מפרסמים עושי מצווה

מותג שמביא את כלל העם לעמק השווה.

הסופר הרב יוסף אליהו , כ"ג באדר תשס"ז

אומרים בשם ר' שלמה-זלמן אוירבך זצ"ל שהתבטא כך:

"כשהמשיח יבוא, הדבר הראשון שהוא "יסדר" יהיה עניין הפאה-נוכרית לנשים". הוי אומר: העניין סבוך ויש בו שיקולים טובים לכאן ולכאן, ורק המשיח שיידע מהי האמת (וגם "יהנה" מכך שדבריו יהיו נשמעים...) יוכל להכריע בדבר.


אלא שעד לבואו של המשיח, דומה שיש בכל זאת לתחם במקצת את העניין ולקבוע גבול כלשהו: הייתכן שבדף העומד מול עיני המתפלל, גם באמצע תפילת שמונה עשרה, תוצגנה תמונות של דוגמניות?!
ברוח זו נוסיף: דומה שהדבר השני שהמשיח "יסדר" יהיה כנראה: תופעת עלוני-השבת בבתי הכנסת.

ראשית: יבורכו הגבאים והרבנים הנוקטים בצעד שאינו תמיד פופולארי, והם "משחררים'" את הדפים רק אחרי התפילה. ישר-כוח, חזקו ואמצו! כך ניתן ליהנות מהחומר החשוב שבעלונים בלי לפגוע בתפילה שהיא מן הדברים העומדים ברומו של עולם. ומה קורה בשאר בתי הכנסת? לאחרונה התפללתי בבית כנסת חשוב בערב שבת. המתפללים שהגיעו לקראת תפילת "מנחה", הצטיידו בשלל עלונים שעמדו מסודרים יפה בכניסה לבית הכנסת. הם לקחו כמובן גם סידור, התיישבו על מקומם והחלו לקרוא. כשהחזן אמר את ה"קדיש" שלפני תפילת שמונה-עשרה, התקבל רושם שהוא פשוט מפריע להם... שאל את "זקני בית הכנסת" שלך: האם לפני עידן העלונים לא הייתה ההשתתפות בשירת "לְכה דודי" נלהבת יותר?

אך כאמור, נשאיר למשיח להכריע, אם בכל זאת עדיף שאלה שעד כה היו מדברים בעת התפילה "יועסקו" בקריאת העלונים ולפחות לא יפריעו, ושאר שיקולים חשובים כיוצא באלה.

אלא שעד לבואו של המשיח, דומה שיש בכל זאת לתחם במקצת את העניין ולקבוע גבול כלשהו: הייתכן שבדף העומד מול עיני המתפלל, גם באמצע תפילת שמונה עשרה, תוצגנה תמונות של דוגמניות?! האם אין זו חציית קו-אדום כלשהו? מה היינו אומרים על סידור חדש שיש בו פרסומת (לאיזו מדרשה תורנית חדשה, וכדו') המלווה בתמונה של נערות חייכניות הלומדות בדשא? אם כך, מה בדיוק ההבדל בין סידור לעלון-שבת המונחים זה לצד זה לנגד עיני המתפלל?!

המציאות העגומה ידועה: העלונים "חיים" מפרסומות, וכוחו של בעל משרד הפרסום (שלעתים אינו אדם שהרוחניות עומדת בראש מעייניו) גדול למדי...

תודה לעמיתיי במערכת העלון הנפוץ "עולם קטן" שנענו ליוזמה שלא לפרסם תמונות של נשים (גם צנועות) בעלון, וביטלו פרסומת כזו (צעד שגרם להם הפסד כספי גדול). על כך אמרו: "מפרסמים עושי מצווה".

ומילה טובה על העלונים: מי אמר ש"כל מה שכותבים לא עוזר"?

לפני תשעה חודשים כתבנו על הצורך בהקמת סלון כלות על-מנת שכל כלה תצא משעריו כאסתר המלכה, ולא כמו זו שקדמה לה.

והנה, צעירה מתל אביב, דָּנָה רבפוגל, בעלת תואר "מעצבת טקסטיל" מבית הספר הגבוה לאומנות שנקר" שברמת גן יצרה עימנו קשר בעניין אותה כתבה. לאחר בירורים ארוכים התברר שסלון-כלות דורש השקעה ראשונית גדולה מדי, ותומך אַין. אך היוזמה הברוכה נותבה לִמצוקה אחרת בתחום זה: בגדים צנועים ואיכותיים.

