחמו נגד אזרחים אחרים במדינה".

"קחו את זה בפרופורציה", אמרת. ואנחנו ניסינו למחות: מוסרים את ארץ ישראל,  טירוף ביטחוני, הרס כל החיים שלנו. "לא באתי להתווכח", אמרת, "כנשיא המדינה אני דורש מכם להתנהג כיאות... על מה אתם מלינים, בסך הכל מעבירים אתכם לבתים אחרים במרחק כמה ק"מ, זה הכל. קחו זאת בפרופורציה".

אתה עזבת, כבוד הנשיא, בשיירה המפוארת לביתך שבקריית מלאכי או למשכנך הרשמי שבירושלים, וצבא ההגנה לישראל החריב את מפעל חיינו. מדינת ישראל זרקה אותנו לכלבים, ולנו שנה וחצי אחרי ההרס והעקירה אין עדיין בית לנסוע אליו, אין לנו מקום עבודה וילדינו סובלים מסיוטים בלילות. אחינו וידידנו ממלאים את בתי החולים הרגילים והפסיכיאטריים, והמצב מחמיר מיום ליום. "הוועדות המיוחדות" טוחנות מים, והפקידים ממשיכים בהתעללות...

אז קח את זה בפרופורציה, משה. בסך הכל בכלא, יהיה לך הרבה זמן לסדר את כל האלבומים עם תמונות המפורסמים שאספת בסיוריך ברחבי העולם על חשבוננו. ומן הסתם כשתתנהג כיאות, ינכו לך שליש. והרי יש לך בית בקריית מלאכי לחזור אליו. ולעניין התעסוקה, בגילך להיות מובטל עם פנסיה נשיאותית בפרופורציה, זה לא רע בכלל.

אז כבוד הנשיא, קח את זה בפרופורציה. גם אנחנו לקחנו את זה כך.