כולנו צריכים לתקן

כולנו, אבל ממש כולנו, צריכים לתקן.

הרב יצחק חי זאגא , ג' באדר תשס"ז

הרב יצחק חי זאגא
הרב יצחק חי זאגא
צילום: ניסים לב

ישבנו יחד ללמוד. והם, חבורה של בעלי תשובה מעמיקים וחושבים, הסתכלו עלי בעיניים מאשימות: "כשראש הממשלה נתן לתורכים רשות לפקח על העבודות בשערי הר הבית היה זה ביטוי לריקנות ואיבוד דרך", הם אמרו.  "אבל איך תסביר את העובדה שבסופו של יום, דווקא אדם דתי הוא זה שנכנע לאלימות הערבית והחליט להפסיק את העבודות? הרי הוא יהודי ירא שמים שגדל עם יהדות. אם כך, יהדות אינה ערובה לשלטון ערכי עם כבוד יהודי".


נלמד ונתקדם, נתקדש וניטהר על מנת שנזכה כולנו לפעול עם ה', לגאול את עם ישראל מצרותיו החומריות ובעיקר הרוחניות. התורה לא רשומה בטאבו על שמו של אף אחד. יש לכולנו הזדמנות שווה לגדול בתורה ולהשפיע
באותו רגע כל כך רציתי שראש העיר הנכבד יעמוד מולם ויחוש את עוצמת הכאב והעלבון שחולל מעשהו, דווקא מהזווית של בעלי תשובה. אלה שיהדותם שבה אליהם כמו אמא אבודה ואלה שמוצאים את כל תקוותיהם מתחדשות עם כניסתם המתוקה תחת כנפי השכינה.

כל כך רציתי שישמע את האכזבה הנוראית והמייאשת שגרם המעשה התבוסתני הזה בלבבות השבורים של עמך ישראל.

אמרתי להם שאולי זו ההזדמנות להבין שכולנו, אבל ממש כולנו, צריכים לתקן. כולנו צריכים לחזור בתשובה: דתיים או דתיים לאומיים, חילונים או חרדים, כולנו צריכים לשוב ליהדות ישרה, נאמנה ועם עמוד שדרה ארצישראלי. יחד עם תשובתם של אלו שלא זכו ללמוד יהדות, צריכה לבוא גם תשובת העם כולו על כל גווניו. תשובה ללאומיות מושרשת וגאה המתמלאת עוצמה מיהדותה ואחדותה.

הדגשתי כי המעשה הזה לא אמור להחליש את עבודת התשובה, אלא דווקא להמריץ את כולנו ללמוד ולהתקדם. נלמד ונתקדם, נתקדש וניטהר על מנת שנזכה כולנו לפעול עם ה', לגאול את עם ישראל מצרותיו החומריות ובעיקר הרוחניות. התורה לא רשומה בטאבו על שמו של אף אחד. יש לכולנו הזדמנות שווה לגדול בתורה ולהשפיע.

אכן, יש לנו סיבה טובה לתלות תקוות לישועת ישראל, דווקא מכיוונם של בעלי התשובה. יש בהם שילוב מנצח של כל הטוב שבכולנו. יש להם את הטבעיות והקומה הזקופה שהולכת ומשתלבת עם יהדות נאמנה ומקפידה. יש בהם אהבה עצומה לעם ולארץ, ערנות והתחדשות, פתיחות ואומנות, ישרות וישירות, בלי "פוזות" ובלי משוא פנים. הם אומרים דעתם מעומק הלב והאמת בוערת בפיהם. הלוואי ואזכה פעם אחת לדבר אל ה' יתברך באותה דבקות שהם זוכים לה. דבקותם היא כמו ילד קטן המתרפק על הוריו בעיניים מלאות אהבה.

"הגלות מיעטה את צביוננו, דיכאה אותנו, אבל לא השמידה אפילו גרגר אחד מכל סגולותינו... הכל יתגדל, הכל ישוב לפרוח, יציץ ופרח ישראל" (הרב קוק, אורות, עמוד צ"ד).

מתוך העלון "ראש יהודי".