השוטר הטוב והשוטר הרע

אין הבדלים מהותיים בין שני הפלגים הפלשתינים.

אהרון רול , י"ז בסיון תשס"ז

אהרון רול
אהרון רול
ערוץ 7
ללא כל ספק, זיכרונו הקולקטיבי של העם היושב בציון הינו קצר טווח בהשוואה לזכרונו של העם היהודי בכללו.  בדרך פלא הפך הפתח' לאיש הטוב בסיפור הפלשתיני בעוד שהחאמס הוא מייצגו של כל הרע בו.  מהר מדי אנו שוכחים כי הפתח' והחמאס הינם אותה הגברת בשינוי אדרת. רצוי להוסיף כאן הערת אגב חיונית והיא, כי סיכויי ההישרדות של עם האוצר בקירבו זיכרון היסטורי קולקטיבי ארוך טווח, טובים מונים רבים מאותם בעלי הזיכרון ההיסטורי הקצר.


מאידך, נראה כי אנו משמשים כלי משחק בידי אסטרטגי הפלשתינים בלא ש"מנהיגינו" יחשדו בכך או למצער משתתפים - נגררים במשחק מטעמים פסולים ושאינם לעניין
להוותנו איבחנו הפלגים היריבים הפלשתינים בדיוק מעורר הערכה את נקודת התורפה הישראלית: דהיינו, נאיוויות הגובלת בטיפשות בכל הנוגע להערכת כוונות האוייב (התנצלותנו כאן בפני בוזגלו, אין ספק כי הוא עמד נכוחה על כוונות הפלסטינים מזה זמן רב).  הרי גם החמאס כמו גם הפתח' חרטו על דיגלם מטרה זהה והיא השמדת ישראל בכל אמצעי אשר בידם, בעוד אשר מנהיגינו יוצקים מים קדושים על רגלי חלקם בעקשנות מעוררת בוז.

אין הבדלים מהותיים בין שני הפלגים הפלשתינים והינם מתמצים אך ורק בהבדלי סיגנון. הפתח' אימץ את דרך חיסולה של ישראל באמצעים מדיניים (וקרוב לוודאי כי יצליח בכך באם לא נעמוד על המשמר) ואילו החמאס נוקט באלימות על מנת להשיג את אותה המטרה (תודתנו מראש לחמאס. פעולתו הנפשעת תורמת במובנים מגוונים רבות לביטחונה של ישראל בבחינת הפוך על הפוך). עד כאן אין שום חדש עבור הישראלי הממוצע. כמובן שכישוריהם השכליים של חברי ה"פוסט-כל דבר", מוכי הסנוורים בינינו, אינם מאפשרים להם לעמוד על עובדות חיים פשוטות אלו.

מאידך, נראה כי אנו משמשים כלי משחק בידי אסטרטגי הפלשתינים בלא ש"מנהיגינו" יחשדו בכך או למצער משתתפים - נגררים במשחק מטעמים פסולים ושאינם לעניין. ב"משחק" זה החמאס מהווה את השוטר הרע בעוד שהפתח' משמש כשוטר הטוב. אסטרטגי הישראלים (אלו עם ציון הנכשל הגורף ממלחמת לבנון) נופלים, אבוי לאותה בושה, בפח הפלשתיני כטירונים בני יומם. שוב ושוב נופלים "מנהיגינו" לזרועות מנהיגי הפתח' ללא שיקול דעת נראה לעין. האם הישרדותם הפוליטית הפנימית של "מנהיגינו" היא ואין בילתה המדריכה אותם? על פניו אכן כך נראה. 

אסטרטג נבון היה משסה באמצעות פרובוקציות מתוחכמות את השוטר "הטוב" (פת'ח אבו-מאזן) בשוטר הרע (חמאס הניה) ואת שניהם בשוטר הרע יותר (חמאס משאל) בבחינת "מוציא עז ממתוק" או אם תרצו, יישומה של שיטת "הפרד ומשול" תוך שיסויים של כל הניצים זה בזה בו זמנית. בד בבד ינוהל משא ומתן עם סוריה לאורך זמן ועל אש קטנה אשר ינסה לתקוע טריז בין סוריה לאיראן ולחמאס בברכתה של ארצות הברית.  בניגוד להגיון אסטרטגי זה, "מנהיגינו" (אותם מהפוסט-כל דבר) מצטמררים לרעיון כי החמאס יילחם בפתח'. בני מעיהם מתהפכים בהם למחשבה כי עמלק נלחם בעמלק ואפילו רחמנא ליצלן הורגים אלו את אלו. כל שאיפתם של יפי-נפשנו הוא כי הניצים בין אויבינו ישלימו ביניהם ויהיו מאוחדים ומאושרים בחסות מצרית-סעודית ואירופאית. במקום להילחם אחד בשני, הם  יפנו את נשקם נגדנו כאשר משחק השוטר הטוב והרע שוב מתנהל במלוא תיחכומו ובקיטור מלא נגדנו.

