"מתגלצ'ים" באינטרנט

השיטוט באתרים כאלה מסוכנים לרוחו ולנפשו של הנוער.

מרים בר , כ"ד בניסן תשס"ז

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כשהילדים היו קטנים אחזנו בידיהם חזק בצאתנו לרחוב אל החוץ, כי הרי הסכנות ברחוב רבות מאוד. האחיזה הייתה פיזית וגם נפשית. הפחד שילכו למקומות מסוכנים חיזק את אחיזתנו. בדרך היו כמובן מעט ויכוחים, לעיתים ניסיונותיהם של הקטנים לעזוב את ידינו, אך אנו התעקשנו... אחזנו בהם חזק עד הגיענו לגנים מוגנים או לסביבה שבה היה להם מרחב להתרוצץ תחת השגחתנו המלאה. אבל גם אז לא שקטנו, כי השגחנו שישמרו על לשון נקייה וכו'. כך תמרנו עד החזרה לבית. ובהיכנסנו לבית עזבנו את ידיהם ונשמנו לרווחה. עכשיו בבית אתם בטוחים, אתם מוגנים.


אין ספק שהשיטוט באתרים כאלה מסוכנים לרוחו ולנפשו של הנוער. הספיקות שמעוררים שם, המאמרים ה"משעשעים" שגורמים לחיוך אבל גם לביקורת כלפי המסגרת שלהם וכלפי המוכר להם, מסוכנים בהחלט
משגדלו כבר איננו אוחזים בידם. אנחנו מטיילים איתם, עושים קניות, סידורים ונזהרים להיות במקומות ראויים מבחינה הרוחנית שהרי הרחוב מלא בתמונות לא מתאימות ובפיתויים רבים, ואנחנו הרי רוצים לגדלם לתפארת: לצניעות, ליראת שמים ולאהבת ישראל.  ואנו נושמים לרווחה בהגיענו הביתה לבית המוגן והבטוח שלנו. לעיתים, בשעה מאוחרת מברכים אותם ב"לילה טוב" ומשאירים אותם מול המחשב רגועים. הרי הם בבית, ממה יש לחשוש?

האומנם?

כשרצינו לרשום אותם למוסדות לימוד בדקנו את הכי טוב, מה שהכי מתאים לרמה הרוחנית הנדרשת במשפחה.  עשינו מה שיכולנו כדי להיות בשליטה על נפשם הרכה. אבל, היום שום דבר כבר לא בשליטה. היום, יותר מתמיד עלינו להשגיח ועדיין עלינו להחזיק בידם ולשים עין, כי היום יש אינטרנט בבית. כי היום גם הבית הוא הרחוב. כי היום, הרחוב כבר נמצא אצלנו בבית. בלחיצת קליק אחד או שניים כשאנו יושבים על כיסא מול המסך הקורץ.

ואינני מדברת על מה שנקרא אתרי תועבה או תמונות לא ראויות. זה כלל לא בכיוון זה. שהלא בזה אומרים יש דרך להתמודד ובזה ההגדרות ברורות וידועות. כוונתי היא לאותם אתרים שנראים כביכול ידידותיים, כביכול דתיים, כי הם משתמשים במילה "יהדות" וטומנים בחובם סכנות לנשמת הילדים שסבורים שדי במילה יהדות או במה שמצוטט מספרי הקודש כדי לשוטט שם בנחת.

וכך מסביר בעל "כלי יקר", ר' אפרים מלינשיץ, על מי שמראה עצמו כאילו הוא כשר ובעצם הוא טמא: "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר.. טמא הוא לכם" (ויקרא יא,ז'):  "שסימן טהרה בכולם (הגמל, השפן, הארנבת והחזיר) מוסיף טומאה על טומאתן, כדרך שאמרו בעשיו שנמשל לחזיר שפושט את טלפיו להראות כאילו הוא כשר ותוכו מלא תוך ומרמה....ועל כן הפרסת פרסה בחזיר הוא סימן טומאה לפי שבפרסה זו הוא יכול להטעות את הבריות ולהראות כאילו הוא כשר...".

