הוא לא צריך להיות שם

בלון שמהווה איום קיומי אמיתי.

ד"ר גדי אשל , כ"ג בניסן תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

גם בתוך שאון הקריסה הפנימית האדירה של אוליגרכית ה"היתנתקות" הישראליסטית מזדקר ה"צומוד" של עמיר פרץ לכס שר הביטחון כמפץ מיוחד. בלון פלא: נפוח, אך ממולא בריק. מתכווץ ללא הפסקה ברעש אדיר, אך אינו נופל. אבל הוא בלון שמהווה איום קיומי אמיתי.

איום תלת-ראשי:

(א) בעצם ישיבתו על ברז ההחלטות.
 
(ב) בחרפת הענק שהוא ממיט על ישראל.
 
(ג) בחוסר האונים של ישראל לתקן את הטעות הכל-כך ברורה. כי גם הסתננותו לכס וגם המשך היצמדותו לו, בצל ביזיון המלחמה וצבר ה"יציאות" היומיות המבישות, חשפו ומציפים bug מסוכן במערכת ההפעלה הנוכחית של מדינת ישראל. Bug שמחייב תיקון דחוף, כי פירצה יש לסגור גם אם המערכת הנוכחית היא בשלב שירת הברבור שלה, ומערכת חדשה שתחליף את הישנה-המקרטעת היא הכרח קיומי ומחוייבת המציאות.


גם בתוך שאון הקריסה הפנימית האדירה של אוליגרכית ה"היתנתקות" הישראליסטית מזדקר ה"צומוד" של עמיר פרץ לכס שר הביטחון כמפץ מיוחד
כאן אפשר לקבוע בוודאות שגם האבחנה וגם התיקון אינם צריכים לחכות לוינוגראד ואסור שיחכו, מפני שאין את הלוכסוס לחכות וגם מפני ההיתממות שבהמתנה לחכמה שתצא מהוועדה היא עלבון לאינטליגנציה. עלבון שאם לא יתוקן מיידית, עלול המינוי של קליגולה את סוסו האהוב, אינקיטטוס, לקונסול ברומא להיות קטן עליו.

שלוש הערות מקדמות:

(1) אינני מכיר את מר פרץ אישית וכל תובנתי מהתופעה היא מהתקשורת. ומה עם הזהירות המתחייבת מהתשקורת הישראליסטית? ובכן, מכיוון שמדובר בסמולן כלבבה, סביר שהמצב האמיתי עוד חמור הרבה יותר ו"קל וחומר" פשוט...

(2) לכאורה, צריך לשמר ולטפח את ה"מִינִיסטריות" המגוחכת ולא "לשרוף" אותה. כי הרי כל להג בומבסטי, כל הפעלה חובבנית וכל שלומיאליות עילגת שיוצאים ממנה עושים "נהפוך הוא" לכוונה הרעה ממנה באו, ומכים ב"אליטה" השלטת. אך מגיע רגע שבו מיצינו את הבזיון, והכלל "אם הוא לא היה שלי הייתי צוחק" ומתחיל לתפוס.

(3) יש אי נוחות לדבר בפרץ באופן אישי. למה? כי נראה שפעולותיו אינן על רוע סמולני נטו, אלא יותר פרפורי הישרדות פוליטית. פרפורים חסרי-שכל לראייתי, אך לא לדעתו. והוא, כסופר-אופורטוניסט בעל עור של פיל, כבר הוכיח שהוא יודע גם לגנוב מפלגה וגם לקשור את קהל היעד שלו: הסקטור הערבי במפלגת העבודה.

(א) למה הישיבה על ברז ההחלטות היא איום קיומי?

מיותר להסביר למה ואיך יכול שר ממונה להזיק למערכת אותה הוא מנהל ולמטרה עליה הוא מופקד. עמיר פרץ, כשר ביטחון, הוא שילוב נדיר של עם - ארציות ויעוד סמולני: נזק על בטוח. כי מלכתחילה, סמולן הוא אנטי-חומר לביטחון אמיתי של ישראל. מודגש בזאת: 'סמולן', לא לבלבל עם איש שמאל ו"ביטחון אמיתי" שהוא כמובן ההיפך מ"כאילו-ביטחון". ה"כאילו-ביטחון" זה רק תירוץ שקוף ושחוק לטיהור אתני של יהודים מנחלתם ולהפקרת חיי ישראל בידי "המתונים" לתחפושותיהם: הרש"פ, הוואהאביסטים, חללי אל-אקצה מפלג ברגותי, שומרי המינהרות בפילדלפי, וכו' .

