לאחרונה, כדי להבטיח את בחירתו לתפקיד הרם והנשגב של נשיא מדינת ישראל החליט שמעון פרס לא לקחת שום סיכון.  די לו בתדמית של "לוזר".  ואכן, כדי להשיל את אותה תדמית, בישל מר פרס, ללא בושה, רעיון נועז חדש.  הוא החליט לדרוש שינוי בחוק היסוד הקובע שהבחירות בכנסת לנשיא המדינה יהיו חשאיות, כדי שהפעם ההצבעה תהיה גלויה.  כך, חושב פרס, לא יעיזו כל אלה שהבטיחו לבחור בו, "להתחרט" בסתר ולהצביע עבור מי שהם באמת רוצים כנשיא המדינה.



החוק המוזר והכפייתי הזה האונס את חברי הכנסת הפחדנים, התפור אך ורק לפרס שיציעו בקרוב חבריו מ"קדימה", גרם לי לחשוב שגם הימין יכול ליזום "חוקי פרס" משלו

החוק המוזר והכפייתי הזה האונס את חברי הכנסת הפחדנים, התפור אך ורק לפרס שיציעו בקרוב חבריו מ"קדימה", גרם לי לחשוב שגם הימין יכול ליזום "חוקי פרס" משלו. חוקים אלה גם הם יהיו ברוח תקדים "חוק פרס" המקורי, תפורים אך ורק לגבי "הצדיק", החוזה, האורים והתומים של האליטה השמאלנית המתנשאת והיודעת תמיד מה באמת טוב לנו. 

לכן, להלן רשימת חוקי פרס שאני מציע:

1.  חוק פרס: מי שגילו מעל לשמונים לא יוכל להיבחר להיות נשיא מדינת ישראל.

2.  חוק פרס: מי שיזם את הסכמי אוסלו על ידי ניהול משא ומתן עם ארגון שסווג אז כארגון טרור, לא יוכל להיות נשיא המדינה.

3.  חוק פרס: מי שאמר שהגיע הזמן "למזרח תיכון חדש" שבו ישראל תעלם כמדינה יהודית עצמאית ותצטרף לליגה הערבית, פסול מלהיות נשיא מדינת ישראל.

4.  חוק פרס: מי שכונה על ידי ראש הממשלה שנרצח "חתרן בלתי נלאה", לא יוכל לכהן כנשיא המדינה.

5.  חוק פרס: מי שבישל את "התרגיל המסריח" כדי להדיח ראש ממשלה מכהן, לא יוכל להיבחר לנשיא המדינה.

6.  חוק פרס: מי שאמר, אחרי שהפסיד לבנימין נתניהו ב-1996 בבחירות לראשות הממשלה, שהיהודים ניצחו את הישראלים, פסול מלהיות נשיא המדינה.

7.  חוק פרס: מי שהפסיד פעם קודמת בבחירות לנשיאות, לא יוכל להתמודד שוב לאותו תפקיד.

8.  חוק פרס: מי שעבר אחרי חמישים שנה ממפלגת העבודה למפלגת קדימה, יהיה פסול מלרוץ לנשיאות המדינה.

9.  חוק פרס: מי שאמר לעיתון "סן דייגו טריביון" ב-29/8/97: "ההיסטוריה צועדת בכיוון לשלום", ומי שאמר ל"מעריב" ב- 23/5/96: "זו טעות גדולה ללמוד מן ההיסטוריה.  אין כלום ללמוד מן ההיסטוריה", פסול מלהיות נשיא המדינה היהודית.

10. חוק פרס: כל מי שהינו מועמד לנשיאות המדינה ותמך בחוק פרס המקורי, פסול מלהיות נשיא המדינה.



חשוב מאוד שלפני הבחירה הגורלית בכנסת יבין כל אזרח וכל ח"כ את משמעותם האיום והנורא של הסכמי אוסלו שעימם יזוהה שמעון פרס לעולם

אם השמאל לא מתבייש, על ידי "חוק פרס", להפוך את "הדמוקרטיה" הישראלית לפארסה עוד יותר גדולה, אז מוטב שהימין "ישחק" את אותו משחק. כי במשחק הצעות החוק הללו יש ערך מוסרי ופדגוגי לחברי הכנסת חסרי הבושה התומכים בחוק פרס וגם לעם כולו.  על ידי אותם חוקי פרס ייווכח העם לאיזה שפל ירדו נבחריו. ערך נוסף של הצעת חוקי פרס אלו הינו בכך שעצם הצעתם יזכיר לאזרחי המדינה הזו על ההיסטוריה הציבורית העגומה של אותו פרס, ויותר מכל על הרפתקאותיו המדיניות שהביאו עלינו את הסכמי אוסלו הארורים.

חשוב מאוד שלפני הבחירה הגורלית בכנסת יבין כל אזרח וכל ח"כ את משמעותם האיום והנורא של הסכמי אוסלו שעימם יזוהה שמעון פרס לעולם. למעשה, דרך אותם הסכמים תירגם שמעון פרס את החזון ההזוי וההרסני של השמאל הרדיקאלי בארץ למציאות פוליטית. הסכמי אוסלו מהווים, למעשה, השלב הראשון בחזונו הפוסט-ציוני של אותו שמאל רדיקאלי. חזונו, הפיכתה של ישראל ממדינה יהודית-דמוקרטית בגבולותיה התנ"כיים למדינה קטנה ללא לאום שמגבולותיה הצרים והבלתי אפשריים היא לבסוף תעלם ותוחלף כמדינת חסות של שכניה למדינת כל אזרחיה.  מנקודה זו, סופה יהיה מובטח ושוב יחזור עם ישראל לגלות, חס וחלילה. הסכמי אוסלו הינם הניצחון הגדול של השמאל הרדיקאלי בארץ, ושמעון פרס הינו גיבורם הגדול. לאותו שמאל קיצוני שמעון פרס אינו "לוזר" כלל וכלל, אלא גיבור גדול.

לכן, אסור לנו לאפשר לשמעון פרס לשבת אפילו יום אחד על כס הנשיאות, כי כולנו נשלם מחיר עוד יותר נורא מזה ששילמנו עד כה.