מתי נרקוד בחתונה שלך?

הרעיון הטוב ביותר העולה בדעתי הוא: שידוכי חברים.

מרים בר , כ"ח בסיון תשס"ז

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כשהוחלט לנדות את שבט בנימין ונאסר להשתדך עימם, חששו מנהיגי הציבור שיהיו כאלה שלא יוכלו בגלל מגבלה זאת להינשא, אז הם מצאו פתרון: יום מיוחד בו בנות ישראל יצאו לכרמים בבגדי לבן והבחורים היו יכולים לתפוס להם כלה. כך עקפו אותם מנהיגים את עצמם כדי לדאוג להמשכיות העם היהודי.
 

קשה יותר מתמיד להיות רווק היום. כבר לא דנים במקרה לגופו. זה כבר לא נראה כבחירה אישית של רווק או רווקה עליז או עליזה, או חוסר מזל ואפשרות
קשה יותר מתמיד להיות רווק היום. כבר לא דנים במקרה לגופו. זה כבר לא נראה כבחירה אישית של רווק או רווקה עליז או עליזה, או  חוסר מזל ואפשרות. מתייחסים לכך כאל עניין ציבורי. אך הבעיה היא שלא מוצאים לכך פתרון גורף. אילו היה מחסור בבני המין אחד, יכולנו לתלות זאת בכך. אבל מספר הרווקים והרווקות שווה.  איך הם לא מוצאים זה את זו?
 
אין ספק שכאשר מדברים על אחוזים כה גבוהים של רווקות מאוחרת, הופך העניין לבעיית כל העם היהודי. ובתור שכזה הוא צריך להיות מטופל על ידי רבנים ועל ידי ראשי העדה. ובאמת, מידי פעם לוקח גוף כלשהו חסות על הנושא ועושה ערב פרסומי. הוא מביא רבנים שמדברים ומסבירים. הורים שומעים כמה מצבם קשה וכמה מפסיד העם היהודי וחוזרים לביתם, לאחוז הסטטיסטי הפרטי שלהם. אבל פתרון גורף אין.
 
אין ספק שלו היינו בתקופת הסנהדרין או לחילופין לו הייתה מועצת חכמים חזקה לציבור הזה, כבר היו מגיעים להחלטות יוצאות דופן שתסייענה בזירוז פתרון הבעיה.
 
יש דרכים רבות למצוא בני זוג. דווקא היום בעידן האינטרנט, בעידן אתרי ההיכרויות הרבים כל כך, הזמינים לכולם נראה כאילו צריך רק להקליק ולבחור. רווקות חרדיות המבקרות בביתי ורואות את כל אתרי האינטרנט סבורות שבמצב זה קל מאוד למצוא בני זוג. אם לא מצאו, זה נראה לכאורה כבררנות יתר. 
בנוסף, נשים צדקניות ששומעות על הבעיה משנסות מותניים ומיד הופכות לשדכניות בישראל. אלא מה, הם מהר מאוד מתייאשות ומחפשות מצווה אחרת לעסוק בה.
 
הרעיון הטוב ביותר העולה בדעתי הוא: שידוכי חברים. חיוב זוגות שנישאו בשעה טובה חייב לא לשכוח בדרכם אל חייהם החדשים והטובים ב"ה את החברים שרקדו בשמחתם, ורוצים גם כן להזמינם לרקוד אצלם. נסו לשדך כמה שיותר. כי במרקם המסובך הזה של הזרם הרבגוני הזה עם הדקויות של ישיבה זו או אחרת ועם אולפנה זאת או אחרת. צריך היכרות אישית כדי לנסות להתאים ולזה צריך חברים הכי טובים.  
 

הרעיון הטוב ביותר העולה בדעתי הוא: שידוכי חברים. חיוב זוגות שנישאו בשעה טובה חייב לא לשכוח בדרכם אל חייהם החדשים והטובים ב"ה את החברים שרקדו בשמחתם
והעובדות כרגע הן שכולם יודעים על בעיתיות הנושא ונלחצים. הנושא נכנס למודעות הציבור וכל מי שיש לה בן או בת בגיל שידוכים כבר יודעת שזאת איננה בעייתם בלבד, אלא משהו בדרך גרם לתופעה זאת.

כך נוצר מצב שהידיעה הזאת הביאה למהפך כלשהו. אם קודם היו הורים מספרים על שאיפתם לראות את ילדיהם מצליחים בלימודים ומוצאים עבודה בהתאם, ונישואים זה כבר יגיע הרי שעכשיו הם מעדיפים שקודם יסתדרו בנישואים, לימודים ועבודה זה כבר יגיע.
 
וכך נוצר מצב בו כבר אימהות לבנות בגילאי 20 שלחוצות להשיא את הבת, בטרם יכנסו לסחרור האינטרנטי של הרשמה לאתרי היכרויות ושיטוט ספקני בין המועמדים המוצעים. אמהות לבנות בגילאי 22 כבר פונות למקובלים לבקש ברכה מיוחדת לבת הרווקה רחמנא ליצלן...   
 
נכון שיש בעיות נוספות בחיים, אך רובן מטופלות בדרך מקצועית ובחסות רבנים. אם זו פרנסה ("עני חשוב כמת"), אז יש ארגוני חסד רבניים ואם זו עקרות ח"ו (הבה לי בנים ואם איין מתה אנוכי") יש  מי שמסייע גם בזה. מוסדות שלמים קיימים לצרכים האלה. כל בעיה קיימת, קשה היא מאוד לסובלים ממנה וכל קושי נראה קשה מכל.

הרווקות המאוחרת, בניגוד לבעיות האחרות, נראית כביכול עניין של בחירה אישית. כאילו הם רק צריכים להחליט. הנושא צריך לעבור לטיפולם של רבנים או אנשי ציבור בעלי חזון. לא די בכינוסים גדולים ובאמירות גדולות. אנא, שבו ומצאו פתרון. אולי, דרך פסיקה. משהו.

יש יוזמות רבניות, כמו:
 
"ישפה" – באינטרנט: בחסות הרב דרוקמן והרב רצון ערוסי - לייעוץ ולשידוכים.

"כולנו שדכנים" – באינטרנט: מיסודו של הרב אבינר - לייעוץ ולשידוכים.
 
יש  יוזמה פרטית חשובה שמנסה לעזור וגם מצליחה ברוך ה':

"קשר" – 052-9965588: מפגש של שדכנים ושדכניות או של נציג חברים או נציגת חברות שמגיעים פעם בחודש לאוניברסיטת בר - אילן ומנסים למצוא זיווג למכריהם. זהו רעיון עצום, יוזמה מבורכת ומומלצת.


הרווקות המאוחרת, בניגוד לבעיות האחרות, נראית כביכול עניין של בחירה אישית. כאילו הם רק צריכים להחליט. הנושא צריך לעבור לטיפולם של רבנים או אנשי ציבור בעלי חזון
כדאי ללמוד את הנושא, ולאמץ את הרעיון בעוד מקומות בארץ.

יבורכו העוסקים המלאכה.
 
ואסיים בדבר חיובי:

נראה שיש התקדמות ותוקנו עניינים או שאולי זה האביב שהיה לנו? או כמו שאמי שתחיה אומרת: "פגה הגזירה". שלוש ממכרותיי מעוכבות שידוך (מגיל 25 -36) התארסו בחודש האחרון.
 
בקרוב, אצל כל מי שצריך.