ה"מועצה המתחדשת" באופן עקום

מועצת יש"ע מנסה להחזיר לידיה את שרביט ההנהגה.

מיכאל בן חורין , כ"ב באייר תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

לאחר הכישלון בהגנה על גוש קטיף, אובדן אימון הציבור במועצת יש"ע והעברת האחריות על הציבור לידי הנהגה חלופית שהפעילה בהצלחה רבתי את העליות לחומש, באה מועצת יש"ע להחזיר לידיה את שרביט ההנהגה דרך כינון "מועצה מתחדשת". רבותי, לא זו הדרך!


לא יתכן שראשי מועצות ועוזריהם שתפקידם להשרות אווירה חיובית במגעים עם השלטונות, כדי לקבל תקציבים וכו', יוכלו להיאבק נגד הממשלה. אדם אינו מסוגל פיסית ומנטאלית להיאבק נגד גוף ממנו הוא "מבקש טובות"
לא יתכן שראשי מועצות ועוזריהם שתפקידם להשרות אווירה חיובית במגעים עם השלטונות, כדי לקבל תקציבים וכו', יוכלו להיאבק נגד הממשלה. אדם אינו מסוגל פיסית ומנטאלית להיאבק נגד גוף ממנו הוא "מבקש טובות".  בבחינת אדם, הוא אינו יכול לשתות מבור בעת שהוא יורק לתוכה.
 
גם הכישורים האישיים הנדרשים הינם שונים בתכלית ואף מנוגדים. לראש מועצה נבחר אדם שיודע "למצוא חן" בעיני השלטונות, בעוד שלצורך מאבק בשלטון נחוץ לוחם קשוח "עם  שיניים".

כשם שבממשלה יש שר שיכון ופיתוח לחוד ושר ביטחון לחוד, כך צריכים אנו לנהל את מאבקנו: ראש מועצה "נחמד" העסוק בבניין ובתחזוקה הטכנית של הקיים לחוד,  וראש ועד "חצוף" הנלחם באומץ נגד גזירות החורבן לחוד.

כך עשינו בגולן ועלה בידינו להחזיק בנחלתנו, ו"אין חכם כבעל ניסיון".

מיד עם פרוץ "שיחות מדריד" ב-91 הקמנו את "ועד יישובי הגולן" בראשות אלי מלכה. הוועד הוקם לתכלית אחת-עמידה נגד סכנת הנג"ע (נסיגה, גירוש, עקירה) שעמדו להמיט עלינו "שיחות מדריד" בתחילה, ו"שיחות השלום" אחרי 92, בזמן שלטון רבין. הוועד הוקם כעמותה ציבורית אוטונומית. יהודה וולמן וסמי ברלב, ראשי המועצות האזוריות וקצרין לא היו חברים בו והם גם לא השתתפו בדרך כלל בדיוניו. לכן התאפשרה העברת כספים רבים מהמועצות לוועד. וכמו שהגדיר זאת יהודה הראל: "עד שהמועצות דואגות לתחזוקת המדרכות, עליהן לדאוג שיהיו בנמצא יהודים שידרכו עליהם".  עתירת "שלום עכשיו" לבג"צ למנוע העברת הכספים נכשלה.

הדרך המוצעת עכשיו לבחירת "המועצה המתחדשת" מונעת הקמת ועד העשוי למאבק, כי כאשר פחות ממחצית חברי המליאה עומדים לבחירה וגם אותו מיעוט נבחר מאוכלס כגוש מסיבי בידי ראשי המועצות, אין שום סיכוי שיוקם ועד תקיף ולמעשה זו תהיה "אותה גברת בשינוי אדרת".

הצעתי לכם:

א. כל ישוב יבחר לעצמו "ועד פעולה מקומי", וזה לא משנה גודל הישוב. ועד זה יפעיל את אנשי ישובו כראות עיניו, באופן עצמאי לחלוטין ובלי מימון "ועד הישובים".

ב. כל "ועד פעולה" ישלח נציג ל"וועד הישובים".

ג. ועד הישובים" יבחר לעצמו יו"ר. ברור שככל שהועד המקומי יהיה פעיל יותר, יגייס יותר חברים למאבק וילחם באופן נחוש יותר, כן תגבר השפעתו על הנעשה בוועד הישובים.