מצ"ב מכתב שהגיע לפני כשנה מיהונתן פולארד על ידי אשתו אסתר פולארד, בו הוא מחזק ומזדהה עם תושבי שדרות המופגזים וקורא להפסיק את הפקרתם לפני שיהיו נפגעים בנפש חס וחלילה.  קשה להאמין עד כמה מכתב זה מתאים למציאות הקשה בה נמצאים תושבי שדרות. ממרחקים, מבור כלאו בארה"ב, ולאחר שנים רבות של  סבל שלא יתואר כאשר הוא חולה ביותר,  חש יהונתן את סבלם של אחיו בהזדהות מוחלטת.



יהונתן עשה ועושה הכל למען הצלת ישראל מתוך הרגשת חיבור ואחריות כל כך חזקה לעם ישראל. מה עושה מדינת ישראל למען שחרורו לאחר 7850 ימים בכלא?



רצוני לומר לכם, אנשי שדרות היקרים, שבמאבקכם להפסקת הפקרת עירכם לטרור אתם נאבקים לא רק למען תושבי שדרות, אלא למען המדינה והעם כולו

לתושבי שדרות היקרים, השלום והברכה!

אף שהדבר איננו פשוט כלל במצבי, אני חש חובה להעביר אליכם מסר של חיזוק ותמיכה במאבקכם. לפני חמש שנים כתבתי מכתב לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, וחתמתי אותו במשפט הבא:

"דע לך שהיכולת הזו לשאת את כאבם ולהתעלם מבכיים של כלל אזרחי המדינה היא בסך הכל הרחבה של היכולת להתעלם מכאבו של סוכן אחד. אחרי הכל חמישה מיליון איש הם חמישה מיליון פעמים איש אחד...".



האמת היא שכשכתבתי את הדברים לא תיארתי לעצמי עד כמה קיצונית תהיה נכונותם כיום. לפני חמש שנים איש לא תיאר לעצמו, בחלומותיו הגרועים ביותר, שמצבו של עם ישראל בארצו יכול להתדרדר עד כדי כך. רצוני לומר לכם, אנשי שדרות היקרים, שבמאבקכם להפסקת הפקרת עירכם לטרור אתם נאבקים לא רק למען תושבי שדרות, אלא למען המדינה והעם כולו.

אותה ממשלה שמאפשרת את הפקרת חייכם לנוכח ההפגזות היום-יומיות היא זו שמסוגלת להפקיר כל אזרח ואזרח. אם פעם היו מי שחשבו שזה קורה רק לאחרים: נעדרי צה"ל, מדחת יוסוף, חיילי צד"ל, המשת"פים או הקשישים והחולים, היום זה כבר ברור שמדיניות ההפקרה מסכנת כל אזרח בישראל.



כמו שאיש לא תיאר לעצמו לפני מספר שנים שערים בישראל יופצצו והעולם לא ירעד, כך איש מאיתנו לא יכול לתאר לעצמו כמה נורא יהיה המצב בעוד זמן לא רב אם לא נתעורר עכשיו

אנו חייבים להחזיר את הערבות ההדדית.

אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

הלוואי שהייתי יכול להיות אתכם בימים אלה באופן אישי, ולהפגין יחד עמכם בשדרות. כיוון שהדבר נמנע ממני אני שולח אליכם את אשתי היקרה, אסתר, כדי שתמסור לכם את אהבתי אליכם ואת המסר שמכתב הזה.



אני קורא לכל עם ישראל: עורו למען אחיכם תושבי שדרות. ואם לא למענם, אז למען עצמכם. כמו שאיש לא תיאר לעצמו לפני מספר שנים שערים בישראל יופצצו והעולם לא ירעד, כך איש מאיתנו לא יכול לתאר לעצמו כמה נורא יהיה המצב בעוד זמן לא רב אם לא נתעורר עכשיו.

אני, מכאן, מתפלל להצלחתכם ולרפואת הפצועים ומאמין שאסור להתייאש, וסופם של הטוב ושל האמת לנצח.

באהבת ישראל, יהונתן פולארד