התגרות בגורל

זה משהו לגמרי סהרורי להתחיל קדנציה בגיל 84.

אורי אליצור , כ"ג בסיון תשס"ז

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

כולנו מאחלים לשמעון פרס בריאות טובה ואריכות ימים עד מאה ועשרים, אבל בכל זאת אדם צריך להכיר את מקומו. זה לא סביר להתמודד בגיל 84 על קדנציה של שבע שנים. זו התגרות בשכל הישר, התגרות במוסד הנשיאות וגם התגרות בגורל. פרס נראה מצוין לגילו, הלוואי עליי בגיל הזה, אבל הוא כבר לא במיטבו. אפשר לראות את זה בראיונות בטלוויזיה. הוא לפעמים שוכח באמצע משפט לאן הוא בעצם רצה להוביל אותו. לא מזמן הוא נרדם מול המצלמות בזמן ראיון. בהתחלה ניקר לכמה שניות, ואז התנער והשיב למראיין בסדר, אבל הוא לא לגמרי ענה על השאלה שנשאלה. אחר כך הוא נרדם ממש, פשוט נרדם. לא שידרו את הקטע הזה בטלוויזיה, אבל הוא מופץ ברשת והוא מאה אחוז אמין. אי אפשר לזייף דבר כזה.


לא מזמן הוא נרדם מול המצלמות בזמן ראיון. בהתחלה ניקר לכמה שניות, ואז התנער והשיב למראיין בסדר, אבל הוא לא לגמרי ענה על השאלה שנשאלה
אני יודע שזה קורה גם לצעירים. ראינו גם את אולמרט. כל אדם שלא ישן כל הלילה יכול לנקר פתאום. חברים, בואו לא נשקר את עצמנו. זה לא זה: זה לא הניקור של אולמרט, זה לא היה קורה לשמעון פרס בגיל 50 או 70 וזה לא קורה לאף אדם מול מצלמת טלוויזיה באמצע ראיון. אלא אם כן מדובר באדם זקן מאוד, באמצע העשור התשיעי של חייו. הם נרדמים באמצע שיחה, הם קצת שוכחים דברים ולפעמים הם הולכים לאיבוד באמצע משפט. וזה לא מפריע להם להיות אבא ואמא נהדרים ולכתוב, לקרוא, לתפקד ולספר מניסיונם. אם האיש שנרדם באמצע משפט הוא אבא שלך שגר אצלך או בבית אבות, אתה יושב איתו, מחכה בסבלנות בין נמנום להיותו ער וזה לא נורא. זה יכול לקחת שתי דקות או עשר והוא חוזר. אם הוא שכח פתאום איזה חודש עכשיו או מה שמו של מישהו מאוד קרוב, אתה מזכיר לו בעדינות והוא מתעשת. אבל אם הישיש הוא נשיא המדינה, זה מביך מאוד. וזה לא הולך ומשתפר עם השנים, כידוע.

לאחל ולא להמר

עזר ויצמן נבחר לנשיאות כשהיה צעיר ב-15 שנה מפרס דהיום. ובכל זאת בשלהי כהונתו זה כבר היה קצת מביך. לפעמים הוא לא דיבר ממש לעניין. אפשר להסיט את המבט או להסתיר תקריות כאלה ובשביל זה יש שם אנשי צוות ובני משפחה אבל בסך הכל צרות הזקנה הן לא חלילה בושה ולא איזה כישלון אישי. זה משמיים. כאשר שופט ותיק, רב גדול או פרופסור זקן מגיע ערב פרישתו לרגעים קצת מביכים מהסוג הזה, כבודו והוותק שלו מאפילים עליהם ולא הכרחי לדחוף אותו החוצה מכיסאו, כי ממילא עוד מעט הוא פורש. כאשר מדובר בנשיא המדינה זה פחות נסבל. הוא צריך להופיע בפני אנשים כל יום ולהיות כל הזמן במיטבו, כי מיטבו הוא התפקיד. ויש כל יום מצלמות, וצריך לקבל שגרירים ונשיאים ומלומדים זרים ולדון בחנינות. ועדיין אם מדובר בנשיא ותיק, לקראת פרישה, זה איכשהו עובר. עושים לו לוח זמנים דליל, לרוב הטקסים הוא לא בא ולשכת הנשיא מתנצלת, חלק מהפעילויות שלו אפשר להעביר ליו"ר הכנסת ולא כל כך נורא אם כמה חודשים יש למדינה נשיא בשליש משרה או רבע.

אבל להתחיל קדנציה בגיל 84, קדנציה של שבע שנים שאמורה להסתיים בגיל 91, זה משהו לגמרי סהרורי. זו הצהרת "לי זה לא יקרה" מחוצפת וזה ועל חשבון המדינה. כי לרוב האנשים זה כן קורה, כלומר לרוב אלה שבכלל מגיעים לגיל הזה. נכון, יש אנשים שמגיעים ל-91 עם כל השיניים ובלי צורך במשקפי קריאה. יש שמגיעים לגיל 100 ולא שוכחים שום דבר. יש כאלה, אבל הם לא הרוב. אני מאחל לשמעון פרס ולאשתו סוניה שיהיו בין המעטים המאושרים, אבל יש כל ההבדל שבעולם בין לאחל את זה ובין להמר על זה.

תעשו לו טובה

יש היום נטייה לבחור בפרס מתוך רחמים ואולי מין תערובת של רחמים וכבוד. אחרי כל כך הרבה שנים בפוליטיקה מגיע לו קצת כבוד, ואחרי כל כך הרבה אכזבות בואו ניתן לאיש הזה פעם אחת קצת רחמים. מגיע לו רגע אחד מתוק של ניצחון.


אם אתם דואגים למוסד הנשיאות ולכבוד המדינה, תאמרו למר פרס שאת הכדורגל עוזבים בגיל שלושים פלוס, את הטייס עוזבים בחמישים ואת הפוליטיקה עוזבים בשבעים פלוס
(באשר לזה שהיו לו כל כך הרבה אכזבות, תרשו לי להזכיר שמדובר באדם שהיה חבר כנסת חמישים שנה, פעמיים ראש ממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, שר התקשורת, ממלא המקום והמשנה, יושב ראש המפלגה וחתן פרס נובל. זה לא ממש הייתה שרשרת של אכזבות, אבל לא נתווכח).

אז רבותיי, זה לא רגע מתוק של ניצחון אלא שבע שנים של תפקוד ועל פי דרך הטבע רבים הסיכויים שלא יהיו בהן לא רחמים ולא כבוד, אלא אי נעימויות ואירועים מביכים וזה יהיה לעג לאיש ולמדינה.

אם אתם דואגים למוסד הנשיאות ולכבוד המדינה, תאמרו למר פרס שאת הכדורגל עוזבים בגיל שלושים פלוס, את הטייס עוזבים בחמישים ואת הפוליטיקה עוזבים בשבעים פלוס. שמעון פרס הוא משהו אקסטרה, מתפקד עד 85.

"יופי, אבל בחייך שמעון אל תגזים".

ואם לא למדינה אתם דואגים אלא אתם מרחמים על פרס או מכבדים אותו, תעשו טובה לשמעון פרס ואל תבחרו בו.