מי זקוק לכפפות?

ישראל זקוקה לחומה בצורה ולא לקיר סדוק.

פרופ' אריה אלדד , ט"ז בשבט תשס"ז

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

לפני שבועיים כאשר עסקה התקשורת במועמדים האפשריים לכהונת הרמטכ"ל הבא, היו שאמרו כי יש להמתין להחלטות "ועדת וינוגרד". לא יעלה על הדעת, הם אמרו, כי ייבחר רמטכ"ל שבעוד מספר שבועות או חודשים תמצא הוועדה כי גם הוא נושא באחריות למפלה במלחמת לבנון.


פרס, שכבר נכווה בעבר בבחירות חשאיות שאפשרו לרוב חברי הכנסת לומר מה הם באמת חושבים עליו ועל התאמתו לכס הנשיאות, אינו מוכן להסתכן בכך שנית
טיעון ראוי. מותר להניח כי הטיעון הזה היה בין השיקולים שהביאו לבסוף לבחירה בגבי אשכנזי. כולנו שותפים לתקווה הגדולה כי יצליח במשימה האדירה לתקן את הצבא מכל הקלקולים שהוא נגוע בהם היום. שלא יחשוש להסיר את הכפפות, ולא יפחד להתלכלך בבוץ בניקוי האורוות הגדול, ברפש של "בעצם ניצחנו" המונע היום התכוננות אמיתית למלחמה הבאה.

אך אם הטיעון הזה היה ראוי בדרך לבחירת הרמטכ"ל הבא, יש לעשות בו שימוש גם כשבאים לבחור נשיא חדש.

התקשורת מבשרת לנו כי שמעון פרס רואה עצמו מועמד לתפקיד הנשיא הבא, כמובן, אם הכנסת תתקן עבורו את החוק ותבחר בו בהצבעה גלויה. פרס, שכבר נכווה בעבר בבחירות חשאיות שאפשרו לרוב חברי הכנסת לומר מה הם באמת חושבים עליו ועל התאמתו לכס הנשיאות, אינו מוכן להסתכן בכך שנית. בהצבעה גלויה הוא סומך על כוח הסחיטה הקואליציונית של אולמרט שיקנה עבורו את הנשיאות במחיר כמה משרות שרים בכירים והטבות אחרות, או לחילופין: איומים על מי שיעז להמרות את המשמעת הקואליציונית. כי הרי ראש ממשלה תחת חקירה אינו יכול להרשות לעצמו נשיא לעומתי. ראש הממשלה זקוק לנשיא שיתאים לו כמו כפפה ליד.

אך, האם שמעון פרס הוא האיש נקי הכפיים שיוכל לטהר את משכן הנשיא מהכתם שדבק בו?

בדצמבר 2004 קיבל פרס שלוש תרומות גדולות מחו"ל בניגוד לחוק. דניאל אברהמס מארה"ב "תרם" לו 120 אלף דולר. חיים סבן מארה"ב "תרם" לו 100 אלף, וברוס רפפורט משוויץ "תרם" רק 80 אלף דולר. תרומות, ושמא היו אלו השקעות?  הם נועדו למימון מסע הבחירות האישיות של פרס לראשות מפלגת העבודה. מבקר המדינה קבע אומנם כי התרומות לא ניתנו בחלון הזמן שבו הן יכולות להיחשב כתרומות לצורך מסע בחירות מקדימות. אך אם אינן מהוות עבירה על חוק מימון המפלגות, יש בהן עבירה גסה על "חוק המתנות". בשפה פשוטה: מתנה אסורה היא פשוט שוחד. היועץ המשפטי לממשלה , הבוחן כדרך קבע את דו"חות מבקר המדינה, בוחן גם את המתנה האסורה הזאת.

האם יעלה על הדעת כי הכנסת תבחר מועמד לתפקיד הנשיא שכעבור שבועות מספר עשוי היועץ המשפטי לממשלה להכריז עליו כי יש חשד שקיבל שוחד? לאיזו לוליינות משפטית יזדקק מזוז שקבע לטובת משפחת שרון כי תשלום מיליונים לגלעד שרון עבור גלישה באינטרנט אינה בגדר שוחד, כדי לקבוע כי מאות אלפי דולרים לפרס גם הם אינם בגדר מתנה אסורה? שוב איזו לקונה משפטית פרצה בחלונות הזמן שבין פריימריז לימות החול? ההבדל שבין חשוד באונס לחשוד בקבלת שוחד?


יואל מרקוס כתב השבוע ב"הארץ" כי פרס מתאים לנשיאות כמו כפפה ליד. מוסד הנשיאות של ישראל זקוק אולי ליד עטוית כפפת מנתחים, סטרילית מכל אבק של חשד לעבירה
לכן פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יזרז את "הבדיקה" שהוא עורך דרך קבע בדו"חות מבקר המדינה, ויודיע קבל עם ועולם: אם יותר משני מיליוני השקלים שקיבל שמעון פרס, גם מאנשי עסקים בישראל וגם מאנשי עסקים בחו"ל שיש להם עסקים בישראל, הם בגדר מתנה מותרת או שוחד. כל עוד נמנע היועץ מקבלת החלטה בעניין זה, מרחף על ראשו של פרס צל שלא יאפשר לו להיות מועמד לתפקיד "הנשיא הנקי" הבא של ישראל. כשראש הממשלה עתיד להיחקר באשמת שחיתות וכך שר האוצר, חיים רמון ששימש שר משפטים הועמד לדין באשמת הטרדה מינית ורשות המיסים במעצר בית ובחקירות, זקוקה ישראל לפחות לסמל שלטון אחד נקי מכל רבב.

יואל מרקוס כתב השבוע ב"הארץ" כי פרס מתאים לנשיאות כמו כפפה ליד. מוסד הנשיאות של ישראל זקוק אולי ליד עטוית כפפת מנתחים, סטרילית מכל אבק של חשד לעבירה. שמעון פרס איננו כזה. גם אם ימצא עבורו מזוז איזה סדק לחמוק דרכו מכל היבט ציבורי, זקוקה ישראל לחומה בצורה ולא לקיר סדוק. במשל הכפפה והיד, במקרה זה הנמשל עלול להיות יד עטויה כפפה שכל תכליתה קבלת שוחד בלא להשאיר טביעות אצבעות.