ביירות מתפוררת

מספר העסקים המתרוקנים הולך ומתעצם.

יוסף "עבו" עברון , כ"ו בשבט תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בעוד ביירות מתפוררת, שר ההגנה הלבנוני מאיים להפנות את נשק החיזבאללה נגד ישראל.

סוכנויות הידיעות מדווחות ששר ההגנה הלבנוני, אליאס מור, הצהיר כי הנשק של חיזבאללה שנתפס במשאית אמצעי הלחימה יופנה נגד ישראל בעימות עתידי. "צבא לבנון",  הוא הכריז, "יגיב בכוח לכל הפרה ישראלית של הפסקת האש...". לרשימת "ההישגים המפוארים" של מלחמת לבנון השנייה בניצוחם של אהוד אולמרט ושר צבאו, עמיר פרץ, ניתן אפוא להוסיף גם: "חריצת לשון נגד ישראל של כל זב ומצורע במזרח התיכון...".


סוכנויות הידיעות מדווחות ששר ההגנה הלבנוני, אליאס מור, הצהיר כי הנשק של חיזבאללה שנתפס במשאית אמצעי הלחימה יופנה נגד ישראל בעימות עתידי
וכיצד נראית בימים אלה עיר בירתו של שר ההגנה הנחרץ והאמיץ, אליאס מור, המאיים בשימוש בכוח נגד ישראל, ניתן לקרוא ב"דיילי סטאר" הלבנוני מה-3  בפברואר 2007, בכתבתה של ליסנדרה אורסטרום  וכותרתה:  העיר התחתית הופכת לעיר רפאים

ככל שפעולות המחאה נמשכות, מספר העסקים המתרוקנים הולך ומתעצם.

ביירות: לאחר חודשיים, עיר האוהלים בעיר התחתית של ביירות הפכה לעובדה חיה עבור רוב תושבי עיר הבירה, אולם עבור דיירים רבים שהם בעלי עסקים, הפגנות האופוזיציה הפכו לקש ששבר את גב הגמל, לאחר שרשרת מהומות פוליטיות שראשיתן ב-2005.  מה שהחל בינואר עם קומץ בעלי מסעדות וחנוונים (קמעונאים) והלך והתפשט מהרובע המרכזי של ביירות לעבר אזורים אחרים בבירה, נראה כעת כיציאה המונית ממה שפעם נחשב האזור הפופולארי ביותר בלבנון.

ביום שישי, ה"דיילי סטאר" מנה יותר מ-30 נכסים ריקים הן מפעילות מסחרית והן מלקוחות. לפחות 20 חנויות נוספות נמצאו סגורות. חלק מחלונות הראווה עדיין נושאים שלטי פשיטת רגל. על חלונות אחרים מופיעים שלטים  "להשכרה", ויש גם כאלה המפנים את הלקוחות לסניפים אחרים. "מקווים לראותכם בנסיבות משמחות יותר",  משורבט בטוש שחור על לוח מחיק ותלוי בתוך מסעדת "מאסאיה ביירות".

אותם מוסדות שנותרו עדיין פתוחים מפרסמים מבצעי הוזלות בניסיון נואש לפתות את הלקוח התועה. רוב הסוחרים הנותרים אומרים שהם מתכננים להמתין חודש אחד בלבד לפני ההחלטה הסופית לסגור או להעתיק את בית העסק שלהם למקום אחר.

עובד בחנות הממתקים "דודל-דו" אומר שרוב הדיירים התחילו לסגור את עסקיהם כבר לפני שבועיים. למרות העובדה שהחנות זוכה אך לתנועה דלה של לקוחות, בצהריי יום שישי היה הרווח בגובה 4,500 לירות לבנוניות בלבד. העובד אומר שהבעלים מסרבים לעזוב את מרכז ביירות מטעמים עקרוניים.  "אני מפקח, אבל אין לי עובדים לפקח עליהם", אומר האדי עדנאן.
 
מאז מלחמת לבנון השנייה מאות עובדים וסטודנטים עקרו למדינות אחרות. מאז המלחמה חנות "דודל דו", כמו בעלי עסקים רבים, נאלצה לקצץ במשמרות והתוצאה: עובדים רבים של מרכז ביירות נאלצו למצוא להם עבודות אחרות או לעזוב את המדינה, הוא מסביר. זה ממש גרוע, משום ש-90 אחוזים מהעובדים כאן הם סטודנטים באוניברסיטה. רובם לא נרשמו כלל לסימסטר א', כי לא עבדו בקיץ. אינני חושב גם שרבים מהם יירשמו לסימסטר ב', אומר עדנאן.


"אנו חיים מיום ליום", אומר מור. "בשלושה חודשים ניערך מחדש... התסריט הגרוע ביותר עלול להיות שנסגור באופן זמני את החנות בעיר התחתית לשנה או שנתיים, אבל זה תלוי בתוצאות מבצע המכירות הקרוב...
מאז מלחמת לבנון השנייה עם ישראל בקיץ 2006, 100 מתוך 300 מעובדי רשת "וירג'ין מגה-סטור" עקרו למדינות אחרות, ומיעוטם עזבו לעבודות אחרות, אומר ג'יהאד מור, בעליה של רשת "וירג'ין לבנון". הרשת לא נקטה כל פעולה למלא את מקום העוזבים. במקום זאת, סניף רובע הקדושים צמצם את שעות הפעילות שלו מ- 11 בבוקר עד 9 בערב.

"אנו חיים מיום ליום", אומר מור. "בשלושה חודשים ניערך מחדש... התסריט הגרוע ביותר עלול להיות שנסגור באופן זמני את החנות בעיר התחתית לשנה או שנתיים, אבל זה תלוי בתוצאות מבצע המכירות הקרוב... הרשת הפסידה למעלה מ-2 מיליון מכל הסניפים שלה בלבנון מאז המלחמה, אולם חנות הדגל שלה ברובע הקדושים סבלה הכי הרבה, המכירות בינואר צנחו אל מתחת ל-70 אחוזים מהצפוי. בעל הנכס של מור ויתר לו על חודש שכירות ב-2006, מחווה שאותה מכנה מור: "נחמדה, אך רחוקה מהמציאות".

סולידר – חברת הפיתוח והנדל"ן, האחראית לשיפוץ העיר התחתית לאחר מלחמת האזרחים, פטרה בעלי עסקים מחודשיים דמי שכירות בחודשי יולי-אוגוסט של המלחמה. "בדצמבר הורתה החברה לכמה דיירים לעשות כמוה ולהציע פיצוי דומה אם ההפגנות והמהומות יימשכו גם החודש השני", אומר סמי הוצ'ון, הבעלים של רשת "כריכי ליאנה", שחנות הדגל שה נמצאת במרכז ביירות.

בעלי נכסים פרטיים הפגינו נדיבות פחותה, כך לדברי בעלי עסקים רבים. למרות הביקוש הנמוך לנכסים במרכז ביירות, הם סירבו להוריד את דמי השכירות.

דידה גוסוב, הבעלים של חנות הבגדים "דאיאמה" ברח' ד'ורוגואיי, מייצאת בגדים לנסיכות דובאי כי "אף אחד לא קונה בגדים בלבנון כעת. אני רוצה להזמין את קולקציית הקיץ כעת, אך אני חוששת. מי יודע אם עדיין נהיה פתוחים עד אז......", היא אומרת.