שמורה בזיכרוני תמונתם של מקובלי ירושלים הזקנים הקונים בעצמם פירות בשוק מחנה יהודה בשעות הערב המאוחרות כשנותרת רק סחורה זולה, והיו מלקטים פרי אחד מכל סוג ומכל ערימה. שאלתי אחד מהם: מדוע לא יקנה הרב פירות נאים ומשובחים? סיפר לי הרב שרצונו לתקן ולהעלות את כל הנשמות המגולגלות בפירות. מתוך כל הפרות תבשל הרבנית מרק פירות, ומן המרק יברך הרב על כף אחת של נוזל, ובכך יקדש ויעלה את כל הכמות הגדולה של פירות השוק.
בשבילי ראש השנה לאילן הוא ראש ודגל לעבודת כל השנה בנושא קידוש החומר, תיקון האכילה, בירור הניצוצות ותיקונם של הנשמות המגולגלות בצומח. עורכים את השולחן בשלושים מיני פירות בתוספת מאפה חיטה ויין (ארבעה סוגי יינות), וקוראים את "סדר ט"ו בשבט".
בשבילי ראש השנה לאילן הוא ראש ודגל לעבודת כל השנה בנושא קידוש החומר, תיקון האכילה, בירור הניצוצות ותיקונם של הנשמות המגולגלות בצומח
נהגו המקובלים בירושלים לסדר על השולחן לאחר שבעת המינים עוד כ- 30 מיני פירות ופיצוחים על פי הסדר הבא: עשרה מינים שבהם קליפה קשה עוטפת את הפרי כמו אגוזים, שקדים וכדומה. מינים אלו מייצגים את עשרת הספירות של עולם העשייה. כלומר: מציאות העטופה בקליפה קשה. כדי להגיע אל הפרי, התכלית, אנו נדרשים להסיר את קליפת החומר הקשה. לפעמים נדרש מאיתנו מאמץ, ורק בכוח ועבודה ניתן לקלף את קליפות החומר ויצר הרע, ולהגיע אל הרוח, הנשמה ואל התוך התוכן. זה תפקידנו בעולם העשייה, לתקן ולהתקין את הכל לקראת תכליתו.
לאחר מלאכה זו, ממשיכים המקובלים לעשרת מיני פירות שבהם הגרעין הקשה נמצא בפנים והמעטפה היא הפרי, כמו: תמר, שזיף וכדומה. אלו כנגד עולם היצירה. במצב זה קל לנו להגיע אל הפרי כי הוא נגיש יותר, אבל עדיין נדרשת מאיתנו עבודת הבירור, המיון וההפרדה. כאן החומר הקשה, הרוע והייסורים נמצאים במעבה הפרי. אי אפשר לאכול את כל הפרי, ואנו נדרשים להפריד ולהפוך את היצר ליצירה. נשתמש בחומר ובשלילה כמנוף לחיוב, לרוח ולטוב.
רק לאחר תהליך זה יֵאכלו עשרת הפירות שאין בהם שום גרעין וקליפה, שכולם הם תכלית, כמו: הצימוקים, התפוחים וכדומה. אלו מייצגים את עולם הבריאה. כשם שהבריאה היא יש מאין וחומר שנברא מרוח, כך הפירות הללו הם מטרה ותכלית, כמו שהרוח והנשמה והתורה היא מטרת העולם.
סדר ט"ו בשבט הוא דגם לאכילותנו במשך כל השנה. אנו מעלים על ידי האכילה והברכה את החומר לרוח, והופכים את הפרי הגשמי לאנרגיה רוחנית בתוכנו. זוהי מטרת בריאתנו: לברר טוב מרע ולהפוך חומר לרוח. כלומר: להוציא יכולת, דיבורים, מחשבות ומעשים מכוח האכילה. תיקון וקידוש החומר הוא תהליך ארוך, קשה ועמוק בו אנו נותנים משמעות וקדושה לעבודת החקלאי, המוביל, החנווני וכל מי שטרח בהכנת המאכל. בעשותנו מצווה, ברכה, תפילה או תורה, מכוח הקלוריות והאנרגיה שקיבלנו מהפרי, אנו מקדשים את העבודות שבדרך, הופכים את האמצעי למטרה ומעלים את הכל מהעשייה לבריאה.
מתוך עלון קוממיות [email protected]