"ויקרא שמו בישראל..."

קריאת שם כמוה כהצמדת "מנוע" לילד.

הסופר הרב יוסף אליהו , ז' באייר תשס"ז

המדע והטכנולוגיה סוחפים את בני דורנו לעשות הכל בצורה "יסודית יותר", כמו למשל: אין אישה היום (למעֵט בודדות) שתלד מבלי שתערוך בדיקת אולטרה-סאונד. ואיך סבתא שלי בת-שבע עליה השלום ילדה שלושה זוגות תאומים בלי ניתוח קיסרי כשגובהה היה מטר וחצי, ועוד בבית!? השאלה אינה שייכת. כיום קיימת בדיקה כזו וחייבים (גם על-פי ההלכה) להשתמש במידע זה לתועלת הלידה, האם והיילוד (בקשר לבדיקות נוספות המוצעות היום על-ידי הרפואה כדאי לשאול רב).


חודרת התודעה שקריאת שם כמוה כהצמדת "מנוע" לילד וחבל להחמיץ את ההזדמנות. ומי שישאל: ועם מי התייעץ סבא שלי לפני שהעניק שמות לבניו?! יֵענה שהיום יש "מידע" חדש ולכן יש לשאול
דבר דומה קורה לשלב הבא אחרי הלידה: קריאת שם לילוד. לפני כמה עשרות שנים היו ההורים מסכמים ביניהם את השם וזהו. כיום, השם ניתן אצל רבים (גם כאלה שאינם שומרי מצוות מובהקים) לאחר התייעצות עם רב. חודרת התודעה שקריאת שם כמוה כהצמדת "מנוע" לילד וחבל להחמיץ את ההזדמנות. ומי שישאל: ועם מי התייעץ סבא שלי לפני שהעניק שמות לבניו?!  יֵענה שהיום יש "מידע" חדש ולכן יש לשאול. בכל יום מגיעים פקסים למו"ר הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א ובהם שלושה - ארבעה שמות מוצעים לבן-בת, כדי שהרב יכריע ביניהם. לעיתים הרב מתאים שם לאחר שהוא בירר את שמות ההורים וכדו'. לא מכבר נכחתי בקבלת הקהל אצל הרב לאחר תפילת "ותיקין", והשואל היה ראש ישיבה חשובה במצפה רמון:

"כבוד הרב: האם השם ליאל הוא שם טוב לְבן?".

"לא, לא טוב".

"ואם כבר קראו לו כך?".

"שיחליפו את שמו".

"מדובר בבחור בן עשרים...".

"אף על פי כן, שכבודו יעשה לו שינוי השם...".

מי ידע, למשל, שהשם הנפוץ אלעד הוא שם לא מומלץ? ומה הבעיה בשם כמו ליאל או אלעד? על כך תוכלו לקרוא באחד הספרים הטובים בנושא שנכתב בידי הרב מישאל רובין שליט"א, ר"מ בישיבת "שבי חברון": "קוראי שמו". בספר אוסף גדול מספרות השו"ת על כל הקשור לקריאת שם לבן או בת (על שם הסבא של האב או של האם? שם לבת בשבת או ביום ה' שלפניה? ועוד) והעיקר: תשובות ששמע בעניין מגדולי ישראל בזמננו. בסוף הספר יש מפתח שמות לפי סדר האל"ף-בי"ת ובו קיצור האמור בקשר לכל שם. הספר מיקל מאוד על ההורים המאושרים שבשל הסידורים והטרדות שבעקבות הלידה וכו', הם אינם פנויים תמיד לגשת לרבנים ולשאול בקשר לשם. וכידוע, בשאלה זו יש להכריע בתוך מספר ימים...


הטלפון מצלצל. על הקו אבא טרי הרוצה להיוועץ בקשר לשם. אשתו רוצה מאוד שהשם השני יקרא על-שם סבהּ: שרגא. "מדוע לא?", אומר הרב. "שרגא פירושו אור, נר. יהי רצון שיאיר עיני ישראל!"
הטלפון מצלצל. על הקו אבא טרי הרוצה להיוועץ בקשר לשם. אשתו רוצה מאוד שהשם השני יקרא על-שם סבהּ: שרגא. "מדוע לא?", אומר הרב. "שרגא פירושו אור, נר. יהי רצון שיאיר עיני ישראל!". (אומנם הגר"א נבנצאל בדעה שעדיף להעניק שם של אדם (מהתנ"ך) כי אז המעלות שרכש אותו אדם בחייו דְּבקות בבן. מה שאין כך בשם סתמי כמו: אופק, מעיין וכדו'). בברית, יושב הרב ומצפה לשמוע מדוע היה כה חשוב לאם להצמיד לבנה שם שאינו מצוי כל כך בחברת הילדים כיום? מן הסתם, חושב הרב לעצמו, מדובר בסבא גדול בתורה. כמקובל בסעודת המצווה, קם האב והסביר מדוע שמו הראשון של התינוק הוא... "ובקשר לשם השני, שרגא, כיוון שאנו יושבים כאן בחוג מצומצם של משפחה וידידים קרובים, רעייתי הסכימה להסביר זאת בעצמה". האם, אישה תורנית שעושה רבות להרבות קדושה בישראל, נראתה מעט נבוכה אך עד מהרה הובן שמצוות כיבוד אב - ואם הכריעה את הכף: דבריה הועברו ב"שידור סלולארי ישיר" להוריה המבוגרים בארה"ב שנבצר מהם להגיע... התרגשות בקהל:

