מי מפחד מקיפאון?

מדוע הוא לא מסוגל לומר דבר כל כך פשוט ומובן?

אורי אליצור , י"ג בניסן תשס"ז

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

"אתה רוצה לומר שקיפאון מדיני עדיף על משא ומתן?", שאל המראיין ברדיו את ח"כ גדעון סער. וסער הרהוט שתמיד ולכל שאלה יש לו תשובה, כאילו מוכנה מראש, התבלבל לרגע. בסוף הוא גמגם משהו כמו: "מובן שלא עדיף קיפאון מדיני. רק אמרתי שכרגע צריך להתמקד בבעיות הביטחון". סער הוא לא היחיד שמגמגם מול הטאבו הזה, הסיסמתי והריק מתוכן. גם נתניהו הולך סחור - סחור בפחד סביב המוקש הזה ולא מיעז לפוצץ אותו פיצוץ מבוקר. ואתה שואל את עצמך אם כך מה ההבדל. אולמרט, נתניהו, אהוד ברק, האם כולם אותו דבר? שלוש מפלגות מרכזיות רבות ביניהן על השלטון וכל ההבדל ביניהן הוא רק בשאלה מי כרגע הנחקר התורן במשטרה?

אני מניח שהתשובה היא לא. בכל זאת יש הבדל: יש ימין מדיני ויש שמאל מדיני, והליכוד לא מתכוון להגיע לקווי 67' ולא חולם בלילות לעקור ישובים ולחלק את ירושלים. גם מומחי הסקרים שמאז "מלחמת לבנון השנייה" מוצאים שוב ושוב שהליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר, אומרים שהציבור זז ימינה ולא בגלל שהסימפטיה האישית עברה מאולמרט לנתניהו. על פי עמדות הליכוד ברור שאם בסופו של משא ומתן מחכה לנו חזרה לקווי 67', ושום תוצאה יותר טובה לא נראית כרגע ריאלית, הרי עדיף קיפאון מדיני על משא ומתן. מדוע הוא לא מסוגל לומר דבר כל כך פשוט ומובן בפה מלא ובביטחון עצמי? מה יש פה לגמגם. מישהו הצליח להפוך את המילים האלה לטאבו. אתה שומע את המילים קיפאון מדיני תברח הצידה, תתחבא בין השיחים, תגמגם, תשתעל ותתפתל, רק אל תיתפס בקיפאון מדיני. 

הלוואי עלינו

פרה קדושה רובצת לה על המסילה ושום רכבת לא נוסעת. קיפאון מדיני מתמיד שורר בקנדה, שוודיה, ניו - זילנד ושוויץ. המדינות הללו, ככל הידוע לי, לא מנהלות שום משא ומתן מדיני: לא עם אבו מאזן ולא עם אבו ג'ילדה, לא בחסות האו"ם ולא בחסות הקוורטט. רע להן? הלוואי עלינו. קיפאון מדיני הוא הדבר הכי טוב, הוא משאת נפש. למה בעצם חותרים אלה שדחפו לנו לראש את הטאבו הזה? לזה שנגיע להסדר קבע ושלום על ישראל. נו, ואחרי זה? מה יהיה אחרי השלום הכולל והמולטי-לטרלי עם פרויקטים משותפים ותעלת שמעון פרס, ופרחים בקנה וחילופי חיבוקים? יהיה קיפאון מדיני. האם זה טוב או רע? תלוי מה האלטרנטיבה. האם תמיד עדיף לעלות על אוטובוס מאשר להישאר בתחנה? תלוי לאן האוטובוס נוסע. אם הוא נוסע בכיוון הלא נכון, עדיף להישאר בתחנה גם עוד הרבה שעות. גם אם חם או קר ולא נעים בתחנה.

אנחנו לא ניו זילנד, יש לנו בעיה לא קלה. אנחנו לא לבדנו על האדמה שלנו. הפלשתינים יושבים על האדמה שלנו ומאמינים שהיא שלהם, ואנחנו מצידנו לא רוצים להפוך אותם לאזרחי ישראל ולא יודעים מה אנחנו כן רוצים. בצד שלהם יש חלק גדול מאוד שאין לו שום כוונה להגיע איתנו לשלום לעולם, אבל חולם, מחנך ומטיף לזה שאותנו צריך לחסל. ויש חלק אחר שיש לו כוונה לרמות אותנו במשא ומתן, כדי לדפוק אותנו אחרי השלום, והוא מדבר על זה בגלוי. יש גם חלק שרוצה לחיות איתנו בשלום מדינה ליד מדינה. אנחנו לא ניו זילנד, אבל אולי אנחנו כמו רוסיה שמתמודדים עם בעיות שבכלל לא ניתנות לפתרון במשא ומתן מדיני? מותר להתווכח על זה. זה לא טאבו.


הצדיקים מסעודיה, כורתי הידיים והורגי הנשים, תומכי אל קאעדה ומגלגלי הכספים בכל צינורות הטרור העולמי קלטו את הלחש ושמו לו מיקרופון עם מערכת הגברה. רק לא קיפאון, שואגים הרמקולים, רק לא בחינת אלטרנטיבות
תישארו על הגג

חבורה של אנשים נלכדה על גג בניין של עשר קומות. המעלית תקועה והדלת למדרגות נעולה. ניסינו את כל המפתחות שמצאנו, אבל היא לא נפתחת. ניסינו לבעוט בדלת, היא מברזל. אנחנו ממש תקועים ויכול להיות שיעבור המון זמן עד שמישהו יגיע לחלץ אותנו. האופציות היחידות הן להתארגן לשהייה ממושכת או לקפוץ מהגג. עדיף לקפוץ, אמר במשך שנים השמאל הקיצוני וההזוי, רק לא להישאר תקועים על הגג. אבל המתונים והשפויים משמאל ומימין אמרו: עדיף לחכות על הגג עד שיימצא פתרון סביר. בינתיים מתברר שיש על הגג מה לאכול ואיפה להסתתר מהשמש, והמשק על הגג משגשג, ועולים באים במטוסים להיות תקועים איתנו על הגג. עוד לא מצאנו פתרון לבעיית הדלת והמעלית, וזה באמת מעיק. אבל מה לעשות לא מצאנו. אז תקפצו, אומרים השמאלנים, חייבים. אסור להיות תקועים, העיקר שתהיה תזוזה. שינוי תקפצו תקפצו. לאט לאט הם התחילו עם הטאבואים וזה מחלחל. רק לא לחכות, רק לא קיפאון. חס וחלילה לא לעזוב קצת את הבעיה שאין לה פתרון ולהתפנות סוף - סוף לבעיות שיש להן פתרון. אוי לו למי שמוביל אותנו לקיפאון מדיני כמו שיש בשוויצריה או בניו זילנד. לקפוץ.

הצדיקים מסעודיה, כורתי הידיים והורגי הנשים, תומכי אל קאעדה ומגלגלי הכספים בכל צינורות הטרור העולמי קלטו את הלחש ושמו לו מיקרופון עם מערכת הגברה. רק לא קיפאון, שואגים הרמקולים, רק לא בחינת אלטרנטיבות. לקפוץ, לקפוץ מהגג. אין ברירה.

אבל מישהו על הגג צריך אומץ להשתיק את הרמקולים.