לאחרונה נתבשרנו כי פצועי הקרבות במלחמת האחים, ברשות הפלשתינאית ברצועת עזה, מטופלים בבית החולים ברזילי באשקלון. לכאורה, מעשה הומאני ויפה: דואגים לפצועים, ומטפלים בכל אדם בלי לחפור בעברו, גם אם עברו מפוקפק ביותר.



אבל בה בעת שערימות של תרופות יקרות, חדרי ניתוח, שעות עבודה של רופאים ועוד הוצאות רפואיות כבדות אחרות נרתמות כדי להציל את חייהם של חברי המליציות החמושות של אבו-מאזן, למדינת ישראל אין כסף לחולי סרטן

אבל בה בעת שערימות של תרופות יקרות, חדרי ניתוח, שעות עבודה של רופאים ועוד הוצאות רפואיות כבדות אחרות נרתמות כדי להציל את חייהם של חברי המליציות החמושות של אבו-מאזן, למדינת ישראל אין כסף לחולי סרטן. תרופות כמו: אבסטין, ארביטוקס והרצפטין עדיין אינן בסל התרופות. למה? כי אין כסף.

מישהו החליט שוועדת סל התרופות מחליטה איזה טיפול נכלל בסל, במקום לקבוע מי הם החולים הנכללים בסל. וכך, פציעה בתקרית מלחמתית הינה חלק מן הסל, ולא משנה אם אתה חייל צה"ל או חייל באחת המליציות של אבו-מאזן, אבל תרופות יקרות למחלת הסרטן אינן בסל לאף אדם. ההיגיון שהחלוקה של הכספים לטיפולים נעשית על פי סוג הטיפול, ולא על פי האדם, גורמת לעיוותים מוסריים קשים.

כך קורה שאזרח ישראלי מן השורה ששירת בצה"ל ושילם מס בריאות כל ימיו, לא מקבל את הטיפול לו הוא זקוק, בעוד שטרוריסט ערבי שנפצע בעת התפרעות חוליגנית ברחובות עזה, מנותח על ידי מיטב הרופאים הישראלים בניתוח שעלותו עשרות אלפי שקלים.

כואב לראות שבוועדת סל התרופות יושבים אנשים חכמים ומוכשרים, ואף אחד אינו צועק שהחלוקה לפי סוג טיפול אינה מוסרית. החלוקה צריכה להיות לפי אופי הפעולה שגרמה לאדם את הבעיה הרפואית. אך, כל חברי וועדת סל התרופות ממשיכים לשחק את המשחק לפי הכללים שקבעו להם, ואפילו לא מתלוננים שמשהו בשיטה רקוב מן היסוד.



גם אם מדינת ישראל הייתה שופעת כספים לרוב, היה מקום לדון האם יש צורך לטפל בגנגסטרים של אבו-מאזן. אבל עינינו רואות שאין מספיק כסף, וחולים מתים פשוטו כמשמעו מחוסר טיפול

יש לנו שר בריאות ממפלגת הגמלאים. רבים מהחולים הישראלים שלא מקבלים את הטיפול הרפואי בגלל מחסור בתקציב הם גמלאים, אך גם לשר הבריאות ממפלגת הגמלאים אין כל כוונה לשנות את השיטה, והוא לא משגר אפילו מחאה רפה כלשהי על הפגיעה המרושעת בחלק מקהל בוחריו. כנראה ששר הבריאות נבחר כדי לשרת את האינטרסים של חברי המליציות של אבו-מאזן.

בישיבה של ועדת הבריאות בכנסת ב-6 בפברואר הודיע יושב ראש ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, כי עקב חוסר בתקציב שיעור החולים המונשמים בבתי החולים הממשלתיים שיש לאשפזם במחלקות לטיפול נמרץ, והם אינם מאושפזים ביחידות אלה נע בין 55 אחוז ל-80 אחוז, ועקב המחסור במיטות אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, אנשים מתים. ד"ר בלשר זעק, אבל כולנו יודעים שגם בעקבות הישיבה הזו, שום דבר לא ישתנה במערכת הבריאות.

גם אם מדינת ישראל הייתה שופעת כספים לרוב, היה מקום לדון האם יש צורך לטפל בגנגסטרים של אבו-מאזן. אבל עינינו רואות שאין מספיק כסף, וחולים מתים פשוטו כמשמעו מחוסר טיפול. לכן, גזילת הטיפול מחולי הסרטן הישראלים, והעברת הכסף הזה לטיפול בטרוריסטים הינה מעשה מחפיר שרק מוח מעוות יכול לתכנן.