"...השם הראשון של בננו מסמל חוזק ואיתנות; איתנות של תורה שעם ישראל כל-כך צריך בתקופה זו... והשם השני שרגא מסמל בעיניי את ההשלמה לכך, במידות שבין אדם לחבירו. יושבים איתנו בני ובנות דודים שהכירו את סבא שרגא. וכולם לא יכולים לשכוח מחזה שהיינו רואים שוב ושוב אצלו ואצל סבתא... משהו שנחרט אצלי עמוק בתודעה. משהו, שהייתי מאוד רוצה שייחקק גם בנפשו של הבן שלנו: להיות בן-אדם. לדעת לומר תודה... לא נשכח לעולם כיצד בסוף כל ארוחה סבא שרגא היה קם, נושק את ידה של סבתא ואומר באנגלית: "תודה יקירתי"... (דמעות בעיניה). כן, בסוף כל ארוחה, שלוש פעמים ביום, ערב, בוקר וצהריים!

לא להתעייף לומר תודה... שנים על שנים... לא להצטנע שמא זו כבר "הצגה". לא לחשוב שאולי זה כבר נדוש ואולי זה מיותר... איזה דבר גדול! ראינו אותו עושה את המחווה האציל הזו עד יומו האחרון, גם בגיל 94...

אני חושבת שמימי לא "שמעתי" שיעור טוב מזה על זוגיות בריאה ואמיתית".

זכרך הוא ברוך: סבא שרגא רובינשטיין.

קוראים אהובים:

חשבתם לאמץ משהו ממנהגו של סבא שרגא? לפתח אותו או לעשות משהו בכיוון? נשמח אם תשתפו אותנו ותעשירו את כולנו בתחום ה"לומר תודה" (אגב: אפשר בהחלט להודות גם לבעל).

בהזדמנות זו:

כותב השורות קורא את תגובותיכם (גם אם באיחור-מה). אני תמיד נהנה ותמיד תמיד מועשר מהחשיבה הנוספת. מדי פעם, יש המבקשים סיוע בתחום הזוגי וכדומה. לצערי הרב מאוד, למדתי עם הזמן שלמרות הרצון הגדול לסייע בנושא כה יקר וחשוב איני יכול לעמוד בכך. כל פנייה מחייבת הקשבה רבה ועיון בכובד-ראש והזמן אינו בידי. ולאותם המבקשים שידוך אפשר לפנות למי שלעניות דעתי עוסקים במלאכה זו באמונה ולשם-שמים:

1. לרבנית בת-אל גרינשפן הגרה ברח' אלפנדרי בירושלים.

2. לרב חיים קורץ הגר בישוב מצפה יריחו.

3. בעלון "תלמי גאולת עם ישראל" מתפרסמת בצד השמאלי של הפינה שלי, טור בשם "חסד נעורייך" ובו טלפונים של שדכנים מכל רחבי הארץ. כפי הידוע לי מערכת העלון מוודאת שמדובר באנשים העושים נאמנים ואף מחתימה אותם על מסמך שאין הם עושים לשם רווחים (אגב, לעיתים הטור אינו מופיע מחוסר מקום. אפשר להמתין לשבוע הבא ובמקרה דחוף לפנות טלפונית למערכת).


לא להתעייף לומר תודה... שנים על שנים... לא להצטנע שמא זו כבר "הצגה". לא לחשוב שאולי זה כבר נדוש ואולי זה מיותר... איזה דבר גדול! ראינו אותו עושה את המחווה האציל הזו עד יומו האחרון, גם בגיל 94...
המלצה:
היו נא הגונים ומכובדים ושִלחו למי שהנכם פונים אליו סכום קטן לכיסוי הוצאות הטלפון וכדו'. אנא, סייעו לשוב ולטפח את מוסד "השדכן או השדכנית השכונתי" ואת אלה העוסקים במלאכה לשם-שמים: ללא משרד ופרסום בעיתונות, אלה שאינם גובים אלפי ש"ח כ"דמי-הרשמה". הבה לא נניח לצדיקים הללו "להישבר", כפי שקורה לכל מי שעוסק בעניין שנים רצופות. חשבו מראש כך: "גם אם שלחנו סכום קטן והשדכן לא יצליח לסייע לנו (ולעיתים אפילו לא הציע הצעה, קורה), הרי שאנו נותנים לו כוח ויכולת לסייע לאחרים ואותו שידוך יהיה שכרנו הגדול!". ראו בכך תרומה אמיתית לבניית בתים בישראל.

זכרו: מכל 30 ניסיונות לשדך, מתחתן בפועל זוג אחד בלבד. העבודה היא קשה ולרוב מתישה ומתסכלת (השדכן עבד שעות ו"ההוא" או "ההיא" אמרו "לא" בלי להסביר בדיוק מדוע וזהו!...).

רק כדי לסבר את האוזן: בפורים האחרון פגשתי את ר' חיים קורץ באמצע שמחת הפורים והנה פניו ממש זוהרות: "הרב! היום הצלחנו בעזרת ה' לעשות את השידוך ה...". כיוון שר' חיים עוסק בעניין מזה מספר שנים, שעות רבות בשבוע ולהצלחותיו כבר יצאו מוניטין, לכן הייתי משוכנע שהוא עומד לנקוב במספר "אסטרונומי":

"...לעשות את השידוך העשירי! עשירי קודש!".