נישואין בגיל צעיר (א)

נישואין בגיל צעיר מחייבים בשלות ואחריות שיש לחנך.

תגיות: גוש קטיף
הסופר הרב יוסף אליהו , י"ז בסיון תשס"ז

לאחרונה פורסם נתון סטטיסטי חמור: אחוז הרווקים בארץ בגילאי 25-29 עומד על 47%!


מובן שלתקשורת, המספקת מנות מרוכזות של כיעור חברתי ומתעלמת באופן שיטתי מן הטוב, יש חלק נכבד בבעיה. מי ירצה "לצאת לחיים" כשהכל מסביב מושחת?
בציבור החילוני האחוז גבוה יותר, והציבור הדתי (והערבי) מאזן מעט. אך גם בציבור הדתי יש עלייה מדאיגה. לתופעה יש סיבות רבות, אך נצביע על אחת שיש בידינו לתקן ולו חלקית: חשיפה מוקדמת של הנוער לדאגות החיים בדור האחרון.

מובן שלתקשורת, המספקת מנות מרוכזות של כיעור חברתי ומתעלמת באופן שיטתי מן הטוב, יש חלק נכבד בבעיה. מי ירצה "לצאת לחיים" כשהכל מסביב מושחת? אך גם מערכת החינוך, מבלי משים, משליכה את התלמיד בגיל צעיר מאוד לקלחת החיים, דבר הגורם בסופו של תהליך לרתיעה מנישואין ולדחייתם. כך למשל: פיזור ה"בגרויות" על פני ארבע שנות התיכון נבע מרצון להעלות את הישגי התלמיד. אולם כך אירע שמגיל צעיר מאוד, במקום לעסוק בבניית אישיותו הרוחנית, הנער טרוד לעייפה ב"יחידות" בגרות, פסיכומטרי וקבלה לאוניברסיטה, מושגים שמתורגמים ל"ערך" אחד ויחיד: כסף. אם תשיג ציון טוב תוכל להתקבל, לעבוד, להרוויח, להתקדם, לקנות...

כבר מכיתה ט' מתחילות מחשבות כאלה להטריד את המוח ולגרום לנערים לתכנן מסלול ארוך של לימודים והכשרה. כך, תופסים הנישואין 'מקום שני' בתודעה, והשִּׁפחה יורשת את גבירתהּ (אגב: מזה 15 שנה מוצף המשק במאות-אלפי בעלי תואר אקדמי. ההשכלה הגבוהה, כמבטיחה פרנסה, היא אחד השקרים הגדולים של החברה שאצילי האקדמיה המתפרנסים משקר מוסכם זה אינם מתירים בו שיח ציבורי).

כידוע, קיצוניות מולידה קיצוניות נגדית: תופעת הרווקות הבוגרת הפוגעת בקדושתו ובחוסנו של העם חידשה מגמה של הקדמת הנישואין. "כתובה קודמת לתעודה...", אומרת צעירה נשואה בת 18 המעידה על עצמה שהיא מאושרת: "יש לי אחות רווקה בת 30 עם תואר-שני ביד ועם הרבה כאב בלב. לכן החלטתי שאני קודם כל מתחתנת עם בחור טוב ויחד נחליט איך לחיות וממה נתפרנס". מי שמצוי בציבור הדתי-לאומי יודע שתופעה זו צוברת תאוצה, בייחוד בין אלה שחוו את זוועות הגירוש ועמונה. יתכן, שחרף כל הדיבורים על "אנו חזקים, ונמשיך באותה דרך!", חלק מהצעירים מסיק מסקנות מן המצב החדש ומתרגם אותם לעשייה בתחום הזוגי והאישי. לאמֹר: אם הורסים מה שבנינו, ניצור בתחום האישי בו לא יוכלו לפגוע...

ויש כאן מקום להרהור: האומנם זהו מהלך אלוקי מכוּון הבא לומר שלא נוכל ליצור בתחום הלאומי, כל עוד היסוד, הבסיס האישי, לוקה בחסר? וכדרך שאמר הקב"ה לדוד המלך: "סָמוך לפלטרין שלך לא הורשתָּ - ואתה הולך וכובש את ארם נהריים וארם צובא?!" (ספרי עקב).

שאלתי אב, מורה בתיכון, שבתו בת ה-17 עומדת להינשא עם בן 19: "אני מבין שהיא לא תשלים את הבגרויות". "לא כעת", אמר האב. "היא בחורה חכמה ואם תרצה תשלים בתוך מספר חודשים". "ומה אומר הצד של החתן?", התעניינתי. "האב הוא דווקא ד"ר וכמונו הוא כלל אינו מודאג...". "ואינך חושש מכך ששני צעירים נכנסים 'לבד' לעול החיים?". כאן העלה האב נקודה החשובה לכל המתכנן נישואין בגיל צעיר:


נישואין בגיל צעיר מחייבים ללא ספק בשלות ואחריות שיש לחנך אליה. ה"פיתרון" של דחיית הנישואין "עד שהם יתבגרו", כמוהו כהצעה שאולי נשוב למחרשה "הבטוחה" מכיוון שמספר נהגי-טרקטור פזיזים התהפכו על רכבם
"אצלנו בבית מחנכים מגיל קטן לאחריות. למשל: כשמביאים הביתה קנייה של מוצרים רבים, גם הילד בן ה-3 עוזר להכניס אותם. הוא יסחב, כמובן, אבקת-אפיה וכדו', כפי שמתאים לגילו. לכן, אין לנו כל חשש שבגיל 17-18 הם לא יהיו אחראיים. אגב: ואיך שנינו סומכים על בן 18 המחזיק נשק ומגן על כל היקר לנו?". אכן, שימוש בטנק מחייב אחריות ובגרות רבה, ולא שמענו עדיין טענה שכיוון שהדור הצעיר מפונק וחסר בשלות אולי עדיף "לא להסתבך" ולשוב להילחם בעזרת חץ וקשת. כך הוא גם בנישואין: נישואין בגיל צעיר מחייבים ללא ספק בשלות ואחריות שיש לחנך אליה. ה"פיתרון" של דחיית הנישואין "עד שהם יתבגרו", כמוהו כהצעה שאולי נשוב למחרשה "הבטוחה" מכיוון שמספר נהגי-טרקטור פזיזים התהפכו על רכבם.

השבוע התקשר מישהו ואומר: "די, הגעתי למסקנה סופית שאני "לוקח את עצמי בידיים" ומתחתן".

בשיחה מתברר שמדובר בעורך דין נכבד ומבוסס.

"ובן כמה אדוני?".

"בן 53"...

ירושלים, בירת הזוגיות האלוקית בה שורֶה ה' על "רעייתו" קוראת לנו: פרצו את החומות! את המונעים איחוד הקודש. היכן הם בניי, הצעירים עזי-הנפש, שיסתערו אל מול ה"צלפים" (תרבות המערב וחייליה), שישעטו בין הסמטאות (שיקולי הלימודים, הפרנסה והבילוי) ויכריזו בגאון: "הבית בידי!".