הסעודים והחמץ

לא הם הבעיה, אלא דווקא הימין השפוי הוא הבעיה.

אורי אליצור , כ' בניסן תשס"ז

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

פתאום היוזמה הסעודית "מעניינת". היא מדברת על נסיגה לקווי 67', חלוקת ירושלים ושיבת הפליטים. כל מה שנדחה על הסף מזה 40 שנה בידי כל ממשלות ישראל ובידי כל המפלגות הציוניות כולל מר"צ. היא דורשת הסכמה על העקרונות הכי בלתי קבילים מראש לפני התחלת מו"מ. היא מכילה את כל מה שהעולם החופשי, כולל האיחוד האירופי, היה דוחה אילו ישראל היתה מבקשת, אבל ישראל אומרת שהיוזמה מעניינת.


והנה הסעודים מציעים אפשרות גואלת: לעשות מו"מ עם הפלסטינים, אבל בלי הפלסטינים. אנחנו נדבר עם מדינות ערב, והם כבר יסדרו את העניינים עם הממשלה הפלסטינית
וזה לא רק בגלל שאהוד אולמרט אפוף ענן של פרשיות וחשדות, מאוים על ידי ועדת וינוגרד, ומוזהר בידי מבקר המדינה. אולמרט יודע שהוא לא שרון, שלהטוטי מילים לא יעצרו את מני מזוז ושהוא כבר ערבה חבוטה מכדי להיות אתרוג. יש פה משהו אמיתי יותר מספינים ומדיניות פנים. היוזמה הסעודית עונה על הדחף שאינו בר כיבוש לעשות משהו מדיני ולא חשוב מה. אחרי שהתברר שנסיגה חד צדדית היא כישלון מהדהד, ואחרי שלמדנו שאי אפשר לארגן נסיגה בהסכם, כי החמאס לא רוצה לשחק את משחק הכאילו של אבו מאזן, נשארנו בצימאון מדיני מציק. מה נעשה עכשיו. האם נטפל בעוני? נפתח תיירות? נשקיע בחינוך או שנילחם בפשיעה? בשביל זה הקמנו מדינה?

והנה הסעודים מציעים אפשרות גואלת: לעשות מו"מ עם הפלסטינים, אבל בלי הפלסטינים. אנחנו נדבר עם מדינות ערב, והם כבר יסדרו את העניינים עם הממשלה הפלסטינית. נכון שזה לא הגיוני, אבל מי צריך היגיון כשחזון השלום מתעורר מחדש. אולי אפילו ניסע לסעודיה וניפגש עם מנהיגים ערבים בגלימות לבנות. יהיו צילומים, מטוסים, ועידות ומשק כנפי ההיסטוריה. פרשנים נלהבים כבר הסבירו שאם איסמאעיל הנייה היה בוועידה בריאד ואמר שם שהחמאס לא יכיר בישראל, פירוש הדבר שהוא בעצם כן מכיר בישראל. בחיי ששמעתי את זה. אני לא צוחק.


משיח המומנטום

אבל, הבעיה העיקרית של ישראל היא לא המשיחיסטים של המומנטום המדיני. אלה לא מחויבים לשום היגיון. רק תן להם ועידות בינלאומיות, משאים ומתנים ומפגשי פיסגה. לא חשוב עם מי ולא חשוב על מה. פעם הם דיברו על נסיגה בשביל השלום ואחר כך התברר שהם בעצם רוצים שלום בשביל הנסיגה. אחר כך הם ויתרו על השלום ובלבד שתהיה נסיגה. ועכשיו הם כנראה מוותרים גם על הנסיגה וגם על השלום, כי היוזמה הסעודית שמדברת על נסיגה כוללת וזכות השיבה ללא פשרות, הרי לא מובילה לשום דבר מעשי. העיקר שיהיה מומנטום מדיני. לא הם הבעיה, אלא דווקא הימין השפוי הוא הבעיה.

הימין השפוי מתנגד בתקיפות ליוזמה הסעודית בגלל זכות השיבה. על הנסיגה לקווי 67' ועל חלוקת ירושלים, אומר הליכוד, יש ויכוח בתוכנו. תעזבו את הוויכוחים, רעיון השיבה של הפליטים הפלשתינים לתוך ישראל הוא סופה של המדינה היהודית. על זה הרי יש קונצנזוס. אז קודם שהערבים יוותרו על הדרישה הזו, הם אומרים, אחר כך נדבר על היתר. זה נשמע מאוד אחראי ומאוד שפוי, אבל זו המלכודת.


אפשר להבין את הרצון של מנהיגי הימין לדבר אל המרכז. כל זמן שאפשר להשתמש בטיעונים שיש עליהם קונצנזוס, למה להיכנס לתחום השנוי במחלוקת? הליכוד הרי צריך את הקולות של המרכז כדי לחזור לשלטון
עבדאללה מלך סעודיה יודע ששום דבר מעשי לא יצמח כרגע מהיוזמה שלו. אין שום דרך לגשר היום על הפער בין מה שהוא יכול להרשות לעצמו לקבל ובין מה שישראל יכולה להרשות לעצמה לתת. היוזמה הסעודית לא נועדה לשנות את המצב בשטח, אלא לשנות את מצב התודעה. כאשר אישים כמו נתניהו או רובי ריבלין אומרים שהבעיה העיקרית של היוזמה הסעודית היא שאלת השיבה, הם אומרים גם שהנסיגה המלאה וחלוקת ירושלים הם לא בעיה. זה לא נאמר במפורש, אבל זה מחלחל לתודעה של הישראלים ושל העולם. זה כל מה שעבדאללה רוצה להשיג. זה מה שאבו מאזן רוצה להשיג. הם לא צריכים שיוסי ביילין יעבוד בשבילם, הם צריכים שהליכוד יעבוד בשבילם.


דחייה היא החמצה

אפשר להבין את הרצון של מנהיגי הימין לדבר אל המרכז. כל זמן שאפשר להשתמש בטיעונים שיש עליהם קונצנזוס, למה להיכנס לתחום השנוי במחלוקת? הליכוד הרי צריך את הקולות של המרכז כדי לחזור לשלטון. לכאורה כשיגיע זמן המחלוקת ניכנס לוויכוח, בינתיים אין צורך בזה. אבל בינתיים הולכת ומתקבעת בתודעת העולם הידיעה שאין כבר ויכוח על נסיגה לקווי 67'. אם אפילו הימין בישראל לא דוחה את הרעיון הזה על הסף בקול רם, איך אפשר לצפות שמישהו באמריקה או באירופה יהיה יותר ישראלי מהישראלים? יש ויכוחים שאסור לדחות אותם לרגע האחרון.

בתש"ח היה רגע שבו היה צריך להחליט אם מכריזים על המדינה בזמן מאוד לא נוח או דוחים את זה לזמן יותר שקט. בן גוריון אמר אז שהוא פתאום מבין מדוע בפסח אנחנו מרחיקים כל פירור של חמץ, כי הרגע שבו היה צריך לקום ולצאת ממצרים היה רגע שבקלות אפשר להתפתות ולהחמיץ.

למנהיגי הימין היוזמה הסעודית היא רגע כזה שבו דחייה היא החמצה.