בעוד האותות והמופתים הנצפים בהיכלות המשפט של מדינת ישראל, אשר החלה להחמיר בדינם של עברייני צמרת הנגועים ברמיסת כבוד האישה, אמורים לעורר גאווה בליבו של כל יהודי בארץ ובעולם, רבים מדי בקרב המחנה הלאומי נותרים אטומים לנס המשפטי המתחולל בארץ קבל עם ועולם. לנוכח התקדים האמריקאי הנפסד של נשיא ארה"ב לשעבר שהצליח לסיים את כהונתו כאיש ציבור אהוד, פופולרי וחף מאשמה, למרות שקריו השקופים ומעללי הניאופים הסדרתיים שלו תוך ניצול מעמדו הרם לפציעת נפשן של קורבנותיו, מתייצבת מדינת ישראל וממחישה כיום לקח מוסרי למערכת המשפטית והציבורית של המעצמה החזקה בעולם.





ההחמרה בדינם של עברייני מין לסוגיהם מתבקשת מאליה מזה שנות דור, וזועקת מתוך דם ליבן של נשות ישראל והעולם. דמותו של הגבר הישראלי, כטרדן כפייתי שטוף זימה, מהלכת אימים בקרב נשות העולם

ההחמרה בדינם של עברייני מין לסוגיהם מתבקשת מאליה מזה שנות דור, וזועקת מתוך דם ליבן של נשות ישראל והעולם. דמותו של הגבר הישראלי, כטרדן כפייתי שטוף זימה, מהלכת אימים בקרב נשות העולם. בעת מגוריי בחו"ל נחרדתי למשמע חוויותיהן המזעזעות של אלה מבין מכרותיי אשר ביקרו כתיירות בארץ הקודש, ונחשפו למסכת הטרדות מיניות. נאלצתי להרכין ראש בבושה כאשר גוללו בפניי את סיפורי האימה על הצקות והיטפלויות מיניות בלתי פוסקות מצד גברים ישראליים. 



בשורתו של העם היהודי לעולם אינה מצטמצמת להברקות טכנולוגיות בתחום ההייטק והישגיהם של בודדים הזוכים בפרסי נובל ושאר אותות הצטיינות. התגלמותה של הבשורה היהודית אמורה להתממש בראש ובראשונה בהתגבשותה של חברת מופת מוסרית אשר תשמש דוגמה לעמי העולם. מכאן שתדמיתו האפילה של הגבר הישראלי היא זאת המכתימה יותר מכל את דמותה של מדינת ישראל ומרחיקה אותה מהגשמה ייעודה האוניברסלי. דא עקא, דווקא כאשר מדינת ישראל עולה על דרך המלך להגשמת ייעודה כחברת מופת, לאור התעלותה של המערכת המשפטית שהתעשתה והחלה להציב קירות ברזל בפני השתוללותם של עברייני המין, מגמגם הימין ומתפתל בעוד השמאל מתייצב כאיש אחד לצד השופטים העושים מלאכתם אמונה.



כאמור, ציבור רחב מקרב הימין והציונות הדתית נתפש בקלקלתו, דווקא בשעה שהשופטים מנחים את מדינת ישראל אל האור בקצה מנהרת השחיתות המוסרית, ומחמירים בדין רמיסת כבוד האישה הן מבחינת הגדרת הפשיעה והן מבחינת הכרעת הדין והקלון המשתמע ממנה. לאור הכרעתם המחמירה כביכול של השופטים בסוגיה המשפטית של הנשיקה הכפוייה, השמיעו דוברים מובהקים של הימין זמירות מבישות המגנות את חומרת הדין ואת בית המשפט שפסק אותה. אחרים מקרב הימין מפריחים סיסמאות על תיק תפור ועל שוט הנקם של האליטות. ככלל, ציבור רחב המזוהה עם המחנה הלאומי כה שבוי בקיבעון פוליטי צר של קונספירציות, רדיפות שלטוניות וחשבונות קטנוניים עם האוייב הפנימי עד שאינו חש את גודל השעה.



הערכאות העליונות של המערכת המשפטית אומנם צללו לשפל מדרגה בעת ליקוי המאורות של עידן "ההתנתקות", אך ההתייחסות הגורפת למערכת המשפטית כאל התגלמות הרוע ועיוות הדין וכאל מימסד נגוע בחתרנות שאינו ראוי לשום אימון, משקפת מגבלה אופיינית בקרב המחנה הלאומי. שוב ושוב מתאפיין הימין כמחמיץ סדרתי של חלונות הזדמנות לקידום סדר היום הרעיוני שלו. 





האהדה, ההתפעלות וההזדהות שמעוררים הקיבוצים מאפילה אפילו על משמעויות רוחניות חובקות עולם של כינון מדינת ישראל כהגשמת חזון הנבואה המקראית

התופעה התרבותית-חברתית שאיתה מזוהה ישראל בעולם יותר מכל היא הקיבוץ. האהדה, ההתפעלות וההזדהות שמעוררים הקיבוצים מאפילה אפילו על משמעויות רוחניות חובקות עולם של כינון מדינת ישראל כהגשמת חזון הנבואה המקראית. גם כאשר המפעל הקיבוצי הולך ודועך, עדיין מזוהים הקיבוצים כהתגלמות הישראליות וכדגם של חברת מופת המעלה את קרנה של ישראל בעולם יותר מכל נכס לאומי אחר. כך הציב המפעל הקיבוצי מבית היוצר של השמאל רף רעיוני גבוה בפני הימין שאינו מסוגל להתעלות מעל מוגבלויותיו המושרשות.



גם לנוכח ירידת קרנו של השמאל המתפרק מערכי לאום וחברה, נותר הימין בחדלונו הרעיוני והפוליטי. הוא אינו מסוגל לייצר מסר אוניברסלי כלשהו אשר ינסה להתמודד, ולו רק כשיחזור חיוור מול העוצמה האידיאולוגית והמוסרית שהייתה גלומה בדגם המופתי של המפעל הקיבוצי. לנוכח שערוריות הניאופים של עברייני הצמרת, התנהלותם הסלחנית והמגומגמת של חוגים נרחבים בציבור הימני והדתי שמעדיפים להוקיע את השופטים ולהוקיר את העבריינים, היא המחשה מובהקת לצרות האופק המעקרת את רוחו של המחנה הלאומי. על הימין לזהות את השעה הגדולה שבה ישראל פוסעת קדימה בדרך המלך להגשמת ייעודה כאור לגויים, ולהצטרף לשמאל בדברי עידוד ושבח לשופטים שקבעו תקדים משפטי מכונן להגנת כבודה של האישה כערך קיומי עליון.