שר סמולני, מוכוון מראש למנוע מישראל ניצחון על אויביה ובוודאי שלא לצרוב באויב תודעת הפסד. כי הרי צריבה כזו מחייבת לקיחת אדמה מהתוקפן לצמיתות. יתירה מזאת, אצל שר ביטחון סמולני הכל מראש הפוך: הוא "עוזר לענייני התיישבות", זה הממונה על החרבת יישובים ("מאחזים לא מורשים" בלשונם). הוא "יועץ משפטי" (מן הסתם, מינוי של שלום אך-שווא). הוא אמור לתאם תואנות גירוש לא-חוקי עם החברים בבג"ץ ולהפוך כל חריגת בנייה לעבירה פלילית. וסגן השר? הוא מונה על סמך נדוניה נכבדה: בגידה מוכחת והסתה מוכחת. בגידה בייעוץ שנתן לצוות בייקר-האמילטון לבחינת המלחמה בעיראק (צוות שקבע, כצפוי, שעל ישראל לשלם באדמה את מחיר ההֵחלצות של ארה"ב משם). דרך אגב, בארה"ב בייקר רשום כסוכן רשמי של ערב הסעודית!

ואשר להסתה, זה אותו סנה שקרא לירות במפגינים כתומים בטרם ה"היתנתקות" בנימוק ש"מלחמת אזרחים אכזרית והרסנית עיצבה את דמותה הדמוקרטית של ארצות הברית...".

כך, "שר הבטחון" יכול להתרכז בהפרחת ספינים למסירת הגולן ובמשיכת אסד לאיים בפתיחה במלחמה למען מטרה זו שכן רק כך יוכל הוא לממש את סמולנותו. והכל, כמובן, למען הביטחון...

(ב) למה חרפת הענק היא איום קיומי?


במקרה של פרץ, האומה היהודית כולה לשבטיה כולל הממסד הישראלי ואפילו ה"אליטה" הישראליסטית השלטת, כולם מסכימים: הוא לא צריך להיות שם
זה ששר הביטחון של ישראל הופך לבדיחה עולמית, זה איום קיומי. זה ששר הביטחון של ישראל נוסע לארה"ב ופקידי ממשל מתביישים להיפגש איתו כדי לא לעשות מעצמם צחוק, זו דקירה גם בי. זה שנאסראללה מתייחס לפרץ בהקשר שהצחוק יפה לבריאות, זה רע לכולנו.

לערבים, גם לאלה שרוצים גם אם בהסתר ישראל חזקה באזור, משדר פיאסקו פרץ: "המדינה הציונית השתגעה, ולכן דרך הג'יהאד לשחרור אל-קודס עובדת". לאירופים (בהכללה כמובן), זה נותן קורטוב של הצדקה לאנטישמיות המובנית שכל כך עמלו להסוות ולתובנה לה החלו לתת דרור לאחרונה שהקמת ישראל הייתה שגיאה. ואשר למיעוט הפילושמי בעולם - נוצרים אוואנגליסטים בארה"ב ובאירופה ומעט יפנים אוהדים, להם זה לא מוסיף בריאות לראות את חזון הנביאים יורד מהפסים. וההנהגות הממוסדות בכל מדינות המערב אינן יכולות להתנתק מדעת הקהל שלהן.

יתירה מזאת, מאז גנב טירוף הסמולֶנֶת את ישראל, הפך הבוז להיות המנוע העיקרי ביחס הערבים לישראל ובחיזוק אמונתם בדרך הג'יהאד. כי מדינת ישראל שהיסבה את יעודה ממדינה יהודית ומדינת היהודים, להיות ארגון מתכלה למסירת אדמות ציון לערבים ולהקמת מדינה ערבית נוספת על חורבות יישובים יהודיים פורחים, מעוררת אצל הערבי את הבוז. בוז למי שמתכחש לאדמתו. בוז למי שמתאכזר סתם ככה לאחיו. בוז למי שזוחל כדי לפייס אותם. ועם מי שבזים לו, לא רק שלא עושים שלום אלא חובה לסלק אותו מהכפר. ואין כמו שר ביטחון סתום משקפת להאדיר את הבוז הערבי לישראל, ומתוך כך את מחויבותו להשמדת ישראל.