אין ספק שהשיטוט באתרים כאלה מסוכנים לרוחו ולנפשו של הנוער. הספיקות שמעוררים שם, המאמרים ה"משעשעים" שגורמים לחיוך אבל גם לביקורת כלפי המסגרת שלהם וכלפי המוכר להם, מסוכנים בהחלט.

לפני זמן מה פגשתי מכרה והיא הראתה לי בגאווה ספר שקיבלה מ"קבוצת נערים ונערות נחמדים ששרו שירי ארץ ישראל עם דגלים והם היו נראים חביבים מאוד". כמה שצריך להיזהר! הקבוצה היא שייכת בעצם למיסיון הנוצרי. הם מסתובבים ברחובות ערים גדולות, מחייכים, שרים שירים, כביכול דתיים, ומחלקים חומר תעמולה ומתנות חינם. כמה צריך להיזהר מהם. אנשים לוקחים לילדים ולנכדים מתנה, שיהיה.

והיום, גם זה כבר נמצא באינטרנט. מחפשים משפט מסוים מהתנ"ך ומגיעים לאתר מיסיונרי או סתם אתר תועבה. מעיינים בסקרנות, ולוקח זמן לגלות שזה לא מתאים. אז מאיפה שהילדים יבחינו בהבדלים? אז, אנחנו צריכים לשים לב. לבדוק לאן הם גולשים. מה מושך את ליבם כל כך. לכוון ולא לעזוב לרגע את ידם עד שידעו להסתדר, ולברור היטב את הטוב והנכון.

מצד שני, כשראיתי כמה רבים המכשולים וכמה בלבול מושגים יש באתרים שונים לגבי דת ויהדות, אולי צריך להיכנס מידי פעם ולהסביר, להיות שם. אפשר ליצור דו-שיח אמיתי, כפי שעושים ברחוב, כך באינטרנט, קירוב רחוקים וירטואלי.


היום זה לא מספיק. היום, כשרובנו נעזרים בילדים ה"מבינים במחשבים", אין ספק שעלינו להוסיף שעל ההורים ללמד ילדיהם גם לגלוש בלא להתגלץ'. ובכל אופן, לא לישון בשקט כי גם בבית הילדים לא מוגנים
אין ספק שהאינטרנט הכניס מימד חדש לחיינו: לחינוך, לגידול ילדים ולחיים בכלל. ונראה שעלינו ללמוד להסתדר איתו. ללמד את הילדים על נפלאותיו ונפתוליו של האינטרנט, כפי שלימדנו אותם ללכת וכפי שלימדנו אותם להיזהר מאנשים זרים. פה צריך חינוך מחודש, כדי שנדע אנו לשלוט בו ולא שישלוט הוא בנו.

נאמר בקידושין כ"ט – א' : "האב חייב בבנו למולו לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אמנות ויש אומרים אף להשיטו במים" (ללמדו לשחות). אלו דברים שעל האב לחנכם כדי שיסתדרו בדרך טובה בעולם.

היום זה לא מספיק. היום, כשרובנו נעזרים בילדים ה"מבינים במחשבים", אין ספק שעלינו להוסיף שעל ההורים ללמד ילדיהם גם לגלוש בלא להתגלץ'. ובכל אופן, לא לישון בשקט כי גם בבית הילדים לא מוגנים.

ונאמר בדברים ל', ט"ו: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע". בעולם, נמצאים בכפיפה אחת גם הטוב וגם הרע ועלינו לדעת ולבחור בעצמנו. לדעת להבחין ברע ולבחור בטוב. וברור שכל אב וכל אם רוצים שילדיהם יבחרו בטוב. וזאת צריך ללמד - לדעת לבחור. כי זוהי הבגרות הנכונה וזהו החינוך הטוב. ואם אי אפשר להוציא את האינטרנט מהבית, לפחות נלמד ונלמד להלך בשביליו ולא תבוא מכשלה על ידינו.