"מי לא מכירה את החוויה המאוד לא-נעימה", אומרת דנה, "של אמא ההולכת לפני שמחה משפחתית עם שתיים - שלוש בנותיה לקנות בגדים. בגדים שגם יעמדו בדרישות ההלכה (בלי "תיקונים" שאחריתם קשה לשיעור) וגם יהיו מעוצבים בגיזרה נאה ומכובדת. אמהות שאכפת להן מהנושא מכתתות רגליהן מחנות לחנות וגם מעיר לעיר וחוזרות הביתה בלי בגדים ועם "רגליים שבורות"... לא אחת קונים בלית ברירה "מה שיש", והדבר מעורר מתח מיותר בין האמא והבת".

בשלב מסוים דנה כמעט "נשברה" כשהגיעה הצעה מחברה גדולה לייצר פס-אופנה לדתיות, בצד הבגדים הלא-צנועים הנמכרים ברשת שלה. חיזקתי אותה להתעקש על "לכתחילה". ציטטתי דברים של הרבנית עידית איצקוביץ' שאמרה לי מספר חודשים לפני פטירת הרבנית טאו עליה השלום (בקשר ליוזמה אחרת שעמדה אז על הפרק): "אין ספק שאם היה קם מישהו ומשפר את המצב הקשה של בגדי הנשים, הדבר היה משפר מאוד את המצב הבריאותי שלה...".

כדי לשפר את המצב אחת ולתמיד היה ברור שיש צורך ביצרן בעל גישה אחרת.

ובעזרת ה', בכוחות משותפים (ובהשקעה גדולה של אביה, איש-העסקים ר' שמואל רבפוגל – ש"נסחף" אל העשייה) הצליחה דנה לייצר בגדים העומדים בכל דרישות ההלכה ובד-בבד מתחרים בעיצובם ובאיכותם במותגים המובילים בארץ.


"מי לא מכירה את החוויה המאוד לא-נעימה", אומרת דנה, "של אמא ההולכת לפני שמחה משפחתית עם שתיים - שלוש בנותיה לקנות בגדים"
"אפשר לקבל דוגמא לשיפורים שקונה ממוצעת תשמח לגלות?".

"בד איכותי", אומרת דנה, "הוא בדרך כלל בד שקוף במקצת. עד שכבר מצאת בגד, בשעה טובה, עלייך ללכת לחנות נוספת כדי למצוא חולצה תחתית וכדו'. זהו בזבוז זמן, כוחות, כסף, והכי גרוע: ה"תוספת" הזו היא לרוב לא מוצלחת. או שהבגד התחתון הזה גדול מדי או שהוא עשוי בד עבה מדי, והתוצאה היא שחם... אצלנו, הבגד התחתון תפור כבר ביצור, עשוי מבד "נושם" והוא בגודל ובעובי הדרוש, לא פחות ולא יותר".

על השאלה, מדוע בחרה למותג שלה את השם "עמק השווה"? יש לדנה תשובה מעניינת: "המוצרים שלנו אינם רק לדתיות, בפירוש לא. התפיסה שלנו אומרת שבגד שעומד בסטנדרט הלכתי, הוא גם בגד יפה שהולם אישה. זה לא רק עניין לשומרות הלכה. זוהי הבנה שהולכת וחודרת, אם לא בפועל, כי לציבור אין ברירה והוא קונה מה שיש בחנויות, אז לפחות בתודעה ובשאיפה. אני חושבת שהמותג שלנו מביא את כלל העם ל"עמק השווה"...

נשמח לשמוע על יוזמות נוספות בתחום חשוב ומכריע זה, ולפרסם עושי-מצווה.

לקראת הפסח תיערכנה מכירות של אופנת "עמק השווה":

* ביום רביעי כג אדר (14 מרץ) – בגבעת שמואל.

* ביום שני כח אדר (19 מרץ) – בקרני שומרון (רח' האמונה 8, משפ' שטרייכר).

* ביום שלישי כט אדר (20 מרץ) בת"א (רח' סוטין 22, ליד ביה"ח איכילוב).

* בימים חמישי-שישי (22-23 מרץ) ב"יריד אביב" – יריד אופנה לקהל הדתי שבו תשתתפנה גם מעצבות נוספות למגזר הדתי – שיתקיים בישוב נילי.

פרטים נוספים בטל': 03-5270717