(ג) למה חוסר האונים של ישראל היא איום קיומי?

במקרה של פרץ, האומה היהודית כולה לשבטיה כולל הממסד הישראלי ואפילו ה"אליטה" הישראליסטית השלטת, כולם מסכימים: הוא לא צריך להיות שם. גם אנשי המילואים, חברי מפלגתו "הסכינאים", בעלי הברית ב"קדימה" ואפילו "מעצבי דעת הקהל" מ'הארץ', מסכימים שהוא לא צריך להיות שם. סקרים, למרות הטייתם הידועה, נוקבים במספר המדהים 99%  שחולקים הכרה זו. ממש כמו תוצאת בחירות אצל סטאלין.

אבל, כאן העוקץ: יש בזיון ואין תיקון. קצרה ידה של המערכת, קצרה ידו של החוק, קצרה ידם של נאמני ישראל וקצרה ידם של האזרחים התמימים מלממש את התיקון. ההיתנתקות האמריקאית מעיראק כבר באוויר. המלחמה בצפון כבר בקנה. הביצור והמינהור של חבל עזה ידועים. ערביי ישראל בדרך להיות סוס טרויאני לוחם, ומעל לכל: הסכנה הגרעינית נושפת בעורפנו, אך דבר לא יזיז את חמורו של מג'אדלה, את סוסו של קליגולה.

המעיין בספר החוקים של מדינת ישראל: חוק יסוד הממשלה לא ימצא שם מילה לגבי איכויות נדרשות משר או מסגן שר. נבצרות ופסלות נשלפות רק על פשעים, קלון או אילוצי בריאות. פוליטיקאי אינו חייב באישורי תקשי"ר, ובעצם הוא יכול להיות חמור- גרם או אפילו אויב מושבע וגלוי של המדינה, כמו שממחיש השר מג'אדלה. היוצא מן הכלל הוא מי שפישל בגדול והמערכת הפוליטית קשרה לצלוב אותו על ידי ועדה. או אז, לגביו, יוצא צו הרחקה כדרך ועדת כהן באירוע סברה ושתילה. כמובן שבמקרה המצער הנ"ל יסתבר בדיעבד שהיה צריך להרחיק את בעל פוטנציאל ההרס השטני וחסר המצפון מכל נגיעה בגורל ישראל ולא להצטמצם למשרה אחת בלבד.


קודם כל, ובלי להיכנס לפירוט המכניזם, חובה על ישראל כאומה חפצת חיים לפנות את עמיר פרץ מכיסאו מיד ובלי שום התניות. "סור מרע" דחוף
האם יש תיקון אפשרי?

קודם כל, ובלי להיכנס לפירוט המכניזם, חובה על ישראל כאומה חפצת חיים לפנות את עמיר פרץ מכיסאו מיד ובלי שום התניות. "סור מרע" דחוף. בדיקטטורה אבסולוטית אפשר למנות את סוסו של השליט לקונסול או לשר מדע. במדינה לא-מטורפת, אסור שדבר כזה יקרה או יתמשך. לכן, חובה על המחוקקים לתקן לכך חוק חירום וחובה על כל אזרח שפוי או נאמן לעשות ככל יכולתו להסרת הנגע ולא לשחק "ראש קטן" שהמחוקקים יוציאו עבורו את הערמונים מהאש.

עם זאת, צריך להכיר בכך שאין פתרון מדף אינסטנט למינוי שר בטחון מקצועי, מאורגן, אמין, נאמן ובעל ראייה אסטרטגית נכונה בתהליך "בטוח". למה? כי זה אינו עניין טכני בלבד, אלא פועל יוצא מתשתית הממשל. ותשתית זו זועקת לתיקון. היא זועקת מכל חדר חקירות, מכל פסק דין סדומאי ומכל "קאראווילה". אבל מעל לכל, תיקונה מותנה כיום בתיקון חטא ה"היתנתקות" וזה השורש האמיתי ובו הכל מתחבר.

ומכיוון שהכל מתחבר, אני מאמין באמונה שלימה ומעריך באופן ריאלי שתיקון חטא ה"היתנתקות" יכול וצריך להתחיל בקפיצת נחשון: בשיבה אמיתית לחומש, למשל.