בימים אלו הגישה חברת הכנסת לימור ליבנת הצעת חוק שתכליתה הגבלת שחרור מחבלים.

על פי הצעת החוק לא יוכל נשיא המדינה לחון אסירים שהושת עליהם מאסר עולם על דעת עצמו, אלא באישור 80 חברי כנסת. על פי ההסבר הנלווה להצעה מטרתו העיקרי של החוק הוא להגביר את כוח ההרתעה.



אסירים ללא דם על הידיים אינם חסידי אומות העולם, אלא כאלה שנכשלו במועד א', ברצח יהודים, ועתה ממשלת ישראל נותנת להם הזדמנות נוספת "להצליח" במועד ב'

כצפוי, עוררה הצעת החוק את השמאל הקיצוני בגיבוי התקשורת, כמו ערוץ 10 וגל"צ, מרבצם. כדי לעורר את דעת קהל נגד החוק ובכך להרתיע חברי כנסת מלתמוך בחוק, הם גייסו לשורותיהם את נעם שליט, אביו של החטוף גלעד.  מניעיו של נעם שליט מובנים ומוצדקים, ולכן אפשר גם להשלים השתלחותו הקשה בלימור ליבנת באופן אישי.  אולם השימוש הציני, השימוש ה"מלוכלך" שעושה התקשורת באסונם של משפחות החטופים על מנת לקדם מטרה זרה לחלוטין הוא מעשה נואל.  מעשה זה מצדיק אל במעט את האשמותיו של הנשיא קצב את התקשורת בטיפול המגמתי בעיניינו.

לפני כחודשיים נפגשתי עם שר הפנים רוני בראון בסוגיה זו, ואני מצטט כמעט במדוייק מתוך דבריו:  "שחרורו של גלעד שליט במסגרת שחרור אסירים איננה המטרה היחידה ואולי אפילו לא העיקרית. המטרה העיקרית היא לפתוח אופק".  כלומר, שחרור אסירים היא מטרה בפני עצמה, או במילים אחרות: גורלו של גלעד שליט וחבריו כלל אינו עומד בראש סדר העדיפויות של השמאל הקיצוני.

למען האמת גם אני איני שלם עם החוק כפי שהוצע. לדעתי, החוק חייב לכלול את כל האסירים הביטחוניים ללא אבחנה של "דם על הידיים". אסירים ללא דם על הידיים אינם חסידי אומות העולם, אלא כאלה שנכשלו במועד א', ברצח יהודים, ועתה ממשלת ישראל נותנת להם הזדמנות נוספת "להצליח" במועד ב'.  בידינו רשימה של 130 ישראלים שנרצחו ע"י משוחררים מהעסקאות המפוקפקות הקודמות וללא דם על הידיים.

כ-80% מהמחבלים ששוחררו בעבר חזרו לדרך הטרור. ארגון תשתית הטרור בצפון השומרון מיוחס ע"י גורמי הביטחון למשוחררי העסקה המושחתת "עסקת טננבוים". שחרורים אלו צבעו בדם יהודי את אותו "האופק" שנפתח בעבר בגלל הפנטזיות המשחיות של המשאל ההזוי.

החוק כפי שהוא מוגש עתה הינו הכרח מגונה ( מפני שתובנה כזו הייתה צריכה להיות מובנת מאליה ולא מעוגנת בחוק) ומוגש מאוחר.  אילו היה נחקק חוק זה לפני 20 שנה יש יסוד להניח שגלעד שליט ושאר החטופים לא היו נחטפים כלל.



התנהלות כזו מציבה את ישראל כמדינה תומכת טרור מס' 1 בעולם המערבי. אומנם סוריה ואיראן מספקות את הנשק לטרור, אולם מדינת ישראל מספקת את המוטיבציה

התנהלותה של ממשלת ישראל בעבר ובהווה הביאה לכך שחטיפת ישראלים הפכה להיות היעד המועדף של כל ארגוני הטרור.  במאמץ קטן וללא סיכון מיותר יכולה לזכות כל התארגנות מקומית קטנה בתהילת עולם בקרב הפלסטינים.  בעיניהם שחרור האסירים הוא המטרה הקדושה והנעלה ביותר.

התנהלות כזו מציבה את ישראל כמדינה תומכת טרור מספר 1 בעולם המערבי.  אומנם סוריה ואיראן מספקות את הנשק לטרור, אולם מדינת ישראל מספקת את המוטיבציה. הכניעה לטרור היא חומר הדלק המניע את גלגלי הטרור.

מעבר לכך, ממשלת ישראל הוציא למלחמה לשחרור החטופים שבמהלכה נהרגו 160 ישראלים.  ניהול משא ומתן עתה הופך את הרג הישראלים במלחמה לרצח. משא ומתן היה אפשר לעשות במקום המלחמה ולחסוך חיי אדם.

אני בטוח שיש בידי מדינת ישראל אפשרויות להפעלת לחץ על הערבים כך ששחרור החטופים יהפוך להיות אינטרס ערבי מובהק,  אלא שזה דורש מהפך בחשיבה ושינוי יעדים.

ונסיים בתפילה להשבת החטופים הביתה והשבתה של מדינת ישראל לעם ישראל.