אחיי ורעי, קומו ונעלה!

יש לנו את הדרך ואיננו מוכנים לגלות אותה?

דוד לסר , ח' באדר תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

הנתונים שעמדו בכותרת הכתבה על סיום קורס קצינים מדאיגים: 30% ממסיימי הקורס הם דתיים. נדמה שכותב הכתבה רצה להביע בזה את הכבוד והשמחה בכך שאנו ובנינו עומדים על שלנו וממשיכים להילחם למען ארצנו, מוכנים למסור נפשנו למען עמנו ולא תמו בנו האידיאלים. אז מה כל כך מדאיג בזה?

בהמשך הכותרת נאמר כי 6% אחוזים ממסיימי הקורס הם חיילות. האם שלושים האחוזים האלה, המגדירים עצמם דתיים, אינם מודעים לצורך שבקדושת המחנה? זו אם כן הדאגה.


תמורות רבות חלו בצבא בשנים האחרונות. פקודות לרוב יצאו משולחן המטכ"ל, אך אין כל התחשבות בחייל הדתי. החל בשילוב הראוי וכלה במשימות גירוש והחרבת יישובים. מדוע לא מתחשבים? כי אנחנו אפילו לא מבקשים את זה
רבים אומרים שבשעת מבחן, אם הם יקבלו פקודה לפנות יישובים, כמובן שהם יסרבו. אם יגידו להם להכות מתנחל או אפילו לחסום צירים, הם לא ישתפו פעולה. אך גבירותיי ורבותי, קיימים אצלנו מעבר לפינוי היישובים מצוות ואיסורים נוספים. קיימים אצלנו דיני מלחמה. ישנם דברים שאנו יודעים שצריך כך לעשות ולא אחרת. קיימות הדרכות מעשיות כמעט לכל מצב במלחמה. אנו יודעים בדיוק מה יקרה "אם לא תורישו את יושבי הארץ", אז למה אנחנו שותקים?!
 
יש לנו את הדרך ואיננו מוכנים לגלות אותה?

לו שלושים אחוז מצוערי קורס קצינים היו אומרים: אסור בנות בצבא, אנחנו עוזבים את הקורס. לו היו מרימים ראשם כשמלמדים אותם תודעת אויב ומסבירים להם שהאויב הערבי נלחם בנו עקב היותו תחת כיבוש כבר שלושים שנה. לו היו קמים אז ואומרים או שתשנו פאזה או שתסתדרו בלי שלושים אחוז מהקורס, לא היו מקשיבים להם?

בוודאי גם במערך חיל הרגלים שולטת הכיפה. הצלחנו להגיע לכמויות כאלה בצבא שהפכנו להיות נצרכים. אין ברירה, הצבא צריך אותנו. רבים אומרים כנגדי: "אתה יודע איך יראה הצבא אם תשאיר רק לחילונים להיות שם?". ואני אומר: "לא אתם המצאתם את הגלגל". גם הפיקוד בצבא יודע איך הוא ייראה בלי הדתיים. אם אתם כל כך נצרכים, תלמדו לדרוש! מגיע לנו!

שמעתי סיפור על ישיבה במטכ"ל בנושא הגבלת הדתיים בסיירת מטכ"ל, ושם אמר אחד הנוכחים שאסור להעלים את הדתיים מהיחידה. הם היחידים שיודעים מה הם עושים שם. איזו עדות, מצד קצין חילוני שאומר גלויות: "אנחנו צריכים אותם- לא יכולים בלעדיהם".

ונחנו מה? האם מותר לנו להכיר את הדרך, לדעת את הכיוון ולא להורות אותו? לו היינו מעטים הייתי מבין זאת. עתה משנתרבנו, האם זכותנו להעלים את הדרך להצלת עם ישראל?

תמורות רבות חלו בצבא בשנים האחרונות. פקודות לרוב יצאו משולחן המטכ"ל, אך אין כל התחשבות בחייל הדתי: החל בשילוב הראוי וכלה במשימות גירוש והחרבת יישובים. מדוע לא מתחשבים? כי אנחנו אפילו לא מבקשים את זה.

אחיי ורעי, קומו ונעלה!