הקב"ה רוצה את תפילותינו

האם יש מחיר לתקווה, למי שחש כי כבר כלו כל הקיצין?

מרים בר , כ"ה באייר תשס"ז

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

יש לפעמים שאדם נמצא בקושי מסוים והוא חש שאינו יכול להתמודד עוד. הוא חש שהדבר כלל אינו בשליטתו, שהדלתות נסגרו והשערים חס ושלום ננעלו.

ואז קורה גם שמשהו דק מאוד נסדק באמונה, נסדק בכוחותיו והוא זקוק לחיזוק. הוא שומע מסביבתו שהכל לטובה ושיש לברך על הרעה כמו שמברך על הטובה, אבל מה יעשה ואינו יכול?

וכך מתחילות הריצות לכל "סוחרי החלומות" למיניהם: ממקובלים אמיתיים ובעלי זכות גדולה וגם למקובלים פחות מקובלים. הם פונים לקוראי בשם, לקוראי מפה (אסטרולוגית), לקוראי כף יד ולכל מיני בעלי כוחות מיוחדים כביכול. וכל עת שדורך כוכב של ידוע בניסים כלשהו, העם נוהר ומצפים לישועות. לפעמים רואים ולפעמים לא, אבל תקווה הם בהחלט מקבלים. לעיתים זה נעשה בתשלום גבוה מאוד, אך האם יש מחיר לתקווה, למי שחש כי כבר כלו כל הקיצין?

ט. שבורה כי בעלה עזב את הבית והיא מתקשה בלעדיו. היא נשארה לבד עם שני ילדים קטנים והיא מחפשת כל דרך להשיבו. היא פונה לכל רב "מקובל מלומד בניסים" שמגיע לעיר: מבקשת עצות, מבקשת ברכות ומספרת שהבטיחו לה שישוב. כך נדלקות מידי פעם עיניה בתקווה,  אך בינתיים הן רכות מאוד מבכי.

"די לרוץ", אמרתי לה. "לפעמים, צריך לשבת בבית ולא לעשות אלא רק להתפלל זה מרגיע את הנפש המרוטה". אבל מה תעשה ט. ולבד היא אינה יכולה? היא זקוקה בכל עת לתקווה חדשה. אולי סדנאות העצמה? לא, זה לא בשבילה. היא לא רוצה להתעצם. היא רוצה את בעלה בבית.

ח.  חוותה קשיי עיבור שנים רבות. היא רצה לכל הרבנים, לכל תגלית רפואית חדשה, לכל המקובלים, למעלים באוב למיניהם, לפרופסורים ולמרפאים טיבעוניים. אבל כלום. כל אחד נטע בה תקווה חדשה שהחזיקה בערך חודש, ואחר כך שוב חיפשה אחר בעל הישועות הבא. הכסף שהיא הוציאה היה יכול בהחלט להספיק לפרנסת משפחה ממוצעת, אבל מה יעשו היא ובעלה וללא ילדים נראה העתיד שומם, מאיים וחסר חיים? הם ניסו, נסעו למקומות שונים, ניסו "ליהנות מהחיים", אבל זה החזיק אותם עוד קצת ועוד קצת כי הכי הרבה הם רצו ליהנות מגידול ילדים. לאחר מספר שנים הם חדלו מהריצות ל"קוסמים" למיניהם. בשנה התשיעית לנישואיהם נרשמה ח. לטיפול בהפריה מלאכותית. בעוד היא ממתינה לתורה, גילתה ח. שהיא הרה. היום היא כבר אימא. היא טוענת שזה היה תרגיל באמונה. גם היום יש קשיים, לא הכל מסתדר אבל היא יודעת שלכל הבעיות יש כתובת אחת והיא בהחלט בשמיים.

ש. מחפש את זיווגו כבר זמן רב. הוא בן 36 ועדיין לא נשא אישה. הוא רשום אצל כל השדכנים בכל אתרי האינטרנט. הוא היה אצל הרבה רבנים, ביקש תפילה, ביקש סגולה, התבודד ליד קברי צדיקים כמה חודשים  וזיווגו עדיין לא נמצא. מידי פעם הוא נופל ברוחו ומתקשה לקום, אך כשהוא שומע על סגולה חדשה הוא מנסה ומקווה ושוב נדלקות עיניו. משיעורי התורה הוא כבר מזמן צמצם, אין לו די כוחות נפש. חבריו לשיעור נדים לו וזה מחליש אותו. הוא עצוב מידי. הוא מחפש, בודק ומנסה ולא מצליח.

לפעמים יש קשיים, כי הקב"ה רוצה את תפילותינו. אנו עושים כל כך הרבה השתדלויות: מנסים בכל הדרכים וכלום. הייאוש כמעט ממית. מה עוד צריך לעשות?

ועל כך אומר רבי נחמן: ככל שאדם סוחב על גבו יותר, הקב"ה מניח לו שייסחב. ואז, או שייפול המשא או שיישבר גבו. אבל, ככל שהוא מניח את העניין לקב"ה, מתחזק באמונה ותולה יהבו בה', הקב"ה מסייעו.

"כמו למשל כשאחד רוצה להגביה משא כבד, והוא מכניס כל כוחו להגביה המשא מחמת שכבדה מאוד, ולפעמים מגביה המשא, אבל מחמת גודל הכוח שהכניס בזה נעקרו ונתלשו מעיו בקרבו עד שמת מחמת זה" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב', ר"מ).