מאבק בלי קומבינות

בחומש חזרה מועצת יש"ע לתפקידה המקורי.

נדיה מטר , י"ג בניסן תשס"ז

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

הרבה כבר נכתב על ההצלחה הגדולה של מבצע חומש: שינוי סדר היום במדינה, מחיקת חרפת הגירוש, החזרת חזון ארץ ישראל לעם ועוד ועוד דברים חיוביים שנבעו ממבצע חומש. אך אינני יודעת אם מישהו נגע בנקודה הבאה:
בחומש הוחזרה מועצת יש"ע למקום אליו היא שייכת.
 
ואסביר:


כל המבצע המוצלח של חומש אורגן על ידי ארגונים חוץ פרלמנטאריים ופעילים שאינם קשורים לממשלה, בלי נגיעה כלל של חברי מועצת יש"ע. וראו איזה פלא: אפשר לנהל מאבקים בלי מועצת יש"ע
כל המבצע המוצלח של חומש אורגן על ידי ארגונים חוץ פרלמנטאריים ופעילים שאינם קשורים לממשלה, בלי נגיעה כלל של חברי מועצת יש"ע. וראו איזה פלא: אפשר לנהל מאבקים בלי מועצת יש"ע.
 
בחומש חברי מועצת יש"ע חזרו להיות מה שהם צריכים להיות ומה שהם נבחרו להיות מלכתחילה: ראשי מועצות. ראשי מועצות שתפקידם לטפל בגינון, באשפה, בחינוך, בקבלת אישורים וחתימות לאישורים מפקידים בממשלה. בקיצור, ראשי מועצות המטפלים בכל העניינים המוניציפאליים. ובואו נודה בזה: יש ביניהם ראשי מועצות נפלאים עם ישובים מטופחים, עם חינוך נפלא וחיי חברה תוססים. את זה אף אחד לא ייקח מהם.
 
כל הבעיה איתם התחילה כשראשי מועצת יש"ע חשבו שמתפקידם גם לנהל מאבקים אידיאולוגים להצלת ארץ ישראל ואת זה אסור היה להם לעשות. כשנודע על תוכנית הגירוש, ראשי מועצת יש"ע היו צריכים להיות יותר צנועים ולפנות מיוזמתם לכל המחנה הכתום ולהודות: "חברים, אנחנו ראשי מועצת יש"ע לא נוכל לנהל מאבק אמיתי נגד הגירוש, כי מתפקידנו להיות בקשרים עם הממשלה. אנו מקבלים מהממשלה תקציבים, אישורים וכל מיני דברים חיוניים למועצות שלנו, ולכן אנו מעבירים את שרביט המאבק לארגונים החוץ פרלמנטאריים ולפעילים שאינם תלויים בממשלה. הרי אין לצפות מאיתנו להיאבק יום אחד בכל הכוח בתוכנית הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ולמחרת לבקש תקציבים למועצות שלנו. הדבר הזה פשוט לא אפשרי".
 
לו ראשי מועצת יש"ע היו מודים בזה הרבה לפני הגירוש, בטוחני שתוצאות המאבק הכושל נגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון היה מסתיים אחרת לגמרי. ההוכחה: מה שקרה בחומש. כמה ימים לפני מבצע חומש הודיעו השלטונות שהם לא יאפשרו לאף אחד לצעוד לחומש, ומי שיעז להתקרב ישב שנתיים בכלא. בנוסף גם איימו שכל מי שישתתף יצטרך לשלם קנס גדול וכו' . כל זה לא עשה רושם על המארגנים. הם לא התקפלו, לא עשו דילים ולא שיתפו פעולה, אלא הודיעו חד-משמעית: אנחנו חוזרים לחומש, נקודה. כשהשלטון הבין שיש כאן הנהגה מסוג אחר שאינה נכנעת לאיומיה ובאמת מתכוונת להביא את האלפים, ושגם האלפים אינם נרתעים מאיומי השלטון, הם בסופו של דבר היו אלו שנאלצו להתקפל וכך הרשו לצועדים להגיע לחומש. אומנם רק רגלית ובלי אספקה, אבל בכל זאת, זה היה ניצחון אדיר.
 
אין לי ספק שאם בקיץ 2005, בכפר מיימון, ההנהגה של המחנה הכתום הייתה הנהגה אחרת שהייתה מראה אותם סימנים של נחישות וחוסר פחדנות ולא היו נכנסים לפאניקה מאיומי הממשלה שדיברה על כך שהם "יירו במפגינים שיעזו לפרוץ את גדרות כפר מיימון", היינו מצליחים לפרוץ את גדרות כפר מיימון וההמונים היו מצליחים לזרום לגוש קטיף. מי יודע אולי הדברים היו מתפתחים אחרת.
 

עוד מחכים לנו הרבה מאבקים בחודשים הקרובים. מבצע חומש שהיה מוצלח ב"ה נתן לכולנו זריקה נוספת וכל כך נחוצה של אהבת ארץ ישראל, של ציונות, של אדרנלין, של עידוד, של תקווה מחודשת ושל אמונה בצדקת הדרך
אומרים שלא בוכים על חלב שנשפך, אז אל נאריך ב"מה שהיה יכול להיות". אבל בהחלט נקווה שמעכשיו פני הדברים יהיו מסודרים: עניינים מוניציפאליים יטופלו ע"י ראשי מועצת יש"ע. מאבקים על ארץ ישראל יטופלו על ידי ההנהגה החדשה שקורמת עור וגידים: מיזוג ושיתוף פעולה מדהים של ארגונים חוץ פרלמנטאריים, פעילי שטח, מטות ערים, ועדי פעולה. בקיצור: כל הגופים וכל האישים שאינם תלויים כלל וכלל בשלטון.
 
עוד מחכים לנו הרבה מאבקים בחודשים הקרובים. מבצע חומש שהיה מוצלח ב"ה נתן לכולנו זריקה נוספת וכל כך נחוצה של אהבת ארץ ישראל, של ציונות, של אדרנלין, של עידוד, של תקווה מחודשת ושל אמונה בצדקת הדרך.

יהי רצון שכך זה ימשיך ושיותר ויותר יהודים יקרים יצטרפו למאבק על ארץ ישראל. מאבק שמעכשיו בעזרת ה' ינוהל בלי קומבינות, בלי משת"פיות ובלי דילים, אלא בצורה נקייה, טהורה ואמיתית.

"עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה".