הבעלעגולס

הם אינם מבינים את מצבם הפתטי.

מרדכי קרפל , ב' באייר תשס"ז

מוטי קרפל
מוטי קרפל
צילום: עצמי

שמעון פרס הוא בלי ספק תופעה. שום דבר לא יכול לנתק אותו מהשררה, מהכבוד ומהכוח. ככל שעובר הזמן, אחיזתו בקרנות המזבח הופכת להיות איתנה יותר. הוא יוצר מניפולציות פוליטיות, טווה קשרים ורשתות ביטחון ותמיכה וקובר את כל יריביו. שום כישלון אינו יכול לו.


איך יכול היה העולם להתקדם ולהתפתח אילו במוקדי ההכרעה היו נתקעים מאובנים שכאלה שככל שהזמן עובר הם רק משפרים את כוחם ואת מעמדם?
פתאום נהיה ברור מדוע תהליכי ההזדקנות, ומה שבא אחריהם, חיוניים כל כך. איך יכול היה העולם להתקדם ולהתפתח אילו במוקדי ההכרעה היו נתקעים מאובנים שכאלה שככל שהזמן עובר הם רק משפרים את כוחם ואת מעמדם? וכיוון שהם בסך הכל בני אדם, הם אינם מסוגלים להשתנות בקצב המציאות, להתעדכן, להתאים עצמם לעובדות החדשות ולאתגרים העכשוויים ולהתמודד כראוי עם המציאות הזורמת והמשתנה.

בסך הכל מדובר באנשים עם כוונות טובות. הם אכן הוכיחו את עצמם: "בנו את המדינה" והם באמת בטוחים ששום דבר לא יכול לזוז בלעדיהם. תחושת אחריות עמוקה אינה מתירה להם לפרוש הביתה בשלום ולהאמין שאולי גם אחרים יכולים.

לפני עשר או עשרים שנה עוד ניתן היה לחזות בחוצות הערים הגדולות בבעלי עגלות רתומות לסוסים, בעלעגולס, הנוסעים להם בנחת ובשלווה בינות למכוניות הדוהרות סביבם ואינם מבינים את מצבם הפתטי.

אבל שמעון פרס לא לבד. לא צריכים לחפש רחוק, גם אצלנו בחצר ניתן לראות את התופעה: באיחוד הלאומי, במפד"ל, במועצת יש"ע ובעוד כמה מערכות חשובות יותר או פחות של חיינו. אנשים שהקימו את המערכות הללו לפני עשרים וכמה שנים, בטוחים שאסור להם לעזוב ושבלעדיהם הכל יחרב. ומדובר באמת באנשים טובים שבאמת מלאים כישרונות וזכויות כרימון, אבל מה אפשר לעשות? המציאות השתנתה, הבעיות שונות ויש צורך במוחות אחרים כדי לפותרן.


באיחוד הלאומי - מפד"ל וגם במועצת יש"ע אנחנו שומעים על כל מיני מניפולציות ותחמונים, מנגנוני פיקוח מלמעלה או מלמטה, שיאפשרו לדמויות הפועלות לפתוח את המערכת, אבל בו בזמן גם להמשיך להחזיק אותה קרוב לחזה
באיחוד הלאומי - מפד"ל וגם במועצת יש"ע אנחנו שומעים על כל מיני מניפולציות ותחמונים, מנגנוני פיקוח מלמעלה או מלמטה, שיאפשרו לדמויות הפועלות לפתוח את המערכת, אבל בו בזמן גם להמשיך להחזיק אותה קרוב לחזה. ללכת עם, ולתת לציבור תחושה של בלי. הם לא צריכים למשוך הרבה זמן, רק עוד קצת. עוד מעט מגיעות הבחירות או ההתכנסות התורנית, ואז כמובן כבר יהיה מאוחר מידי להתארגנות מחדש.

חברים, לכו הביתה! לא בטוח שאלה שיבואו במקומכם אומנם יעמדו במשימה, אבל בטוח שאתם כבר לא יכולים לה.