אם ניזכר במלחמת איראן-עיראק ניווכח כי לא איראן ולא עיראק היוו סכנה לשכנותיהם כל זמן שנילחמו ביניהן.  רק משפסקה הלוחמה ולאחר שידוד מערכות פנימי קצר, התפנו אלו לטפח את מאוויי ההתפשטותם באיזור שלנו. מעורבותה של מצרים בתימן באמצע שנות השישים וניטרולה מהזירה הערבית משך זמן זה נושאת את אותה חותמת ותסמונת. אסטרטגי המעצמות הגדולות דאגו בתבונה רבה ובדרכים יעילות למדי לתדלק את מדורת הסיכסוך האיראני-עיראקי ולהאריכה ככל הניתן על ידי אספקת אמצעי לחימה לצדדים הניצים בלווית הערך המוסף של רווחים שמנים ממכירות הנשק.

בתנאים אופטימליים, כאשר סיכסוכים נעשים בתנאים רציונאליים, שאיפת הצדדים הניצים לסיכסוך בדרך כלל הוא להגיע לשולחן המשא ומתן ולסיומו במצב של יתרון הדדי לשני הצדדים ( מכונה לעיתים:  מצב מנצח/מנצח) ובכך להגיע להסכם הוגן עבור שני הצדדים.

לא כן המצב באזורנו. הפלסטינים ושולחיהם האיסלמיסטים, מבית מדרשם של אח'מאדינג'אד ואל קעידה, רואים בכל הסכם אך ורק מקפצה נוספת בדרך "תאוריית השלבים" להשמדת ישראל ואינם יושבים לכל שולחן משא ומתן באמונה וברצון טוב לסיים אחת ולתמיד את הסכסוך בינינו, בניגוד ל"מנהיגינו": פרס, רבין וברק. הכיצד נשכח אותם?

לביצה הפלסטינית הדלוחה עלינו להוסיף את העובדה כי בעתיד הנראה לעין ההנהגה הפלשתינית צועדת בכיוון המוקצן והפלגני יותר, דהיינו אין בקירבם גוף אמין יציב שניתן לבוא עימו בדברים ואולי אף, הס מלהזכיר כעת, משא ומתן של אמת מפאת שליטתם של פלגי החמאס הקיצוני ההזוי בנרטיב הפלשתיני.  כמו כן יש רגליים לחשד כי הפתח' משחק משחק כפול כלפי ישראל ומתאם מהלכים "וותרניים" וקיצוניים לסרוגין עם החמאס, שוב בבחינת השוטר הטוב והרע כלפי ה"פושע" ישראל. ייטיבו לעשות האסטרטגים שלנו אם יהפכו את היוצרות ויפעלו ליצירת מצב אשר בו אנו נפעיל את שיטת השוטר הטוב והרע לסרוגין על אויבינו, על פלגיו המסוכסכים, ובכך ירפו את ידי מתנגדינו.


חשוב כי "מנהיגינו" יבינו כי זה אשר מרגיש שיש בידו זמן רב יותר מיריבו ובכך להדוף אותו לפינת לחץ הזמן, הוא זה שיזכה בפירות רבים ואיכותיים יותר בסיום המשא ומתן
ובכן עלינו לשאוף להגיע לשולחן המשא ומתן הקובע, ויהיה זה מתי שיהיה, כאשר הצד הפלשתיני יהיה כה מוחלש עד כי לא יוותר בידו כל חלופה אחרת מלבד משא ומתן אמיתי על הפסקת אש בינינו, ומשכך יבוא ויאמר "רוצה אני" (שלום אמת אפשרי, אך בשלב זה הינו עתידי- אוטופי בלבד).  ומכאן כי עלינו לחתור  ליצירת סכסוך מתמשך בין כל הפלגים הפלשתינים ואף ליצור פלגים חתרניים משלנו ביניהם תוך קיום תהליך זה, במקביל ליצירת המנגנונים וההגנות המתאימות נגד הפניית הסכסוכים הפנימיים נגדנו, ובכך להחליש את המאמץ הפלסטיני הכולל להילחם בנו. 
 
לכל אלו בינינו אשר איבדו סבלנותם ואצה להם הדרך "לוויתורים כואבים" ובלבד שנשיג את אותו "שלום של אמיצים", ערפאתי הזכור לגנאי, נזכיר כי עם או בלי ויתורים לא יתרצו האיסלמיסטים, הקיצונים ההזויים לכונן עמנו שלום יציב ובר קימא בעתיד. ומשכך ובראייה פרגמאטית ומפוכחת מוטב לנו להחזיק בנכסינו האסטרטגיים בידינו ועימם להיכנס לישורת האחרונה של המשא ומתן הסופי, ואז להשתמש בהם (כן או לא) להשגת התועלת המרבית עבורנו. 

חשוב כי "מנהיגינו" יבינו כי זה אשר מרגיש שיש בידו זמן רב יותר מיריבו ובכך להדוף אותו לפינת לחץ הזמן, הוא זה שיזכה בפירות רבים ואיכותיים יותר בסיום המשא ומתן. משא ומתן אינו כולל אך ורק את השיחות הגלויות מסביב לשולחן האובלי.