סוף עידן "קדימה"

"קדימה" הולכת למצוא את מקומה במחסן הגרוטאות.

אורי אליצור , י' בסיון תשס"ז

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

אני לא מתיימר לנחש מי ינצח השבוע בפריימריס של העבודה. לכאורה מדובר במשחק לא חשוב של תחתית הטבלה או בכלל של הליגה השנייה. ניסיון העשור האחרון הרי לא מבשר טובות לאף אחד שמתיישב על הכיסא הזה: ברק (הישן) ישב עליו שלוש שנים, אברום בורג שלושה חודשים, פואד שנתיים, מצנע שנה ומשהו, ועמיר פרץ שנה וחצי. כל אחד מהכוכבים האלה כבש את המפלגה בסערה, הבטיח גדולות ונצורות בקול תרועה, ונמוג בדממה. פה ושם בין יו"ר שכבר התפטר לבין יו"ר שעדיין לא נבחר, ישב שם היו"ר הזמני-נצחי שמעון פרס וגם הוא אף פעם לא הספיק ממש לחמם את הכיסא עד שהכוכב החדש העיף אותו החוצה. המפלגה הזו העלתה והורידה שישה מנהיגים בתשע שנים, ועכשיו מתמודדים שם על הכבוד המפוקפק להיות כוכב נולד 7.


ובכל זאת, הקרב של השבוע פותח עידן חדש בישראל. אולי הוא לא מביא איתו שינוי גדול בעבודה, אבל הוא מבשר את הסוף של "קדימה"
ובכל זאת, הקרב של השבוע פותח עידן חדש בישראל. אולי הוא לא מביא איתו שינוי גדול בעבודה, אבל הוא מבשר את הסוף של "קדימה". אהוד ברק ערפל כדרכו את התשובה לשאלה אם יש להמשיך לשבת בממשלת אולמרט ועמי איילון לעומתו אמר באופן ברור פעם כך ופעם להיפך. ובכל זאת, די ברור שמי שלא ייבחר ימשוך את העבודה החוצה מן הממשלה הזו, וכולנו נתחיל לדבר על בחירות. בסרטים המצוירים יש סצינה כזאת שהדמות הנמלטת רצה על הגג. הגג נגמר והיא ממשיכה לרוץ באוויר, עד הרגע שבו היא שמה לב שאין שום קרקע מתחת לרגליה, ואז היא נופלת למטה. לממשלת אולמרט כבר מזמן נגמר הגג, והשאלה היא רק מתי יגיע הרגע שבו היא תשים לב שהיא רצה באוויר, ואז תיפול. הראש החדש של העבודה יזרז את התהליך, אם ירצה ואם לא ירצה.

מראובן עד ארקדי

וגם נפילתה של ממשלת אולמרט היא רק סימפטום, נשירה של קליפה. התוכן הוא סופו של עידן הספינים, ה"אתרוגים", התרגילים והברית הבלתי קדושה בין יחצני צמרת ועיתונאי צמרת שחשבו שהם יכולים להכתיב למדינת ישראל את האג'נדה שלהם באמצעות פוליטיקאי בובה מושחתים. 'המפץ הגדול', אבי אבות הספינים מבית מדרשו של 'פורום החווה', יצעד השבוע צעד נוסף לקראת סופו. מי שייבחר לעמוד בראש העבודה יגיע לשם כדי להתייצב לבחירות מול בנימין נתניהו, ולהחזיר את הפוליטיקה הישראלית למצב נורמאלי, מאבק בין ימין ושמאל, שבמרכזו יהיה הליכוד מול העבודה. בבחירות הבאות, והן די קרובות, הבוחר יצטרך שוב להכריע בדרך הישנה בין שתי רשימות: אולי לא נוצצות ואולי בלי הרבה פנים חדשות, אבל כאלה שיש להן דרך והשקפת עולם, ושנבחרו באיזשהו אופן מכובד ודמוקרטי על ידי חברי המפלגות ולא הורכבו בידי ראובן אדלר ואייל ארד בירכתי איזה משרד של יחצנים.

זה לא מתחיל בשבוע הבא, זה התחיל כבר מזמן. המפץ הגדול שקע די מהר לתוך האולמרטיזם הקטן, זה שממנה את הירשזון לאוצר ואת עמיר פרץ לביטחון, ותמיד יש לו רוני בר און שיודע להגן ברהיטות קונסיליירית על כל דבר והיפוכו. בשבועות האחרונים הוא עשה עוד כמה צעדים למטה. כי אם הקסאמים על הנגב המערבי ותושבי שדרות הנמלטים מעירם הם התשובה העגומה על מעשה ה"התנתקות", הרי גאידמק הוא התשובה על תרבות ה"התנתקות". האליטה שכרתה ברית "אתרוגים" עם מדינה של ראובן אדלר, מקבלת בתמורה מדינה של גאידמק.

אנטיתזה מרעננת


אף אחד מחמשת המועמדים של העבודה לא נראה בעיניי כבשורה גדולה, ובוודאי שהרטוריקה האידיאולוגית שנשמעת משם לא ממש ערבה לאוזניי
מפלגת השלטון החלולה, שהשר שיטרית התפאר בכך שיתרונה הגדול הוא שאין לה שום אידיאולוגיה, יצרה את החלל שמזמין גאידמקים. התברר שאם אין לך שום אידיאולוגיה, אין לך גם שום אחריות ושום יכולת ביצוע. עשר פעמים החליטו שם בקול תרועה למגן את בתי שדרות, לשים את עניינם בראש סדר העדיפויות, להגדיר את בעיית שדרות כפרויקט לאומי ועוד מילים יפות שעושות כותרות גדולות. אחר כך וידאו שהעיתונים קיבלו את נוסח ההחלטה ושהכותרות יהיו אכן גדולות, וזהו. הם הלכו לישון.

כשהממשלה חדלת אישים כל כך, טוב שיש לפחות גאידמק. ובעצם למה לא? אם אפשר להביא לשלטון מפלגה שנוסדה על ידי פרסומאים, למה לא מפלגה של מיליארדר? אם לראש הממשלה יש 'פורום חוה' של עורכי דין ואנשי פרסום שמחליט על מהלכים מדיניים מרחיקי לכת, שממנה מפכ"ל ורמטכ"ל, שמשמש פורום התייעצות יחיד במקום הממשלה, במקום הקבינט ובמקום מרכז המפלגה. מה ההבדל בינו לבין גאידמק?

אף אחד מחמשת המועמדים של העבודה לא נראה בעיניי כבשורה גדולה, ובוודאי שהרטוריקה האידיאולוגית שנשמעת משם לא ממש ערבה לאוזניי. אבל עצם ההליך הדמוקרטי שיתרחש שם השבוע, ועצם העובדה שמתנהל שם ויכוח ערכי הם אנטיתזה מרעננת לשלטון "קדימה". בין עשרים ושמונה הח"כים של "קדימה" יש כמה הגונים, וחבל שכך נפרדנו. אבל התופעה השלילית, המושחתת והבלופית ששמה "קדימה" הולכת למצוא את מקומה במחסן הגרוטאות שבו מונחות שינוי, ד"ש, צומת ומפלגת המרכז של איציק מרדכי, ועל זה יש לברך.